מכיוון שאדי לא מסביר מה הוא עושה, והאסטרטגיה (1) מעוררת התעניינות, אני מתנדב לנתח אותה כאן, לטובת הציבור:
בסיס האסטרטגיה היא שוקת בינונית עד רחבה מכורה, בטווח של 1260-1400 (3 יחידות). זהו מקור הכסף העיקרי. יש הגנה חלקית ב 1410 וב 1250 (2 יחידות).
על הבסיס הזה, יושבת אסטרטגיה המבוססת קניה של שוקת צרה 1310-1350. על מנת להוריד עלויות, השוקת הצרה מוגבלת על ידי מכירות של P1300 ו C1360.
על מנת לנצל ביטחונות יותר טוב, יש מכירה נוספת של P1290 ו C1370, שמוגנים בקניה של P1280 ו C1380.
מה מקבלים כאן? בשבועות 3 ו 4 לפקיעה, אין הבדל גדול בין האסטרטגיה הזו לבין סתם שוקת מכורה. הניהול צריך להיות כמו של שוקת מכורה, כאשר התקווה היא שהשוק יתקע במרכז.
שבוע 2 לפקיעה, בעיקר לקראת סופו, האסטרטגיה מתחילה להעניק הגנה עודפת על שוקת רחבה בכך שיש רגישות קטנה יותר לתנועות מדד הסוטות מהמרכז. זה יכול להעניק ביטחון עדיף על פני סתם שוקת. האסטרטגיה מתרחקת מהתנהגות של קשת, ומתקרבת יותר לטרפז.
בשבוע הפקיעה, הגבעות (או שני השפיצים) מתחילות להיות יותר ויותר משמעותיות, כאשר יום עד יומיים לפקיעה, יכולה סטיית המדד מהמרכז אפילו להניב רווח. ויש בכך תשובה לפחד מפני תזוזות מדד פראיות בשבוע פקיעה, (כפי שהיה בעבר).
כמובן שהטופוגרפיה המיוחדת לא באה בחינם. היא באה על חשבון הקטנת הרווח יחסית לשוקת מכורה קלאסית. שכן יש צורך לממן את חלק האסטרטגיה המבוסס קניה.
ביצוע האסטרטגיה צריך להיות מוקדם בחודש, שאם לא כן, המימון באמצעות השוקת המכורה לא יספיק.
הגב עם ציטוט