אני לא מבין. האם אני היחיד שרואה את הבעייתיות באסטרטגיות האלו? למה כולם מתעלמים מאלמנט הזמן? גרף הפקיעה רלוונטי לרגע אחד בלבד. וזה רגע הפקיעה. אפילו דקה לפני תום המסחר ביום רביעי, יש לאופציות הסמוכות לסטרייק ערך זמן. האופציה שעל הסטרייק שווה 500 ש"ח, ולאלו הסמוכות לה יש ערך זמן של 250 ש"ח בערך. ככה זה. זו מתמטיקה.

כל הזיגזוג הזה לא עובד ולא שווה כלום עד רגע הפקיעה. הוא רק מייקר את האסטרטגיה, מסבך אותה ועושה אותה קשה לניהול. אם הדברים היו כל כך פשוטים, אז כולם היו עושים את זה כל חודש, ולוקחים כסף מהריצפה הבייתה. כולם היו חוזרים למשל כמו תוכי על האסטרטגיה של מכירת השוקת עם שתי הבליטות (כאילו שאם המדד בורח, אז אפשר עוד לצאת ברווח). אבל זה לא עובד ככה, ואין כאן איזו אסטרטגיה גאונית שאף אחד לא עלה עליה עד היום.

גרף הפקיעה זה דבר שמבלבל את האנשים. זו לא המציאות.

(זה מה שאני אוהב בסימולטור של בנק הפועלים. הם היחידים שהתייחסו יפה לאלמנט הזמן).

תבדקו אותי. תריצו את זה על סימולטורים ותראו (חס וחלילה על כסף אמיתי).

למה אתם חושבים אני נדבק לשוקת הרחבה כל חודש (עם כל החסרונות, ויש כאלו בלי עין הרע)? הרי מה הבעיה להמציא גרפים מגניבים?