השבוע, ניתן לסכם ולומר כי הצפי מהסקירה הקודמת התממש במלואו: המעוף טיפס בתחילת השבוע עד לרף אותו הזכרנו, 900 הנקודות, ולאחר שני נסיונות כושלים לשבור רמה זו שב להתממש וחזר כברת דרך אחורה. המחזורים שאפיינו את ימי העליות החדים הולכים ופוחתים, והדבר מעיד כי השוק חושש, ובצדק בהתחשב בראלי האלים אותו חוותה הבורסה, כי הסבירות לשוב לירידות הולכת וגדלה. ראלי זה, שעודני מחזיק בדעה כי מדובר בראלי בשוק דובי ולא בשינוי מגמה, היה חסר הגיון ולו בשל נתון אחד מדהים – טיבן של אותן מניות שהתאוששו. בכל משבר קודם, ובצורה הגיונית לחלוטין, מתבקש כי המשקיעים ישובו (כשכבר יאזרו עוז) לאותן מניות בטוחות, יציבות וגדולות, קרי, מדד ת"א 25 בטרם ישובו למניות השורה השניה והשלישית. והנה, הפעם המדדים שעלו בצורה החדה ביותר הם דווקא מדד היתר (100%) ות"א 75 (80%) בעוד מדד המעוף הסתפק ב 35% בלבד. יתרה מזאת, לא רק שהמשקיעים לא חיפשו בטחון אלא שהם אף בחרו במניות המסוכנות ביותר דוגמת מניות ענף הביומד שמעולם לא הצטיינו בסולידיות יתרה. ניתן להסיק מכך, כי מדובר בראלי ספקולטיבי בלבד ולא ראלי של משקיעים שכן אלו שרכשו מניות חיפשו מקסימום תשואה במינימום זמן ובחרו לדלג על מניות יציבות המהוות עוגן בתיקו של כל משקיע בעת הרגילה. היקפי המסחר במניות השורה השלישית, הכותרות אותן הן תפסו והבאזזז סביב כל שמועה מגורם לא גורם מעיד כי ההגיון הונח בצד לטובת תאוות הבצע. בשנת 2007 היו זה תור מניות הנדלן. כל קנייית שטח בגודל דונם בפרבר הזוי במזרח אירופה הקפיץ את החברה הרוכשת לגבהים ללא שלמשקיעים היה כל מושג על טיב השטח או הפוטנציאל הטמון בו. הדבר זהה לענף הביומד בשלב הנוכחי. רבים מהמשקיעים מסתערים על מניות ללא הבנה מהו פוטנציל התרופה/טיפול, מה הדרך להשגתה ובפרט מה השוק של אותה תרופה. רבים שוכחים שהחברות הללו לא פועלות בוואקום ולכן יתכן כי חברה מתחרה בארה"ב או אירופה תקדים אותן. האבסורד הוא שרבות נסחרות על סמך שמועה מעבר למחיר הריאלי גם במקרה של הצלחה מלאה של הניסוי.
עוד השבוע התפרסמה תחזית מריל לינץ' כי הצמיחה הצפויה בישראל בשנת 2009 היא 2%- וגירעון של 5.5% מהתוצר. לרוב, התחזית של מריל לינץ מקדימה את תחזית בנק ישראל (שצופה כמחצית מזה) ולכן קרוב לוודאי ששוב יתקן הבנק מטה את התחזית. זאת ועוד, פישר טוען כי הצמיחה בשנת 2009 כולה תהיה סביב רמת 2% - ובאותה נשימה כי המשק יתאושש בחציון השני וליתר דיוק ברבעון האחרון. מתמטית הדבר לא אפשרי משום שאם כבר כעת הצמיחה היא מינוס 2 ואנו בחציון הרי שצמיחה של מינוס 2 בכללותה בשנת 2009 אומר כי המשק לא יצמח כלל, וזו טעות (וליתר דיוק בחירה בטעות) שעל בנק ישראל לתקן ע"י עדכון התחזית מטה ומוטב שיעשה זאת לא כהרגלו לאחר שהכל ברור וחתום.
ואם בבנק ישראל עסקינן הרי שלא ניתן להימנע מלבקר את התנהלותו מול הדולר המידרדר. טענתי היא, כי בנק ישראל אבד את המצפן וכתוצאה מכך את הכיוון. דעתי על הדולר כבר הושמעה כאן לא פעם, וכמובן שאין כלל ספק בנוגע ליכולותיו של הנגיד אך במקביל הבלבול והיעדר החלטה אופורטיבית מיידית גוררים למגרש עוד ועוד גופים ספקולנטים, שיקשו על בנק ישראל במידה וכבר יחליט להתערב.
בסקירה קודמת ציינתי כי הדולר נחלש ברמה עולמית, וכי צפויה פריצת ההתנגדות של 1.4 יורו לדולר ואכן כך קרה. בשל כך, הבנק פועל בסביבה עולמית קשה מאוד בה מאבד המטבע המאמריקני מחוסנו. יתרה מזאת, השקל מעולם לא נחשד כמטבע רזרבות ולכן אף לא התרסק כדולר. לעומת כל אלה וההידרדרות המהירה בשער היציג, מתעקש הבנק לשמור על חזות שליטה מלאה ואף נסיון מעושה של אדישות בעוד בפועל תכנית רכישת הדולרים סיבכה את הבנק במצב ממנו אינו יכול להיחלץ. ההודעה על קניה רציפה, מידי יום, בסכום קבוע הולכת ומתגלה כמישגה נוראי משום שכל סטיה מדרך זו תהווה רוח גבית להתחזקות השקל.
כל אלה מובילם לצעד מתבקש מצד הבנק, והוא הפסקת התכנית המקורית ומעבר לפעילות דיסקרטית ולפרקים, תוך הובלת השוק למצב מעורפל ולא נודע. אף נגיד לא התחייב מראש למה שפישר התחייב ואין מקום לג'נטלמניות (יש יאמרו נאיביות) זו בשוק המט"ח. כל יום בו בנק ישראל מתעקש לשמור על האסטרטגיה המקורית של קניית 100 מליון דולר הוא יום בו השקל קרב לרף ה 3.8 לדולר, ומשם הסכר יכול להיפרץ בנקל.
דמיינו מצב בו שער הדולר מתחזק חדות ואילו בנק ישראל לא מאשר כי הגדיל את הרכישה או מנגד שהוא בכלל הסיבה להתחזקות זו, ותבינו את הנדרש.
לכן, אני מעריך כי נראה יותר "פעולות קומנדו" מצד הבנק אחרת אין סיכוי לבנק מול הספקולנטים. איני סבור כי מצב זה ימנע את התחזקות השקל אך בהחלט יחליש את המגמה וימנע מצב של קריסת הדולר, וכתוצאה מכך קריסתהיצוא, לפחות בטווח הקרוב.
עוד בישראל, פורסמו נתוני שירות התעסוקה כי אחוז התביעות החדשות גדל ב 3% בלבד, מה שהוביל לפרץ אופטימיות והסברים רבים כי חלה האטה בחולשת שוק התעסוקה המקומי. כל כתבה בכל עיתון ואתר ציינו כי מדובר על האטה ובלימת המגמה אך אני מתקשה להבין מאין המקור לדברים: בחודש ינואר עלה אחוז התביעות ב 4%, בפברואר עלה ב 2.8%, מרץ 1.5%, אפריל 0.5% , ולכן יש כאן החמרה ביחס לחודש האחרון !אמת כי ביחס לחציון הקודם בו עמד הממוצע על 4.5% ישנה הטבה מסוימת אך בל נשכח כי בחודש אפריל היו 13ימי עבודה בלבד, ולכן רבים לא יכלו להירשם לתביעות חדשות.
אסיה מצידה המשיכה במסורת ההימורים הרווחת במדינה, ואם קודם לכן ציינתי כי סין מצוינת לטווח ארוך אך כרגע המחירים מעט מנופחים הרי שעכשיו כבר מדובר על בועה של ממש. כל יום ירוק בארה"ב מתפרש כסיבה נוספת לעליות חדות ולא פרופורציונאליות עד לכדי מצב בו עליות של 3-4% הינן דבר שכיח.
האופציה המועדפת לדעתי במזרח היתה ועודנה הודו, ואני סבור כי הצעדים האחרונים אותם ביצעה המדינה הם חיזוק לכך. רצון הממשלה ישנה-חדשה בעידוד ההשקעות הישירות של זרים באמצעות שינוי במדיניות, במקביל לבניית "מפת דרכים" למכירת נתחים בחברות ממשלתיות למשקיעים פרטיים, מוסיפה אופטימיות רבה בהתיחס למדינה זו.
מספיק שנזכיר, כי מאז הבחירות בהודו זינקה הבורסה במומבאי ב-21% על רקע ציפיות לשינוי באווירה הכלכלית המדינה ותזוזה בכיוון ליברלי וקפיטליסטי יותר, על רקע ירידת כוחה של המפלגה הקומוניסטית.
באירופה לא הבחנו השבוע במהלך מיוחד, למעט התמתנות הראלי וחזרה למניות דפנסיביות שהוזנחו בחודשיים האחרונים.
ארה"ב מצידה התחילה את השבוע עם חדשות מצויינות – הוצאות הבנייה וסיימה אותו עם חדשות "מצויינות" – דוח התעסוקה.
הוצאות הבניה אכן היו הפתעה מרעישה משום שהצפי היה לירידה של 1.5% ואילו בפועל נרשמה עליה של 0.8% . זהו חודש שני ברציפות של שיפור והדבר יכול ללמד כי ההאטה בהידרדרות שוק המגורים היא אמיתית. השוק טרם הגיע לשפל אך בהחלט בתחום זה ניכר השיפור.
במהלך השבוע עצמו, עיקר הזרקורים הופנו לממשל האמריקני הלחוץ מאותו גרעון הולך ותופח. שיגורו של גייתנר לסין בו עסקתי בסקירה הקודמת, יחד עם הצהרות הממשל בכוונתו להקטין את הגרעון לרמה של 3% מהתוצר רק מעידים על עומק הבעיה ועד כמה רצון הממשל בגרעון של 3% בלבד בטווח הקרוב אינו ריאלי. משתמע מכך, כי במידה ואכן רוצים לעשות זאת, הרי שחובה להעלות ריבית כפי שציינתי בסקירה הקודמת ולכן אין זה מפתיע שאף בחמישי האחרון החוזים על ריבית הפד קיבלו תפנית והצביעו בפעם הראשונה מזה זמן רב על ציפיות להעלאת ריבית. הסינים מצידם כמובן שגם מפעילים מערכת לחצים גלויה וסמויה משום שאג"ח ממשלת ארה"ב הסב לסינים נזק בשווי יותר מ 800 מיליארד דולר (הפסד הגבוה משנת 77) ולכן החשש מבטחונם של הנכסים הדולריים הוא ממשי בפרט אם נזכור שסין היא מחזיקת אגח ארהב הגדולה בעולם (770 מיליארד דולר).
השבוע הסתיים בעוד נתון "מצויין" והוא דו"ח התעסוקה. המשק האמריקני אבד 345 אלף משרובת בלבד לעומת צפי של 520 אלף. נתון מדהים לכל הדעות, ובפרט שאך לפני חודש קוצצו 540 אלף משרות. אם נתעלם לרגע מהעובדה כי המשק האמריקני עדין מאבד משרות, הרי שמדובר בחריקת בלמים אימתנית ממש, ולחלוטין לא צפויה. כמובן שהדוח הזניק את החוזים העתידיים לכיוון ה 2% ורבים היו בטוחים, כי השבוע יסתיים בעליות חדות במיוחד. אז התרחשו שני דברים שגרמו בסופו של דבר לשוק לסיים בדשדוש ואף בנטייה לירידות.
הראשון, לו לא ניתן כל ביטוי בתקשורת המקומית אך בזמן המסחר בארה"ב הלך והתרחב הם הרמיזות בתקשורת האמריקנית ובפרט ב NBC כי רבים פשוט מטילים ספק בנכונות הנתונים, פשוטו כמשמעו. אף אחד לא הצליח להסביר כיצד יתכן מצב בו אך חברה לא גייסה במהלך החודש החולף יותר מאלפים בודדים, ובכל זאת כמעט 200 אלף משרות נוצרו (הפתיעו) במשק. מדהים היה לראות איך השמועות עשו להןכנפיים, ועד מהרה הדבר מצא את ביטוי במדדים המקומיים. משום מה הדברים הללו נעלמו מהתקשורת המקומית ואולי ימצא להם ביטוי בשבוע הנוכחי.
הדבר השני הוא העובדה המוגמרת עליה כעת אף אחד כבר לא מטיל ספק כי השוק עושה דרכו לעבר אבטלה דו-ספרתית וכעת זו רק שאלה של זמן. עם אבטלה בסדר גודל של 9.4% במאי ברור כי ארה"ב לא תוכל להימנע מחציית רף ה 10% (מאז 1983 לא היתה נתונה במצב מעין זה), וכעת אני מתקשה לראות איך תימנע המעצמה מהידרדרות אף לכיוון ה 10.5% לשם ההבנה מדובר על אובדן של עוד 900 אלף משרות. יתכן כי הדבר יתרחש רק בתחילת 2010 אך כמובן ששוב קשה להימנע מלהעלות את השאלה עד כמה יכול שוק ההון להקדים את הכלכלה הריאלית והאם המקרה הנוכחי אינו מוגזם.
במצב בו אחד מכל עשרה בוגרים אמריקנים מובטל, ואחד מכל עשרה משקי בית אמריקנים בפיגור תשלומי המשכנתא (המספר הכולל הוא לרבות משקי בית ללא משכנתא) קשה לצפות להתאוששות אמיתית במנוע האמרקיני, הלו הוא הצריכה הפרטית.
אם כן, לא מפתיע כלל כי אשראי הצרכנים בארה"ב רשם באפריל את הנפילה השנייה הכי חדה מעולם, וירד זו הפעם השביעית בתשעה החודשים האחרונים, עם ירידה של 15.7 מיליארד דולר, או שיעור שנתי של 7.4%, ל-2.52 טריליון דולר.
החשש הבא, כפי שהוזכר כאן בעבר הוא ממשבר בחברות כרטיסי האשראי ובהתחשב בנתונים הבאים לפיהם חובות בעלי כרטיסי אשראי בארה"ב נפלו באפריל ב-8.6 מיליארד דולר, או שיעור שנתי של 11%, ל-931 מיליארד דולר; היקף ההלוואות לרכישת מכוניות, למימון לימודים וסעיפים נוספים, ירד ב-7.1 מיליארד דולר, או קצב שנתי של 5.3%, ל-1.59 טריליון דולר; גם לא קשה להבין מדוע אני סבור כך.
מגזרים ומניות
דולר - ההתנגדות של 1.4 יורו לדולר נפרצה כפי שצפינו בשבוע שעבר, ולכן מגמת היחלשות הדולר כאן בכדי להישאר. המגמה העולמית כמובן שתשפיע על התחזקות השקל אך יותר מכך ישפיעו פעולות בנק ישראל, ובהיעדר אלו אין סיבה שהדולר יתחזק להוציא תיקון טכני מוגבל ונקודתי.
זהב – אין שינוי בהערכה, ולא היתה בחצי שנה האחרונה: הזהב צפוי לשוב לאיזור ה 1000$ לאונקיה ומגמת העליה היציבה רק מחזקת דעה זו.
נפט – הזהב השחור "מתעקש" שלא להתממש. אם מזכיר ארגון אופ"ק, עבדאללה אל-באדרי, מסביר כי הסנטימנט אינו נתמך בביקושים, מי אנו שנתווכח עימו. ספקולציה טהורה לטווח הקצר, ואני ממשיך לטעון כי עומד לפני מהלך מימושחד.
נדל"ן – כפי שציינתי בשבועיים האחרונים ימשיך להיות המדד החלש מבין כל המדדים ויניב לבטח תשואת חסר מול השוק. כבעבר, עודני סבור כי הירידות יובלו ע"יאפריקה ששוויה רחוק משמעותית מהמחיר הנוכחי בעשרות אחוזים. שימו לב, גם כלכלית ירושליים מנופחת בצורה גבוהה למדי וצפויה להתממש חדות.
שורטים – מלבד שורט על הנדלן המתבקש בעקבות מה שציינתי כאן, הרי ששורט על היתר צפוי אף הוא להניב תשואת יתר ביחס לשורטים האחרים. דורש מעט יותר סבלנות מהנדלן בשל התנודתיות במדד זה.
טאואר- עדין לא מצליחה לפרוץ את הרמות ההתנגדות (12או התמיכה (110) ולכן אין כרגע לבצע מהלך לכאן או לכאן.
בזק – חוזרת להיות מעניינת לאחר הדו"ח האחרון. אינה צפויה להציג תשואה דרמטית אלא תשואה נאה ויציבה.
דרבן – מניה אנונימית יחסית ממדד היתר 50 שהציגה דו"ח טוב. דורשת מידה רבה של זהירות אך מחזורי המסחר בה הולכים ועולים, ולכן נדמה כי גוף מוסדי נכנס למניה או בעל עניין מגדיל אחזקותיו. כך או כך, מודבר על סימן חיובי.
איי-שיירס מורנינג סטאר (JKD) – אני בספק אם מישהו שמע אי-פעם על תעודת הסל הזו. התעודה מניבה תשואה על מדד הכולל את מניותיהן של החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר המתומחרות בחסר. מצויינת לכל מצב שוק (להוציא המשך ראליחד במניות הקטנות) .
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות יוני.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט