ניהול סיכונים- מספר מושגים בסיסיים

שלום לכולם,

אנסה להביא כאן מספר מושגים בסיסיים, ולהסביר מה הם ואיך משתמשים בהם.
נעזוב ברשותכם את המתמטיקה.
אני בטוח שאם תרצו אתם יכולים למצוא נוסחאות לכל דבר בגוגל.
יותר חשוב בעיני שתבינו מה כל דבר אומר בתכלס.

תוחלת- תוחלת זהו מושג מסטטיסטיקה והסתברות.
אמרנו שנעזוב את הנוסחא וננסה להסביר במילים, אז ככה:
תוחלת זהו בעצם ממוצע עתידי.
אם ממוצע מתייחס לנתונים מהעבר, תוחלת מתייחסת לנתונים מהעתיד, ומתחשבת בהסתברות שאתם נותנים לכל אפשרות, ולתוצאה המתקבלת בכל אחת מהאפשרויות.
לדוגמא: אתם מעריכים שכל פעם שהנגיד מוריד את הריבית יש 2 אפשרויות- במחצית מהמקרים מדד המעוף עולה ב-10 נק', ובמחצית השניה הוא יורד ב-5 נק'.
ז"א- תוחלת הרווח כאן היא 2.5 נק'.
מבחינת תוחלת, העסקה כדאית.

למה זה טוב- המספרים בפועל מכנסים לתוחלת יותר ויותר ככל שמתרבים המקרים.
חוק המספרים הגדולים אומר שככל שתעשו את העסקה הזאת יותר פעמים, כך הרווח שתקבלו יתקרב לתוחלת.
סוחר חייב לחשוב תמיד במונחים של תוחלת, מתוך הנחה שהוא לא במשחק חד פעמי בשוק, אלא משחק ארוך טווח.
אם אתם מעריכים לעסקה תוחלת חיובית, תצטרכו להתמיד ולהכנס לעסקה כל פעם מחדש, גם אם היא הלכה נגדכם מספר פעמים.

סטיית תקן- סטיית התקן של הנכס בעצם אומרת לכם כמה הנכס יודע לזוז בתקופה מסויימת.
סטיית תקן 16% היסטורית במעו"ף, אומרת-68% מהמקרים, הוא ינוע עד 16% לכאן או לכאן בשנה.
מסטיית תקן שנתית אפשר גם לגזור סטיית תקן יומית.
שוב פעם נעזוב את הנוסחה, ונאמר שסטיית תקן של 16%, נותנת לנו תזוזה יומית של בערך 1%, סטיה של 32% נותנת 2% וכן הלאה.
שוב פעם אפשר להגיד שבסטיית תקן 16% שנתית, הנכס ינוע ב-68% מהמקרים עד 1% ביום.

למה זה טוב- כשנכנסים לפוזיציה בכל נכס, אי אפשר לא לדעת ולא להתחשב בסטיית התקן שלו, גם למיקומי הסטופ והטייק, וגם כמובן לכמויות.
בנכס עם סטיית תקן 50%, הסטופ לא יכול להיות של אחוז כמובן, כי הנכס רק משתעל ושותה לכם את הסטופ.
מצד שני, גם הטייק לא יכול להיות קרוב מדי.
לנכס שיודע לנוע כמה אחוזים ביום, אנחנו לא ניכנס עם כמות גדולה מדי, כי יום חריג בנכס כזה, יכול לקחת אותנו גם לטיול של 10%, ובטיול כזה אנחנו לא רוצים להיות.

מקדם המתאם(קורלציה)- מקדם המתאם מראה לנו את הקשר הכיווני בין נכסים.
מקדם המתאם נע תמיד בין 1 ל- 1-.
ככל שמקדם המתאם קרוב יותר ל-1, כך הקשר בין הנכסים גדול יותר, כאשר מקדם מתאם 1 אומר שהנכסים תמיד זזים באותו כיוון.
מצד שני, ככל שמתקדמים לעבר ה 1-, זה אומר שהנכסים זזים לכיוונים שונים, כך שכשמקדם המתאם הוא 1-, הנכסים תמיד זזים לכיוונים שונים(כשאחד עולה השני יורד ולהיפך).
מקדם מתאם 0 אומר שאין קשר בין הנכסים!
ככל שהמקדם קרוב יותר ל-0 כך הקשר בין הנכסים קלוש יותר.
דוגמאות לקורלציה חיובית- בין מניית חברה לאג"חים שלה, בין מדד המעוף למדד 75, בין היורו דולר לשווקים בעולם, בין מניית לאומי למניית פועלים, בין call 1200 ל-call 1210 וכו'.....
דוגמאות לקורלציה שלילית- סחורות מול הדולר, דולר שקל מול המעוף, call1200 ו- put 1200 וכו'....

למה זה טוב- לגידור ופיזור!
יש שחקנים בשוק שעובדים רק בפעולות מגודרות.
שחקנים אלה בעצם לא רוצים אף פעם להיות חשופים למצב השוק.
הם פשוט חושבים שנכס אחד יביא תשואת יתר על נכס שני גם אם השוק ירד וגם אם יעלה.

גם בתור פיזור, ברור לכם שלקנות את כל הבנקים אחד אחד בישראל, זה לא באמת להיות מפוזר.
כשרוצים לפזר תיק, צריך לקחת נכסים בעלי מתאם שלילי, כך שבמקרה שאחד מהם יפול, השני יכסה על כך.

ביטא- זהו בעצם היחס בין סטיות התקן של שני נכסים.
בדרך כלל כשאומרים ביטא, מתכוונים ליחס בין נכס מסויים לשוק(מדד המעוף למשל), אך אפשר ליצור ביטא בין כל שני נכסים.
ביטא מורכבת מהקורלציה בין הנכסים, ומסטיות התקן שלהם.
ביטא קטנה מ-1, אומרת שהנכס תנודתי פחות מהשוק(דפנסיבי).
ביטא גדולה מ-1 אומרת שהנכס תנודתי יותר מהשוק(אגרסיבי).

למה זה טוב- בדרך כלל מתחשבים בביטא כשבונים אסטרטגיות מגודרות, ורוצים להתאים כמויות.
למשל(נתונים מומצאים)- לקחתי לונג שורט על פועלים לאומי(לונג פועלים),ואני יודע שהביטא של פועלים מול לאומי היא 1.1, אני אצטרך לקחת בלאומי כמות פי 1.1 מאשר בפועלים, כדי לנטרל את ההבדלים בסטיות התקן.
הביטא כאן אומרת לי בעצם ש-1.1% בפועלים, הוא שווה ערך ל-1% בלאומי(מבחינת סטיות התקן).
מקווה שהעברתי את זה בבירור.

זהו להפעם.
אנסה להוסיף כאן מדי פעם ופעם עוד מושגים, ואשמח לשאלות, טענות ומענות.

שתיהיה שבת שלום לכולם.

תודה מחכה להמשך

ליאור יישר כוח, פועלך חשוב מאד, ומבהר מושגים ש"חדשים" חוששים לשאול.
יתר על-כן המאמר על רציונליות המסחר היה מרתק.

תודה רבה

יש באמת קורלציה בין היורו דולר לשווקים בעולם? מי מוביל על מי?

שבוע טוב

ליאור כל הכבוד על היוזמה. אבל צריך להתחיל לשאול מהו סיכון פיננסי? ואח"כ לתאר את עשרת הסיכונים המוכרים ביותר. כמובן שסיכון אצלי בחשבון הוא לא הסיכון של בנק ישראל או של הרשות לניירות ערך בארץ באירופה, בשווקים המתעוררים או בארה"ב, שלא לדבר על סיכונים בינלאומיים- גלובליים. מפולות בבורסות, במניות, באג"ח או מט"ח. אמצעי הגידור וכו. רק הבנה של כל המכלול הן הסיכונים והן הגידור מאפשר לנהל את רמות הסיכון שהרי ההתמודדות הזו היא תהליך דינמי יומיומי ובו פתרונות וגישות רבים לצאת בשלום.

שלום לכולם - בהמשך למושג תוחלת חיובית.
הרבה שואלים כמה כסף כדאי להשקיע באיסטרטגיה מסוימת:
בואו נניח שישנו אתר שמציע כל חודש איסטרטגיה בה מרוויחים נטו 20% אבל ייתכן חודש אחד או שניים שנפסיד עד 80%.
כיצד נדאג שהתוחלת תהיה חיובית?
אם נשקיע 100% מהתיק שלנו בכל חודש - וחודש אחד הפסדנו - שווי התיק יהיה שווה בסוף השנה - 150% . כלומר עשינו 50% על הכסף בהנחה שהשקענו כל חודש את כל הסכום גם אחרי הפסד אחד של 80%. באותו סצנריו אם השקענו כל חודש 75% מהתיק נהיה עם תשואה של 186%. אם היינו משקיעים 25% מהתיק התשואה היתה 136%.
אם נשנה את התנאים ונרשה חודשיים הפסד בשנה - הרי תלוי איזה חודשיים נבחר אולם - השקעה של 100% מהתיק תניב תשואה שלילית ונהיה עם 25% מהתיק בסוף השנה.
כנ"ל אם נשקיע 50% או 75% מהתיק.
לעומת זאת אם נשקיע כל חודש 25% מהתיק :
חודש אחד הפסד - תשואה של 136% לעומת מקסימום של 186 % בהשקעה של 75% מהתיק
חודשיים הפסד - תשואה חיובית של 104% (ריווח של 4% בלבד) לעומת הפסד של 3/4 תיק בכל המיקרים האחרים.

לסיכום - מי שרוצה לעשות כל חודש איסטרטגיה שמפורסמת באתר זה או אחר - בהנחה של עד חודשיים הפסד בשנה - אסור לבצע יותר מ 25% מהתיק.
ושכל חודש יעשה בדיוק אותו אחוז מהתיק בין אם הפסיד ובן אם הרוויח.

שבוע טוב
יעקב

שלום וערב טוב,

teddyh- תודה רבה :-)

p&p- אכן יש קורלציה. אתה יכול לבדוק בעצמך. תשים שני גרפים אחד על השני, ותראה שהכיוון הכללי דומה.
אגב, בתקופת טרום\תחילת המשבר של 2008, הקורלציה הייתה הפוכה.
היורו אז הגיע לשיא כל הזמנים מול הדולר, וזה לווה בירידות בשווקים.
עם פרוץ המשבר, הקורלציה התהפכה ומאז ועד היום היא נשמרת.
יש תקופות שהיא יותר מובהקת ויש תקופות שפחות.
לדעתי אפשר להסיק מנכס אחד על השני במיוחד בנקודות קריטיות.
ז"א אם היורו-דולר שובר נקודה מסויימת לאחר דשדוש ממושך לפני שהמדדים עושים זאת, זה יכול להדליק נורה.

יעקב- תודה על התוספת.
אוסיף רק שאם רוצים להעלות כמויות, צריך לעשות זאת לאט ואחרי תקופה שרואים רווחים קבועים ומתונים.
כמו כן אם העלית כמויות, אסור להיבהל ולחזור אחורה אחרי כמה הפסדים.
דבר זה יפגע בתוחלת הרווח שלך.
כמובן שאת הכמויות צריך תמיד להתאים לניהול הסיכונים ולגודל התיק.

חיפושית כחולה- כבר כתבתי בעבר שאין סוף למילים ולידע שאפשר לצבור בנושאי ניהול סיכונים ופסיכולוגיה במסחר.
אני בכוונה מתחיל ומתמקד במה שהכי רלוונטי לסוחר הממוצע, ולאו דווקא בתיאור כללי וגדול של סיכונים פיננסים בעולם הכלכלי.
בעזרת השם אני אנסה להגיע לתיאור של סיכונים פיננסים כאלה ואחרים, אך קודם כל חשוב לדעתי להטמיע את החשיבות של ניהול הסיכונים בתיק של סוחר, הבנה של דרכים לנהל בתיק את הסיכונים ועמידה בכללים שהעמדת לעצמך.

שבוע טוב לכולם.

תודה ליאור בהצלחה

מגניב, אחלה יוזמה :thumbs-up:
באמת מפזר כמה ענני אי-בהירות.

ליאור שלום,

אני חושב שלדבר על הסוחר הממוצע בזמן שהסיכון נכנס לרמות גבוהות "בעיקבות המצוק הפיסקאלי" עלול למצוא את עצמו כמו זה שהשתתף בלוויה אך כנראה ייחכה לא מעט זמן כדי להשתתף בחתונה שלא כל כך מהר תגיע. חשוב קודם להבין את אבני היסוד של התחום.

היי חיפושית,

אני חייב להודות שלא הבנתי עד הסוף את התגובה שלך, אז אענה למה שהבנתי.

ראשית, הסיכון היום אינו ב"רמות גבוהות" באופן יחסי.
השוק מתמחר כמעט בוודאות פתרון כזה או אחר לצוק הפיסקאלי, ואפשר לראות זאת בסטיות תקן.
השוק אומר לך שלא צפויות דרמות מיוחדות בזמן הקרוב.
פעם בהרבה זמן השוק בהחלט יכול לטעות, אך זה סיכון שיש בכל רגע.

אני רוצה להזכיר לך בפני איזה סיכונים עמדנו בתקופה האחרונה-
היה לנו את משבר החוב באירופה, היה לנו כאן שוק מת שפחד מתקיפה באיראן בכל רגע נתון, הייתה לנו מלחמה בדרום שבטעות אחת או שתיים הייתה יכולה להפוך למשהו הרבה יותר נוראי, וגם כרגע אנחנו עומדים בפני סיכונים יום יומיים מכיוון סוריה והבלאגן ששורר שם.
הצוק הפיסקאלי לא משתווה לאף אחד מהסיכונים הנ"ל(לפחות לדעתי האישית), וגם אם יתעכב פתרון, אני מניח שיגיעו להסכמה כזו או אחרת באיזשהו שלב.

אני לא מבין לאיזה "אבני יסוד" אתה מתכוון.
לא אני ולא אתה מנהלים כאן סיכונים של מדינה, ואפילו לא של בנק או חברה.
בסופו של דבר כלים כמו סטיית תקן, קורלציה, שמירה על יחס ביטחונות, סטופ ריאלי מבחינת הפסד לשווי תיק, יחס סטופ\טייק ששומר על תוחלת חיובית וכו' אמורים לספק לך כל מה שאתה צריך כדי לנהל את הסיכון בתיק שלך.
יש סיכונים שכל נייר חשוף אליו בפני עצמו(ריבית,אשראי,שע"ח,אינפל� �יה,נזילות, וכו' וכו'...), אך זה נראה לי כמו ידע שיש ליותר אנשים, והוא לא ראשון בסדר העדיפויות שלי.

בכל מקרה, אני אשמח אם יש לך כל דבר להוסיף ולתרום. הפורום הזה הוא אינו "הצגה של איש אחד".
:)

לילה טוב.

ליאור ערב טוב,

בסך הכל העליתי את מה שאני חושב או מרגיש. כעת הכל ברור, אשמח להוסיף ולתרום בדרכי לפורום המאוד חשוב שלך !

לילה טוב

אהלן חיפושית,

אני שמח שאתה מעלה את מחשבותיך והרגשתך.
הפורום הזה ממש לא שלי, הוא של כולנו.
אולי לא הבנתי את השאלה שלך.
אם התכוונת ל-"מהו סיכון פיננסי בשביל הסוחר",אז הייתי מתאר את זה כך:
כל אירוע או התרחשות שיכול לגרום להפסד כספי בפוזיציה.

לילה טוב.

ערב טוב,

מינוף ובטחונות.

ברשותכם, אתייחס למושגים אלה רק בהקשרם לתיק השקעות ולמסחר, ולא להקשרם בנושאים אחרים(למשל מינוף פיננסי של חברה, או בטחונות על סדרת אג"ח).

בשביל הרבה אנשים, מינוף זו מילה גסה, והם שמעו מכל מיני מקומות שמינוף מכל סוג שהוא הוא רע, ושאסור להשתמש בכלי זה.
זה כמובן לא נכון.
מינוף זה בעצם לקיחת הלוואה למען עסקה מסויימת.
בהקשר של מסחר, אני רוצה למשל להכנס לפוזיציית לונג על בנק הפועלים.
דרישת הבטחונות מהברוקר בשביל נייר זה היא 25%.
ז"א- על כל 100K ש"ח שארצה להכנס לנייר, אצטרך להעמיד בטחונות של 25K ש"ח.
בצורה זו אתם וודאי מבינים, שגם אם יש לי רק 100K ש"ח בחשבון, אני יכול להכנס לפוזיציה בגודל של 400K ש"ח.
אז מאיפה 300K?
זה המינוף!
אתם לוקחים אשראי בגובה 300K ש"ח, ובוא נאמר ואתם משלמים 10% לשנה על אשראי זה.
נאמר שכעבור חודש בפוזיציה, הרווחתם 5%(20K).
אם תעשו חישוב קצר, שילמתם חודש מתוך ה10% שנתי על המינוף(2390~ ש"ח), נשארתם עם 17,610 ש"ח.
האם זה השתלם?
אם הייתם נכנסים בכל ה-100K ש"ח בלי המינוף, הייתם מרוויחים 5K ש"ח בלבד!

הכלל הוא- אם אתם יכולים לעשות תשואה(%) גבוהה מגובה הריבית במשך תקופה מסויימת, שווה לקחת את המינוף.
יש לזה כמובן צד שני, אליו אגיע עוד רגע.

דרישת בטחונות לכל נכס נקבעת על ידי הברוקר שלכם, אולם יש יחסים דיי מקובלים.
על מניות ת"א 25, נהוג לדרוש בטחונות של בערך 25%(מינוף של פי 4).
על מניות ת"א 100- בטחונות של 50%(מינוף של פי 2).
יתר ומטה- 100% בטחונות(אין אפשרות למנף).
אג"ח ממשלתי- לסוחרים מקצוענים נהוג לקחת 4%-5%.
כל זה כמובן כפוף לזה שהברוקר מכיר וסומך עלייך.

אז מה בעצם עושה המינוף?
הוא מכפיל(בכפולה של המינוף) את התשואה שלנו(מינוס הוצאות אשראי).

דוגמא: אם לקחתי 100K ש"ח, ומינפתי אותם פי 4 על מניית מעו"ף, כל 1% תזוזה(לכל צד), יוכפל פי 4!
אם קניתי 400K ש"ח בנק פועלים, כל 1% במניה ייתן לי 4K ש"ח, שהם 4% על ההון(והבטחונות).
כמובן שהדבר עובד גם הפוך!
אם המניה תרד ב-5% אחוזים, אפסיד 20K ש"ח, שהם 20% מההון(והבטחונות)!

לכן, מינוף הוא כלי נהדר, אבל צריך לדעת טוב טוב איך להשתמש בו, ולהתאים כמויות ופקודות קטיעת הפסד, כי כל תזוזה מוכפלת בכפולת המינוף.

דבר אחרון- תמיד חובה להשאיר מקום לתזוזה, ולא להשתמש בכל ההון בתור הבטחונות!!!
במצב שתעשו כן, בתזוזה הכי קטנה נגד כיוונכם, תקבלו טלפון בהול מהברוקר(מקרה הטוב), או שתיסגר הפוזיציה על ידי הברוקר איפה שלא תהיה(במקרה הפחות טוב).

מקווה שהייתי מובן, אשמח לשאלות\הערות.

בהצלחה לכולם.