תפילה:


מי בתנ"ך הוא הראשון שמוזכר שהתפלל ומה היה מעמדו?
בראשית פרק כ
פסוק ז: וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.
פסוק יז: וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ.

התפילה הייתה מאז ומתמיד מדרגת של נבואה.
אברהם הוא המוזכר הראשון שהתפלל.
ומה התרוץ לבקשת תפילתו? כי נביא הוא.
נבואה היא התפשטות הגשמיות. התפשטות הרצנות האנוכיים.

אני מציע סדר אחר על פי האר''י הקדוש משיעור של הרב סיני- התפילה מסע בנפש האדם.

א. הקורבנות: הקרבת האני הכוזב של האדם, המתבטא ברצונות של הדומם,צומח, חי שבו, תמורת צד האדם שבו. (כנגד עולם העשיה)
ב. מזמורי ההלל- לאחר שויתרתי על האני הכוזב, יש לבנות את האני האמיתי. ההתחלה היא בשבח הבורא, שרק כאשר הבורא גדול ממנו אפשר שקטן יתבטל בפני גדול, כמו מדרגת עיבור. כאן בונים את יראת הרוממות.- (כנגד עולם יצירה)
ג. קריאת שמע וברכותיה- לאחר שויתרתי על האני הכוזב, ובניתי את גדלות הבורא, עתה אני בונה את האפשרות לקשר עם הבורא. הקשר הוא קשר אמוני. קריאת שמע היא בחינת האמונה הבסיסית של היהודי. אמונה זו כלולה מב' חלקים עיקריים. אמונה באחדותו של הבורא (שמע ישראל.... אחד) . ושלמות הבריאה בהיותה כיולה לאהוב את הבורא (ברוך שם כבוד....) (כנגד עולם הבריאה)
ד. תפילה עמידה- הפגישה עם הבורא יתברך. לאחר שויתרתי על האני הכוזב, הללתי את הבורא, בניתי את הקשר האמוני עמו, ואת סוג הקשר שהוא אהבה ולא ניצול, דהיינו רשימת סופרמרקט של רצונותי, אזי אני יכול לגשת לפלל, לדבר עם הבורא. לבקש את המתנה כדי לייצר קשר עם נותן המתנה, שהרי שונא מתנות יחיה. (כנגד עולם האצילות)