בסקירה האחרונה תיארנו את העתיד להתרחש השבוע כהנג-אובר רציני לאחר הראלי הלא מבוסס, ואכן התחזית הפסימית התממשה במלואה. מדדי אירופה צנחו בחדות ומשכו אחריהם את ארה"ב וישראל, כשהטלטלה מיוון נמשכת כל העת. אפשרי לטעון כי רוה"מ היווני הוא הגורם לבעיה, ואפשרי להביט גם בעיניים פקוחות ולהבין שסיבה כבר היתה נמצאת ממילא. משאל העם היה ידוע, ואף לאחר שבוטל, מיאנו המדדים באירופה להתאושש ורשמו ירידות תלולות בשישי.
כחלק ממאפייני התקופה, ניכרה השבוע תנודתיות חריגה גם ביחס לתקופה המשוגעת בה אנו מצויים: מהלכים תוך יומיים בני 5% ויותר, כשהמגמה משתנה תדירות בהתאם לכל כותרת זניחה. בסביבה בעייתית זו נאלצים השחקנים לפעול, כשאם לשפוט עפ"י סיכום חלקו השני של השבוע הרי שהמסחר חתם בדשדוש. בעקבות כך, עסקנו במהלך השבוע בעיבוי כתיבות רחוקות: קול 1150 ומעלה ופוט 1050 ומטה, ופחות באוכף הקלאסי המצוי ברמת 1140. בהתאם לכך, לא חל שינוי מיוחד בגבולות הפוזיציות כשהניוד הוא 10 נקודות בלבד מטה – 1200 גבול עליון, 1040 גבול תחתון. הפיזור הרחב של הכתיבות אינו מקרי, ובשל המרחק החריג מהפקיעה כמו גם רגישות יוצאת ופן לכל הודעה מעדיפים מרבית הכותבים לסמן את נובמבר כחודש בעל פרמיה נמוכה אך בעל סיכון נמוך בהתאם.
בסקירה האחרונה, ובאופן ניכר גם בסקירות קודמות, ציינו כי אין צפי לתרחיש ראלי או מפולת בתקופה הקרובה וכי הרצועה הדומיננטית היתה ונותרה 1020-1120. לעיתים אנו מבחינים בפריצה של מי מהגבולות, אך בשלב זה אין סיבה להאמין כי אנו לפני מהלך משמעותי של ביסוס מי משני התרחישים. המעוף כמגנט חוזר לרצועה זו פעם אחר פעם, ובפריזמה רחבה לאבאמת חל שינוי במדד על פני תקופה של כחצי שנה. בהיעדר קטליזטור לירידות חדות, ובשל הרמות הגבוהות של המדדים המובילים בעולם הצפי הוא להמשך דשדוש ברמות האלה גם בשבועות הקרובים.
ברמת המאקרו לא היו כל חדשות בזירה המקומית, אך נכון לשעת כתיבת שורות אלה הבורסה צפויה לשבות החל ממחר (שני). מצב מעין זה בעייתי מאוד לכל הנוגעים במסחר, איש איש וסיבותיו הוא. היה ונניח כי השביתה תימשך למעלה מיום בודד, הרי שאנו צפויים לחזור לתגובה חריפה כתוצאה מהיעדר ימי מסחר. במצב זה שחקני המעוף, התעודות, והקרנות ילבו את המגמה תהא אשר תהא, מה שיוביל לתגובה חסרת פרופורציה לנעשה בשווקים בזמן שהבורסה המקומית שבתה. תגובה ראשונית למהלך ניתן היה למצוא בזינוק מעלה בשעת המסחר האחרונה היום, לאחר שהשחקנים החוששים מירידות חדות (מצב הפוך נוח יותר בשל ירידה בסטיה) נאלצו בעל כורחם לרכוש פוזיציות PUT כתובות ולהתכסות על תעודות השורט. נוסף על כך, חשוב להבין כי פקודות סטופ רבות עומדות בנקודות קריטיות (1080 – שכבר הופעלה בחמישי, 1050,...) ולכן לא מן הנמנע שאם השביתה תימשך התגובה של הבורסה תהא חסרת פרופורציה למהלך הדברים בעולם בעת ששבתנו.
בשוק המט"ח, הצמד אירו-דולר התנהל במרבית השבוע בתנודתיות ערה כשהאירו מתחזק ונחלש תדירות בהתאם לחדשות המגיעות מאירופה. בהלך הדברים הנוכחי אין כל אפשרות להעריך האם רמת ה 1.4 צפויה להישאר עימנו או שמא מדובר באפיזודה חולפת כשגם יציאת יוון מהאיחוד האירופאי, פחות ברורה השפעה מבעבר.
אל מול השקל נחלש הדולר במרבית השבוע אך רשם זינוקחד בהתאם למגמה העולמית ובסה"כ המהלך שמר על רמת 3.6-3.7 המאפיינת את החודש האחרון.
מהלך המט"ח של השבוע שייך כמובן לבנק המרכזי ביפן שפשוט מאס בקשיחות הין והחל להתערב אגרסיבית ע"י מכירת המטבע המקומי. המהלך המפתיע, בניגוד לנעשה בבנק ישראל, הוביל באחת לצלילה של הין ב 4% ומעבר להצלחתו חשיבותו הגבוהה גם בהצהרה כי הבנק המרכזי עלול וצפוי להפתיע את הספקולנטים בצמד, ולכן מוטב להם לנדוד למדינות אחרות.
שוק הסחורות לא סיפק חדשות מיוחדות, כשהזהב רושם בסיכומו של שבוע עליה של מחצית האחוז. על פניו הדשדוש במתכת נמשך אך יש לשים לב כי בנקים מרכזיים מוסיפים לרכוש כל העת מטילים ומתבצרים במתכת כשההערכה האחרונה היא כי במהלך החודש החולף רכשו בנקים מרכזיים למעלה מ 30 טון של מטילי זהב. בין אם מדובר כהגנה לאינפלציה ובין אם כביצור השקעתי, הרי שמעורבותם של גופי ענק אלה, ודי בהם בלבד, בכדי לספק תמיכה למתכת ברמות הנוכחיות ולהדגיש את פוזיצית הלונג בה אנו מצויים.
הנפט שנסחר בתנודתיות פחותה השבוע לא רשם כל מהלך מרשים ושמירת כוחו מעל 90 $ לחבית מדגישה כי מדובר על מחיר שמעבר לספקולציה. אע"פ שעודנו סבורים כי המגמה בנפט תהא דובית, המהלך הנוכחי מקרב את נקודת הסטופ ויעד 70 הדולר לחבית צריך לטפס בדולרים בודדים מעלה (הודעה תצא בנפרד, ובכל מקרה לא מדובר על מהלך שיתרחש בשבועיים הקרובים).
באירופה, קצת לפני הצד הכלכלי מעט פילוסופיה של המשבר. חשבנו שכבר ראינו הכל לאחר שארה"ב הקפיטליסטית הפכה בין לילה לסוציאליסטית עם הלאמת הבנקים והתערבות הממשל. קשה היה להאמין כי נראה דוגמא קיצונית מזו במערב, אך הנה שנה ומחצית לאחר אותו מהלך וביוון, ערש הולדתה של הדמוקרטיה, החליטו ראשי המדינה כי אין טעם לשאול את העם ויש לבטל את המשאל. שלטון יחידים על פני שלטון ההמונים, ובל נשכח כי אותם יחידים הם אלה שבמו ידיהם דירדרו את המדינה והובילוה להחלטות חסרות אחריות והרות גורל. יש בכך מן צחוק הגורל כי מדינות האיחוד מריעות כל אימת שהוחלט כי ההצבעה תידחה, ולמעשה מריעות לאי-ההחלטה ואי- הבחירה. טפיחת המציאות לפיה אזרחי מדינה פשוט לא מעוניינים להיות חלק מתכנית צנע בת עשרות שנים לא עולה בקנה אחד עם תכניות האיחוד והצגת הקו-האחיד, ולכן במבט מהצד (גם זה האמריקני) נדמה היה שמעולם בורסה לא ששה לאבד את רוה"מ במדינה כפי שהדבר ניכר במקרה יוון. כמאפייני התקופה האחרונה – מהי השפעת התפטרותו של רוה"מ היווני? הצרות הן אותן צרות, הגרעון אותו גרעון, ולכן לא ממש ברור מאין שואבות הבורסות באירופה, ובפרט הדקס את פרצי האופטימיות הרגעיים.
כאנקדוטה, אציין שאם הייתי רוה"מ היווני (ולשמחתי אני לא – ללא ספק התפקיד הקשה בעולם כעת...) הרי שנמצאה נוסחא לפתרון המשבר. עם הודעתו על קיום משאל העם, הבורסות המובילות והאירוקרסו בכ 8%; לאחר ביטול משאל העם – עליה של כ 6%. האם לא היה יותר פשוט ליטול הלואה של מיליארד אירו במינוף מט"ח קלאסי (1:10,000) או דקס רגיל (1:100) וכך ביומיים של הצהרות להקטין את הגרעון היווני ב 90% ?! אני מניח שזה אפשרי, רק שפאפנדראו לא באמת האמין שהוא כה משפיע על הכלכלה העולמית....
בינתיים הפלא ופלא, בועידת הג'י 20, הודיעה מרקל כי אף אחת ממדינות אירופה אינה מוכנה בשלב זה לתרום את חלקה להגדלת קרן הסיוע בטריליון אירו. מתברר, ממש ל"מרבה התדהמה", כי מה שחלק מחברי האתר ציינו בפשטות (מאין בדיוק ישאבו האירופאים את הכסף) נעלם מעיני מנהיגי האיחוד וכעת איןבאמת יכולת לגבות את ההצהרות הללו.
המשקיעים יכלו למצוא מסוימת של נחמה בהחלטה על הורדת הריבית ברבע אחוז, שדלפה עוד טרם ההודעה הרשמית בצהרי היום ולמעשה תמכה במדדים במהלך יום חמישי. מה שהחל כירידות חדות, הפך לצעד הבכורה בחילופי הגברי של נגיד האיחוד, ולמעשה המשיך את המהלך שהחל בהודעתו של ברננקי כי הריבית לא תשתנה עד 2013. מאחרי הקלעים של המהלך עומדת פחות רגיעת האינפלציה ויותר מלחמת המטבעות, כשההתחזקות האחרונה באירו יכולה להפוך את איטליה וספרד מגבולויות לנזקקות, כשהמשמעויות של כך קיצוניות בהחלט.
ברקע לדברים מדד מנהלי הרכש באיחוד נפל לרמה של 47.1 באוקטובר, הרחק מתחזית האנליסטים והירידות בבנקים מובילים ביבשת, ובפרט הצרפתים (כ 15% ביום) מדגישים כי אין מדינות מחוסנות כלל. ברם, מבעד לכל החדשות השליליות נדמה כי דוקא בריטניה מוצאת איזושהי יציבות ובשקט ללא כל תרועות, הצליח המשק הבריטי לצמוח ב 0.5%, בניגוד להערכות לעליה של 0.3% בלבד. אם נזכור כי הממלכה מתמודדת עם אינפלציה קשה ואחוז אבטלה מאמיר, הרי שמדובר על נתון בהחלט מעודד וסביר כי הדבר ימצא ביטויו בשבועות הקרובים בלירה סטרלינג.
המהלך של השבוע הקרוב החל כבר בשישי וצפוי לחלחל לתודעת המשקיעים עם תחילת המסחר ביבשת: תשואת אג"ח איטליה. בשישי עם חצית רף ה 6% הדגישו המשקיעים כי איטליה היא הבאה בתור, ולא פורטוגל או סיבוב נוסף באירלנד, וזוהי כבר אופרה אחרת לחלוטין. התיחסנו לכך בהרחבה בסקירות קודמות אף המשוואה היא פשוטה למדי – תשואה של 6.5% על אג"ח איטלקי שווה ירידה דו-ספרתית עד סוף השנה בשוק המניות. אין פתרון ואין במה לדון כשזה מגיע למשבר איטלקי ולכן חשש המשקיעים אולי מופרז בשלב זה אך לאור ההיסטוריה הקרובה הרי שמה שמתחיל ב 5% חיש קל מטפס ל 7% ומשם לתספורות והפתעות לרוב.
באסיה לא היו חדשות מהותיות במיוחד השבוע, אך הסינים הדגישו את שהערכנו בסקירה הקודמת כי אין להם כל כוונה להתערב במשבר האירופאי. יתכן ועירוב הסינים בסיפור היה לא יותר מספין רגעי של ראשי האיחוד, ויתכן כי מנהיגי המדינות לאבאמת הפנימו את המצב לאשורו כי אין כל סיבה שבר-בידעת ירכש מאגחי אירופה בשלב זה של המשבר.
האמריקנים מצידם מסתכלים על המשבר בחצי חיוך ובפרט אמורים הדברים ביחס לאובמה-ברננקי, בבחינת צרת רבים חצי נחמה. קשה לבוא לנשיא בטענות כשמדינות אירופה קורסות כמגדל קלפים, מה שהופך את המצב האמריקני לנסבל ומתבטא אף בעליות רגעיות בשער הדולר.
ברננקי נותר השבוע נאמן לאמת ובנאומו הדגיש את כל הבעיות העומדות בפני המשק האמריקני, אך בצעד חכם במיוחד החליט שלא להטיל את פצצת ה QE3 (ויותר נכון את רמזיה), שכן וולסטריט מצליחה עד כה להכיל בצורה נאה את המשבר האירופאי.
נתוני המאקרו בסה"כ מאזנים האחד את רעהו כשבצד החיובי ניתן למנות מדד מנהלי הרכש בשיקגו, שאמנם ירד לרמת 58.4, אך הפתיע את קונצנזוס האנליסטים.
גם דו"ח תעסוקה סביר לפיו התווספו כ 80 אלף משרות, אמנם היה נמות מהצפי (100 אלף) אך בהחלט לא נתון מטלטל ובפרט ביחס לנתונים האחרונים שהפתיעו דרמטית לרעה.
אפשר להתיחס בספקנות, ובמידה רבה של צדק, לעובדה שהנתונים הינם שליליים (ירידה במרבית הערכים) ושעצם התמיכה שהם מספקים לשווקים נובעת מתחזיות נמוכות להחריד, אךהאמת היא שאין משמעות לעניין. ארה"ב איבדה למהלך החודש האחרון את הבכורה לטובת אירופה, ובניגוד למצב הרגיל, אירופה היא הדומיננטית והמובילה, שכפי שהוזכר לעיל – הכל יתחיל ויגמר השבוע בתשואת האג"ח האיטלקי, כמו גם בתפקודו של ברלוסקוני שבינו ובין פאפנדראו אין דבר וחצי דבר. אם רוה"מ היווני הפתיע את ראשי האיחוד, נדמה כי היה זה רק פרומו למניירות של זה האיטלקי ואין ספק שסוגיית קברניט המדינה המצויה במשבר תשחק תפקיד מרכזי בשוקי ההון בתקופה הקרובה.
מניות ומגזרים
בזק – שינוי המלצה ! הומלצה לפני כחודש וחצי ואע"פ שהמעוף לא רשם כל תשואה במהלך זמן זה הניבה לנו למעלה מ 8% רווח. בשלב זה המניה מצויה במחירה הריאלי ולא קיים בה דיסקאונט נוסף שיצדיק המתנה. כבעבר, אנו נחפש נקודת כניסה נוחה יותר לאחת ממניות המעוף הטובות כיום בשוק.
אסם – יותר מידי חששות שהתבדו כתוצאה מהמחאה שלחו את המניה לשער לא מוצדק (51). אמנם החברה מעולם לא היתה מיצרניות המזומנים הגדולות בבורסה, אך דוקא בשל עיסוקה הדפנסיבי ועל רקע מכפיל רווח נמוך הסטורית למניה (16) יש מקום להחזיק בה, ובהתאם המלצת הקניה.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
• האסטרטגיה הראשונה לנובמבר נסגרה לאחר יממה בתשואה של כ 30%. מכיוון שכך, הבוקר (ראשון) הועלתה אסטרטגיה שניה לחודש, אותה ניתן למצוא תחת פורום אופציות נובמבר, והינכם מוזמנים לעיין, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח !
