שבוע נוסף של דשדוש מוחלט הסתיים באחד העם, אם כי הפעם חווינו תנועה חדה במהלך השבוע. בתחילה היתה זו ירידה לרמת 1322 הנקודות, ולמחרת עליה לנקודת הבסיס. בסה"כ דרמה גדולה לא היתה השבוע, אם כי סטית התקן נותרה ברמה גבוהה יחסית ביחס לחודשים האחרונים, 14%, המצביעה כי החשש בפני תיקון עודנו קיים. ברם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התערבות השחקנים הורגשה היטב, והמדד התקשה לטפס גם כאשר לכאורה היו לו כל הסיבות: אירופה חוגגת, חוזים ירוקים, ופערי ארביטראז חיוביים. הכותבים בשלב זה אינם מתקשים במיוחד לווסת את המדד, אם כי החל מאמצע השבוע הנוכחי הפעולה תהפוך קשה יותר ויותר בשל הפרמיה שתישחק ותחייב כתיבה קרובה יותר, סיכון גבוה יותר.
בשוק הנגזרים חלה התעוררות מסוימת במהלך השבוע החולף שעיקרה שמירה על הסטטוס קוו, בדמות יחס C/P ועיבוי מרכז הכתיבות. הגבול התחתון כבר מסומן לחודש זה, ומצוי ברמת 1300 הנקודות. כ 35 אלף כתיבות מבטיחות כי רמה זו לא תישבר במהלך ינואר, או לחילופין תבוצע סגירה מוקדמת עוד במדד מוקדם יותר – 1310 נקודות. מנגד, וכלקחי החודש הקודם, הרי שהגבול העליון אמורפי בהרבה ופיזור הכתיבות נרחב החל מ 1340 ועד 1380. סביר כי דשדוש במהלך השבוע יוביל לקירוב עד 1360 והתכנסות לקראת שבוע פקיעה בחודש שעד כה התנועה בו היתה דלה במיוחד. אם נבצע סיכום ביניים של ינואר בשוק הנגזרים, הרי שמדובר על דשדוש אמיתי שהיטיב עם הכותבים, ובסה"כ הוביל למצב בו כל הרוכשים ללא יוצא מן הכלל נפגעו.
הסטיה הנוכחית אינה מלמדת על תיקון אלים קרוב, וגם ההנחה כי ארה"ב לא תתממש על רקע דוחות הבנקים המצויינים מוסיפה לרגיעה מצד כותבי הגבול התחתון.
ברמת המאקרו, נתון האינפלציה שהציג עליה של 0.4% לא הפתיע אך בהחלט מציג באור מגוחך את שביעות הרצון בה הודיע בנק ישראל על הצלחתו בפיצוץ בועת הנדלן. הבנק גילה כי גם במדד האחרון הוסיפו המחירים להאמיר, ופעם נוספת אחדד כי רק העלאת ריבית אכן תגרום לפיצוץ הבועה. מנגד, נישואיו של פישר לדולר הופכים את החלטת הריבית לשרירותית לחלוטין: במידה טרם מועד ההחלה הדולר יחזור לשערו בתחילת השבוע, קרוב מאוד לרמת 3.5 ₪ לדולר הרי שהנגיד ימנע מכך ויוסיף לפמפם את הבועה. במידה והדולר ישוב לרמת 3.6 הרי שהנגיד יעלה את הריבית, ובסיכומו של דבר שוק המטח יחליט עבור הנגיד ולא להיפך. אע"פ כן, נדמה כי אם פישר יבחר שלא להעלות את הריבית הרי שהוא מסתכן בהעלאה חדה יותר בהחלטה הבאה, ולכן להערכתנו הנגיד יבחר להעלות את הריבית, ובפרט של פתרונות הביניים (דוגמת הגבלות דרך הבנקים) נחלו כשלון חרוץ.
ראוי לציין, כי זוהי גם הפעם הראשונה בה הנגיד מצליח לכנס את האינפלציה ליעדה ועומד ביעד השנתי. בודדים בישראל, אם בכלל, יצליחו להסביר כיצד האינפלציה עלתה בשיעור כה מתון בה בעת שמחירי הנדלן, מיים, חשמל, דלק, מזון זינקו בחדות. קרי, האינפלציה המורגשת רחוקה עשרות מונים מהאינפלציה הנמדדת, וללמס ובנק ישראל התשובות לחידה.
בהקשר ללמ"ס, הרי שבהתאם לתחזיות התמ"ג עלה ברבעון השלישי ב 4.4% בחישוב שנתי. אין ספק כי מדובר על בשורה חיובית, גם אם צפויה, אך ההוצאה לצמיחה פרטית מעוררת דאגה: ההוצאה ירדה ברבעון ב 0.3% ובסה"כ בחישוב שנתי ב 2.2%. הדבר חמור אף יותר אם משווים לרבעון שקדם לאחרון שנמדד בו חלה עליה של 4.2%. קשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת לירידה זו, אך אין ספק שתחושת העושר המורגשת בחלק מהמגזרים לא מתורגמת לכדי הוצאה, ובניכוי הנדלן על נגזרותיו הרי שהתמונה בהחלט מחייבת מעקב.
אם ננסה ללמוד על העתיד להתרחש ב 2011, הרי שמדד מנהלי הרכש שפורסם השבוע נותן לנו אינדיקציה טובה לכך.
המדד נותר יציב בדצמבר ברמה של 59.1 נקודות, רמה המצביעה על התרחבות. מגמת השיפור נותרה בינתיים מאחור, וכעת עפ"י המדד ניתן לצפות כי במחצית השנה הראשונה תחול התרחבות אך מתונה בהרבה מזו שחווינו ב 2010. חשוב לזכור כי שנת 2010 החלה כאשר המדד ברמות שיא, מה שאכן התרחש בפועל בדמות יציאה מהירה מהמיתון, ולכן אינדיקטור זה יכול לרמז כי הצמיחה הצפויה תהא נמוכה במקצת מהערכות הממשלה ובנק ישראל. נתון זה לכשעצמו כלל אינו מפתיע על רקע המתרחש באירופה וארה"ב ותלות ישראלביצוא, ובהיעדר קטליזטור חדש אין סיבה כי הצמיחה לא תהא מתונה בהרבה ביחס לאשתקד.
בשוק המט"ח לאחר שבועות של דשדוש וזליגה מטה, חווינו שבוע סוער במיוחד. בתחילה השקל התחזק הן מול האירו והן מול הדולר, אך בהמשך השבוע זינקו שתי המטבעות אל מול השקל והציגו עליה חדה בת יומיים, שלא לומר נדירה. על אף הזינוק להערכתנו הדרמה הרבה פחות משמעותית ונשענית ברמה המקומית על שני גורמים. הגורם הראשון, הינו הצלחת הנפקת אגח פורטוגל וספרד שעל אף שהיו צפויות בשוק הובילו לאישוש מהיר של האירו מול השקל לצהלת האירופאים. במקביל, הדולר הגיע לנקודה קריטית ברמת 3.5 ₪ לדולר, וגם כאן הגיע תיקון מתבקש שהזניק את המטבע מעלה אך בהחלט לא שינה בשני המקרים את המגמה העקרית: השקל יוסיף להתחזק אל מול שני המטבעות. בין לבין, בנק ישראל רכש במהלך יום מסחר בודד כרבע מיליארד דולר והצליח להשפיע על שער הדולר בעשירית האחוז בלבד, דבר המחדד בפעם המי יודע כמה על יכולת הבנק להשפיע אל מול הנעשה ברמת המאקרו העולמית.
מול הדולר, האירו התחזק השבוע בצורה משמעותית בשל הצלחת הנפקת האגח וההערכות כי האיחוד האירופאי צפוי לשקט מסויים בשבועות הקרובים עד יודע על מדינות נוספות עם משבר ריבוני.
הצלחת הגיוס של פורטוגל אף הובילה לזינוקחד ביבשת עת ספרד ויוון רשמו עליה בת 5% כל אחת. אין כל סיבה לעליה זו, והשוק הגזים אך ברמת ריבית אפס אין מה להכביר הגיון במשוואה והמשקיעים פשוט נדחפים אל עבר השקעות והחלטות שבעת שפויה לא היו מעזים לקחת. בהתאם לכך, אין סיבה כי העליות תימשכנה ובסה"כ היתה זו תגובה נקודתית ולא פרופורציונאלית לאירוע שצפוי היה כי יתקיים. יש לזכור כי הריבית שהוצעה בפורטוגל, סביב 7% הינה זהב טהור על רקע ריבית אפסית בעולם, ולכן ההנפקה זכתה לביקושי יתר שאינם בהכרח משקפים את מצב המדינה.
החלטות נוספות שהיו צפויות ביבשת הן הותרת הריבית ע"י טרישה על כנה, וכן הותרת הריבית בבריטניה על כנה ע"י הבנק המרכזי. לאור הבעיות ביבשת ניתן לומר ברמת בטחון די גבוהה כי לא צפוי כל שינוי גם בהחלטה הבאה, אף לא ברבעון הקרוב.
למזלה של אירופה, גרמניה מוסיפה להחזיק על גבה את כל היבשת והמדינה רשמה שיעור צמיחה של 3.6% ב 2010. אלמלא גרמניה, הכלכלה המובילה באירופה אין כל סיכוי שהיבשת היתה מצליחה להיות במצב סביר (מינוס) כהיום, ולכן במבט אל עבר 2011 צריך למעשה להתמקד בכלכלה הגרמנית על יתרונותיה וחולשותיה.
יחד עם זאת, מדינות נוספות צפויות להוסיף ולהכביד על גוש האירו, וההנחה כי חלק מהמדינות יפרשו מהגוש בעינה עומדת. אם ניקח כדוגמא את יוון הרי שפיץ' הורידה את דירוג האשראי של המדינה לרמת אג"ח זבל ומעבר להורדת הדירוג עצמה יש כאן הצהרה: למרות כל העזרה והסיוע, בסופו של דבר מצב הכלכלה במדינה לא השתפר וישמש הדבר כתמונת ראי לכל המדינות הנתמכות ע"י קרן המטבע. האירופאים בסה"כ קונים זמן בתקווה שארה"ב תפרוץ קדימה וסין לא תאכזב, אך אין ספק כי להוציא איסלנד מצבה של אף מדינה שקיבלה סיוע לא השתפר, ויתרה מכך כל המדינות צפויות להתשמש בסיבוב שני ואולי אף שלישי.
בסין הוסיפו גם השבוע להתמקד בבועת הנדלן, ויאמר לזכות הסינים כי הם משתמשים בכל הכלים שלרשותם לאחר שמחירי הבתים ב 70 הערים הגדולות עלו בנובמבר ב 0.3% - הפעם החליט הממשל, לראשונה אי פעם, על הטלת מס רכוש על דירות בערים המרכזיות.
זהו צעד שבודאי לאזרח הישראלי נראה טרויאלי למדי, אך אינו נהוג כלל באסיה ורק בחודשים האחרונים נשקל ע"י חלק מהמדינות. הממשל אמנם לא יאשר זאת בפה מלא, אך אין ספק כי הנדלן הסיני בועתי ומתבסס על רכישות מערביות המבוששות בשלב זה מלהגיע. סטנדרט הבניה הגבוה והמחירים המטפסים כל העת מרחיקים את הדירה מהישג ידם של המעמד הבינוני והופכים ערים רבות לערי רפאים.
השבוע פורסמו גם יתרות המטח של סין שגדלו ב 199 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2010, לשיא כל הזמנים – 2.85 טריליון דולר. הסינים יכולים לבוא טענות רק לעצמם, אך הר המזומנים מחדד את בעיתיות הקשר הסיני-אמריקני והתלות הבלתי אמצעית בין שתי המדינות.
בשוק הסחורות, הזהב הוסיף להיחלש גם השבוע בהתאם להערכתנו כי צפוי תיקון במחיר אונקיה. ברמת 1300 ניתן יהיה לשקול רכישה בשנית, ובהחלט יתכן כי עד סוף ינואר נצפה ברמה זו. מנגד, הנפט הוסיף לעלות ומתקרב פעם נוספת לנקודת הסטופ שהצבנו ברמת 92 דולר לחבית. גם הפעם היחלשות הדולר הינה הגורם המרכזי, אך בהחלט יתכן ודוח המלאים הקרוב יתן את הדחיפה הדרושה בכדי לעלות מעבר לרמה זו. עד שזה יקרה עודנו בפוזיציית שורט על הנפט וללא פוזיציה בשלב זה על הזהב.
בארה"ב נתוני המאקרו השבוע איכזבו פעם נוספת, ופעם נוספת המדדים סירבו להתיחס אליהם. הדפסת כסף, לצד חוסר אלטרנטיבה מוסיפים לתדלק את אחד העליות התמוהות בבורסה כשבאופק עונת הדוחות ובפרט דוחות הבנקים.
דווקא תביעות האבטלה הראשוניות איכזבו השבוע, לאחר שהציגו עליה של 35 אלף תביעות לרמה של 445 אלף תביעות – הרמה הגבוהה מזה חודשיים. יש לזכור, כי הצפי היתה לירידה ולכן האכזבה בהחלט במקום.
בעייתי אף יותר משוק התעסוקה בהקשר זה היה נתון האינפלציה, עת הציג המדד עליה של 1.1% בניגוד לציפיות לעליה של 0.9%. מקריאה אחת לא ניתן לטעון כי האינפלציה מרימה ראש, אך בהחלט אין לי ספק שהפד הופתע מהנתון והדבר ניכר במחמים ש"הקדימו" ברבעון אחד את תחילת העלאת הריבית. בכדי להבין עד כמה העלאת ריבית תהא הרסנית לבורסה האמריקנית יש לזכור כי כל העליה בבורסה מתבססת על חוסר אלטרנטיבה ולא על נתונים חיוביים, ולכן שמיטת הקרקע מתחת לטיעון הרציונאלי היחיד היא מקור לדאגה ואין ספק שכבר במהלך השבוע הקרוב יתבטא ברננקי בנושא וינסה להרגיע את המשקיעים.
אם בכך לא די, סנטימנט הצרכנים של מישיגן איכזב אף הוא לאחר שהציג ירידה מפתיעה בינואר לרמה של 72.7 נקודות מרמה של 74 נקודות. תחזיות האנליסטים ניבאו בכלל עליה לרמה של 75 נקודות, ושוב הפער בין סנטימנט הצרכנים לשוק ההון מוסיף להתרחב.
נתונים נוספים לא הצביעו על התאוששות, וחלקם אף הפתיעו לרעה (נתון המלאי העסקי) אך כפי שהוזכר לעיל, עיקר העיניים מופנות אל עבר עונת הדוחות.
השבוע ידווחו הבנקים וכאן חשוב לבצע הפרדה בין הדוחות לצפי. דוחות הבנקים צפויים להיות מעולים עם רווחיות עתק. כל דבר אחר לא יתקבל בהבנה ע"י המשקיעים, ווגם אין סיבה שהדוחות יפתיעו לרעה. בד בבד, הרווחיות הצפויה מקורה בפעולות היסטוריות ולכן המשקיעים יתמקדו בהעלאת תחזית אם וכאשר תהיינה ובצפי להמשך. המשקיעים בבנקים ובכלל, יודעים כי הרווחיות בסקטור זה הפכה הפכפכה אך עודנה מייצגת את הנעשה בכלכלה, ולכן לא יסתפקו בהכאת התחזית בכדי להזניק את המניות כבעבר. הדוחות אינם צפויים לתדלק ראלי, אך תחזיות טובות להמשך יורידו את מפלס החשש הן בשוק האגח והן במניות, כשכמובן שתיקה לא תתפרש לחיוב אלא לשלילה במקרה זה.
מניות ומגזרים
סימטרון (CIMT) – חברת תוכנה הצוברת תאוצה באחד השווקים החשובים להדמיה ואוטומיזיצה – סין. לחברה י פוטנציאל צמיחה נאה, והיות ומדובר בחברת נישה שבודדות בעלות המוניטין והיכולות שלה מדובר על השקעה סולידית יחסית בעת הנוכחית. מתאימה לכל טווח זמן.
נומרקס (NMRX) – שימו לב, מדובר על השקעה בסיכון גבוה אך לטעמי אחת החברות המעניינות ביותר בשוק כיום. החברה עוסקת במגוון פתרונות תקשורת אלחוטית ולמרות מסחר דליל יחסית, צבר ההזמנות הניצב בפני החברה מרשים. המניה כבר הספיקה להכפיל ויותר את מחירה השנה, וכעת היא מתחילה לקרוץ גם לגופים מוסדיים בארה"ב.
• בשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
