השבוע החולף היה שבוע ירידות נוסף, מלווה בתנודתיות קיצונית במיוחד שהגיעה לשיאה בחמישי. מעבר לכך שבאמצע השבוע היתה התערבות מוקדמת מצד שחקני המעוף שהגדילה התנודתיות, הרי שהמדדים מסביב לגלובוס הפכו רגישים לכל שמועה ולכל מלה. בישראל הדבר ממונף בשל מחזורי המסחר הדלילים, ההופכים כל מכירה/קניה לכזו שמנגד אין לה ביקוש, ובהתאם מתפתחת מגמה חדה. בשלב זה, ועל אף העליות הנאות אמש (ראשון) המגמה היתה ונותרה שלילית, וזאת משום שלא חל כל שינוי במצב הכלכלי של מי מהמדינות, ובפרט אמורים הדברים ביחס למדינות האיחוד אליהן אתיחס בהמשך.
שחקני המעוף, שהחלו את חודש דצמבר הלכה למעשה רק היום (ראשון) לאחר שחיקה יוצאת דופן, התערבו כל אימת שהמדד שם פעמיו לכיוון רמת 1100 הנקודות. התערבות מוקדמת זו, באה בשל החשש מפריצת גבולות הפוזיציה, ובעקבות הלקח של זינוק ה 4% בתחילת החודש. המטרה היא בפירוש להחזיק כל העת את האסטרטגיה במרכזה, היות והרגישות לכל שמועה הינה קיצונית. ההנחה ההגיונית מצידנו היא כי השמועות ברובן תהיינה חיוביות, ולכן התערבות מהגבול העליון בודאי תוסיף להתרחש אך מהגבול התחתון בשלב זה אין חשש. בצד הגבולות, השינויים במהלך השבוע היו מינורים והקידומים הינם תוצאה של כורח ולא ברירה: הגבול התחתון התקדם כ 20 נקודות לרמת 970, ואילו הגבול העליון התרחק לרמת 1120 הנקודות. בכל תקופה "רגילה" מדובר על מרחק רב, ויש לזכור כי עודנו רחוקים שלושה שבועות מפקיעה, אך לאור הימים האחרונים בקלות ניתן למצוא עצמנו מרחק נקודות ספורות ממי מהגבולות, ובהתאם תתרחש התערבות ברמת 1100 וברמת 1000 הנקודות.
חדשות מאקרו כלל לא היו השבוע ואנו ניזונו בעיקר מהמתרחש באירופה, כשגם ארה"ב איבדה את ההובלה לטובת היבשת הישנה. כל העיניים היו נשואות לשישי, בו היו מדינות האיחוד צפויות למצוא פתרון קסמים למשבר, ולכך אקדיש חלק נרחב מהסקירה. לגישתי, ההתנהלות בשישי משקפת נאמנה את המתרחש במהלך השנה חולפת, ובמה דברים אמורים:
בשישי עמדו לתמונה חגיגית מנהיגי כל האיחוד, וזאת לאחר שהגיעו להסכמה כוללת וחתמו (להוציא בריטניה) על אמנה פיסקלית. הרעיון בבסיס אמנה זו הוא שבית המשפט האירופי בבריסל יפקח על המדינות, ימנע מהן להיכנס לגרעון, ויתערב במידה והגרעון יעלה על 0.5% מהתוצר. הדבר עתיד להשתלב בחוקת האיחוד, ובמידה רבה היה אמור להדיר שינה ממנהיגים רבים, היות ומוקד הכח הכלכלי עובר ממדינתם לברלין. מבט קצר בתמונה, מגלה כי כולם מחייכים, כולם מרוצים ואיש אינו מודאג מעצם העובדה שמדינתו למעשה ויתרה על המשרד החשוב בכל מדינה אירופאית, משרד האוצר. אם פורטים את האמנה לכדי מעשה, מבינים מדוע כולם מחייכים ואיש אינו מודאג – הדבר אינו ישים, אינו אפשרי, וספק אם מישהו בכלל מתכוון לפעול בכיוון זה. נסיתי להבין כיצד הדברים יתנהלו, סרקתי אין ספור תחנות ואתרים, ולבסוף הבנתי שלמרבה הפלא איש לא נתן כלל דעתו על כך.
ראשית כל, כיצד הדבר יתנהל? איש ממנהיגי האיחוד לא התיחס לשאלה זו, והכתבים הכלכליים לא לחצו. היה והגרעון יעלה מעל 0.5%, אזי מה יתרחש בדיוק? איך מענישים יותר משני שליש מהמדינות, ובעיקר, מהי בדיוק אותה הענשה?! סנקציות – והגרעון יגדל. הרחקה מהאיחוד - תפגע באיחוד; קניסת אותה מדינה – לא אפשרית, שהרי מאין בדיוק תשלם. פשפשתי ופשפשתי ולא הצלחתי להבין כיצד ניתן להעניש מדינה, מבלי שהדבר יפגע באיחוד כולו. יתרה מזאת, אם העונש יהא רציני, סביר שמדינה תפרוש מהאיחוד, ואם העונש יהאקליל, הרי שמדינות לא תתיחסנה אליו בכובד ראש. ובכלל, האם כל מדינה תוענש בצורה זהה - הגרעון של 10% ביוון, כמוהו כגרעון 10% בצרפת?!
תשובות לכל אלה לא ניתנו, אלא מכבסת מלים רגילה למדי: "אירופה בעלת יציבות חדשה"; ו"איחוד למען יציבות פיסקלית". סיסמאות נבובות מאחריהן לא עומד הרבה, וגם לא ברור אם בכלל מישהו מתעתד ליישמם. העיקר זה הצילום המשותף.
שנית, ראשי האיחוד הצהירו כי הגיעו להסכמה לפיה "ייעד" האיחוד עוד 200 מליארד אירו עבור קרן המטבע למדינות הזקוקות לסיוע. העברה אני מבין, אך מהו "יעוד"? ובכלל מדוע ליעד, שהרי בקרן המטבע קיים הכסף, אז אם כבר עדיף להעבירו ולא לחכות להידרדרות המצב. שוב, לא מובן אך גם חסר משמעות. ב 2012 חמש מדינות באיחוד, ובראשן ספרד ואיטליה, צריכות להחזיר 1.4 טריליון דולר. ברבעון הראשון לבדו של השנה, איטליה וספרד צריכות להחזיר כ 580 מיליארד אירו. 200 מיליארד אירו, הם כסף קטן, קטן מאוד, לעומת הנדרש כבר בשבועות הקרובים ולכן גם בזאת אין כל בשורה או הצלה. ברור מאליו שיהא גלגול חובות, אך השאלה היתה ונותרה באיזו תשואה – 5% או אולי 8%? עוד ועוד העברת כספים (אם בכלל תתרחש) לעולם לא תעמוד בקצב הנדרש, אלא אם ינקוט האיחוד בגישת ברננקי (הדפסת כספים) או בהנפקת אג"ח כלל אירופאיות (וטו מצד גרמניה). אבל, העיקר התמונה.
שלישית, הישגים כלל לא היו, אך אין כך הדבר ביחס לכשלונות. לאחר שקמרון סירב להצטרף להודעות הקשקוש זעמו עליו מרקל וסרקוזי. תחנות הטלויזה סיקרו בהרחבה את סירובו של סרקוזי ללחוץ יד לראש ממשלת בריטניה, משל היו שתי דוגמניות על בקרב חתולות, במקום להמתקד בהצהרות הכלום של האיחוד. בריטניה סירבה להשתתף במשחק ההצהרות וקמרון התיחס לכך באחד הראיונות והשיב כי "פשוט לא נתנו לו הסבר כיצד הדברים אמורים בדיוק להתנהל בכדי שיבין האם זה טוב לאנגליה או לאו". נדמה כי קמרון פספס את רעיון הפיסגה. החוצפן מבקש הסברים על מהלך שיוציא ממנו את משרד האוצר, בעוד הרעיון המרכזי היה לחייך למצלמות ולשדר אחידות. בריטניה מצאה עצמה מותקפת ע"י צרפת וגרמניה, ובמידה רבה פתחה פתח למשוך ידיה מכל הקשור לאיחוד. מהלך שכזה, במידה ויתרחש, צפוי לפגוע באיחוד ולא בבריטניה לה מלכתחילה מטבע שונה. יתרה מזאת, נפתח צוהר לפרישה של מדינות נוספות (מצד שני עדיף להן לחכות, אולי קרן המטבע תמטיר עליהן עוד כמה מאות מיליארדי אירו), ובהחלט האיחוד עושה כל שביכולתו לפגוע בו עצמו.
כשלון שני נובע מסמנטיקה, ותו לא. גרעון של חצי אחוז יגרור סקנציות, כך עפ"י אותה אמנה. בלתי אפשרי להצהיר על גרעון של 2%, בטח שלא גבוה יותר, אך מה יקרה בינואר - שני שליש מהמדינות אמורות לחטוף סנקציות, אזי הנעניש את כולן?! אםבאמת האיחוד מתכוון לעמוד אחר דבריו, הרי שאי-שם בסביבות מאי רק גרמניה וצרפת יוותרו ללא גרעון של 0.5% ואז 90% ממדינות האיחוד יוענשו ע"י 10%. לא פלא שהדבר מזכיר לרבים נסיון השתלטות גרמני (לא אלים חלילה) על היבשת.
אז מדוע עלו מדדי אירופה? פשוט כי בחמישי הם צללו. לא תגובת יתר, ואפילו לא החזרת הנקודות שאבדו בחמישי. תיקון בשוק תנודתי, שאיבד כל כיוון ומתנהל לפי תמונות משותפות, הצהרות וגיבובי מלים.
קודם לאותה אמנה-תמונה, היו חדשות מאקרו אמיתיות. הבנק המרכזי, הוריד בצעד צפוי את הריבית באיחוד ב 0.25%. אין ספק כי לאור המצב באירופה, מדובר על צעד הכרחי, ובשלב זה מגלם העקום למעלה מ 50% סבירות, כי הריבית תרד ברבע אחוז נוסף גם במועד ההחלטה הבא.
מנגד, אם הערכנו שצרפת תאבד השבוע את דירוגה, באה s&p והגדילה לעשות- לא פחות מ 15 מדינות מהאיחוד הוכנסו לרשימה שחורה, לפיה הסתברות של 50% להורדת דירוג ב 90 הימים הקרובים. בין המדינות, גם צרפת, גרמניה, אוסטריה והולנד, מדינות ששמן אינו עולה חדשות לבקרים ככורעות תחת החוב, מה שמדגיש את "הידבקות" המדינות הבריאות בחוליי הכלכלה האירופאית.
S&p הכניסו לרשימת מעקב גם את הבנקים הגדולים באירופה, והדבר בהחלט מתבקש, שכן לא תיתכן פגיעה אקוטית במדינות, מבלי פגיעה בבנקים.
בהמשך, הודיעה s&p כי היא עתידה לחתוך גם את דירוג קרן הסיוע האירופאית, EFSF, אך כאן נכונה לה הפתעה מבית מדרשם של חובבי התמונות מאירופה. איך מתגברים עם מצב בו חברה מדרגת מסבירה כי קרן הסיוע כורעת תחת הלחץ ויכולה להגיע לגרעון?! חלילה, לא פותרים את הבעיה אלא פשוט מפצלים את הקרן לשתי קרנות. במקום קרן של 900 מליארד אירו, תהיינה 2 קרנות אחת של 400 ונוספת של 500. האחת תקבל את הדירוג השלילי, ואילו השניה תמשיך להתנהל ללא כל חשש (כך, עפ"י מנהיגי האיחוד). כמובן שאם בעוד כמה חודשים, גם הקרן השניה תאבד דירוגה, תמיד אפשרי לפצל לעוד ועוד קרנות שכל אחת מהן תתחיל מאפס. נשמע מטופש? על פניו כן, אך המשקיעים בארה"ב ואירופה הריעו ליצירתיות, כך שבאמת איני בטוח עוד מיהו השיכור.
לסיום, נקודה מהפן הטכני בו איני מרבה לעסוק. שלוש פעמים תמימות ניסה מדד הדקס לפרוץ את רמת 6100 הנקודות, ולא יכל לה. הדבר אינו היה דרמטי אלמלא כל כשלון שכזה לווה במהלך ירידות של 10% ויותר במדד. בשבוע החולף הצליח המדד לסגור נקודות ספורות מעל, אך למחרת כבר איבד גובה וצלל למעלה מ 2.5%. חשוב לעקוב אחר פרמטר זה שתופס יותר ויותר תהודה בוול-סטריט, בין אם מדובר בניתוח גרידא, ובין אם בביצה ובתרנגולת, ולהיזהר מפני מהלך ירידותחד היכול להתפתח במהלך השבוע.
בשוק הסחורות היתה יציבות יחסית השבוע, עת הזהב הוסיף להתבסס מעל רמת 1700 הדולר לאונקיה, והנפט הוסיף לפלרטט עם רמת 100 דולר לחבית. כרגיל, בעוד שרמת מחיר המתכת ברורה ומובנת, אין אלה פני הדברים ביחס לזהב השחור, ולכן הערכות לתיקון במחיר הנפט בעודן עומדות.
האירו-דולר לא רשם תנועה מיוחדת, ובשוק המקומי המהלך של הדולר מעבר לרמת 3.75 דורש מעקב, שכן אם יתבסס המטבע ברמה זו, בהחלט תיתכן המשך עליה לרמת 3.8 .
בארה"ב, בה העיניים היו נשואות לאירופה, הנתונים הוסיפו להיות מעורבים עם נטיה קלה לחיוב. מדד ה ISM נפל לרמת 52 נקודות. המדובר בשפל של 20 חודשים במגזר השירותים, בו מועסק מרבית הציבור האמריקני. קשה לראות התאוששות בקצב יצירת המשרות ללא דחיפה ממגזר זה, ולכן וולסטריט הגיבה בהתאם.
מנגד, המלאים הסיטונאיים רשמו עליה נאה של 1.6% בחודש החולף, מה שמלמד כי רמת הביקושים במשק האמריקני במגמת התאוששות מסוימת. חשוב לעקוב אחר הנתון בכדי לודא כי אינו עונתי (עונת החגים), ובמידה ואכן הלה יציג יציבות, מדובר על התקדמות מינורית אך ברת קיימא של המשק האמריקני.
כבכל עונת חגים, ובפרט לאור העליות האחרונות בשווקים, מדד בטחון הצרכנים של מישיגן לדצמבר רשם עליה לרמת 67.7 נקודות. בניגוד לנתון המלאים, מדד זה הינו חסר חשיבות בשלב זה של השנה, היות והוא משקף את העבר ולא את העתיד, ולכן המדד לא הצליח להחזיק את וולסטריט בירוק, והתמסמס כלאחר שנודע.
המגמה מהשבועות האחרונים, לפיה המדדים בניויורק נקבעים באירופה תוסיף ללוות אותנו גם השבוע, ולכן תשואות האגח הספרדי והאיטלקי היו ונותרו הפרמטרים החשובים היחידים להם יש לתת משקל במהלך הימים הקרובים.
מניות ומגזרים
פרוטליקס – המניה מצויה בתיק, ולשאלת רבים אתיחס לנושא דחית אישור ה FDA ממרץ למאי. על פניו, אין כל סיבה לדאגה היות וה FDA לא ביקש הבהרות בנוגע להליך עצמו אלא פירוט שהיה חסר. מדובר במהלך שגרתי למדי, אך כאן נכנס לתמונה תזרים המזומנים הלקוי של החברה. כל עוד אכן תתקבל ההודעה במאי, הרי שהמניה צפויה להחזיר חיש קל את כל אותם 20% שנחתכה. דחיה של חודשיים לא תדרוש גיוס הון נוסף, ולכן שער 21-22, כמקודם, הוא השער הריאלי לשלב זה. מאידך, דחיה נוספת תהא הרת גורל לחברה שתאלץ לגייס, ובסבירות גבוהה לדלל משקיעים, ולכן הרגישות להודעת ה FDA היתה מוגזמת אך נכונה בחלקה. בשלב זה עודני מאמין במניה, ובקבלת האישור ולכן אין שינוי המלצה.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
