שבוע משמים למדי הסתיים באחד העם, ואם בסקירה הקודמת ציינו את התנועה התוך יומית מינורית, הרי שהשבוע מרבית שעות המסחר נע המדד בתנודה של מאיות האחוז ממש. ההרגשה השולטת היא שלכולם נוח להגיע ברמת המדד הנוכחית לסוף השנה: אין סיבה לבדוק גבולות חדשים מעלה, ואין סיבה לירידות חדות. בבחינת את זה וגם את זה נשאר כבר לינואר. בעוד שמחזורי המסחר מעבר לים דלילים בשל הכריסמס, באחד העם לא ניכרה ירידה משמעותית במחזורים. יחד עם זאת, השקט מטעה מאוד – הסנטימנט השורי עודנו חזק במיוחד, וללא התערבות השחקנים בשבוע החולף, סביר שהמדד לא היה מסיים ללא שינוי אלא בעליה נאה. ההתערבות הגיעה בעיקר כל אימת שהמעוף פרץ מעלה את רמת 1310 הנקודות. מייד ניתן היה להבחין בנרות אדומים, של גופים הזורקים סחורה בכדי לעצור את המומנטום באיבו. הקונים שהבינו כי אין טעם בכל מחיר, נסוגו וחוזר חלילה. לעומת הרוכשים, סוחרי התוך יום היו מאוד פעילים השבוע (והיום) וכל ירידה במדד מתחת לשער הפתיחה מייד לוותה ברכישות, וכל עליה מהירה לוותה ברכישת שורט. האוירה הכללית תואמת את האוירה בעולם, שהולכות וגוברות הערכות כי בינואר ירשמו המדדים תנועה חדה לכאן או לכאן. בכל וריאציה שהיא, גם ואולי בעיקר מדדי ארה"ב מפגינים עייפות וכעת מתבקש תיקון (גם אם טכני בעיקרו).
בשוק הנגזרים, אפשרי בהחלט לכנות את השבוע החולף כמוצלח, כשעננת רציו מאיימת מעל. אם בתחילת השבוע, רמת 1320 נראה כעניין של זמן, הרי שביום המסחר האחרון הירידה במדד שחררה לחץ רב אצל הכותבים. אזכיר כי האוכף הראשוני על 1260 הניב קצת מעל 4000 ₪, ולכן ההגנה היתה מלאה עד רמת 1300, כשקידום פוזיציית ה PUT מעלה (עד רמת 1280) מאפשרת עוד טווח הגנה של 10-15 נקודות. מאידך, הגבול התחתון הינו 1280, ובמידה והמדד ירד בחדות, הרי שתיווצר בעיה מסוימת. כל עוד המדד ירד בצורה מדודה, גם אם תוך יומית, הרי שהדבר יאפשר סגירת הפוזיציות ברווח נאה. החשש הוא כי המדד ירד בחדות ללא "מדרגות" מוקדמות (רציו? קוריאה?), מה שבהחלט עלול להוביל לסקוויז מטה של השחקנים. הגבול העליון פחות מאיים ומצוי כעת ברמת 1330 הנקודות, אך בכמויות נמוכות יותר. הפקיעה האופטימאלית עומדת על מדד 1290-1295, כשגם עמידה במקום ושחיקה תוביל לרווח, גם אם לא מקסימאלי.
הסטיה במהלך השבוע החולף ירדה לשפל של 11.8%. נדמה כי הנתון אומר הכל, אך כבכל שבוע פקיעה צפויה עליה טבעית בסטיה בשל העצבנות והגלגולים המאסיביים, ולכן מוטב לכותבים לינואר להמתין לשלישי-רביעי בכדי לכתוב בתקבול גבוה יותר.
מעניין לציין כי בשלב זה התקשורת שכחה מאפקט ינואר, ומעדיפה להתמקד בראלי השבוע האחרון. אפשרי להבין את הגופים המדגישים זאת ולסייג כבעלי אינטרס, אך בסופו של דבר ההערכה השולטת היא כי אין אנו צפויים לתודות משמעותיות השבוע כתוצאה מנתוים מעבר לים. לעומת זאת, אפקט רציו יכול בהחלט להוביל לתנודה קיצונית, ודי אם נזכיר כי בפעם הקודמת הדבר הוביל להבדל של 12 נקודות בין הגלום ליציג. לכאורה, אין כל סיבה שהדבר ישפיע ישירות על המעוף, אך כה רבים קישרו בזמן האחרון, עד כי טבעי שלפחות בשעות המסחר הראשונות להודעה יהיה רוגש. יש לזכור כי בניגוד למקרה ישראמקו, במחיר רציו כבר מגולם TCF16 ויותר, ולכן להערכתי, כל מספר נמוך מזה צפוי לאכזב את המשקיעים.
בגיזרת המאקרו, מחר צפוי בנק ישראל להכריז על הריבית, וכבחודשיים הקודמים אחזור על אותה המנטרה:"הבנק חייב להעלות את הריבית, אך הסיכויים לכך נמוכים ביותר". הפעם יש לפישר "תירוץ" שכן שער הדולר ירד מתחת לרמת 3.6, ואם יעלה הנגיד את הריבית ברבע אחוז הרי שמדובר על החלטה מפתיעה שאינה מגולמת בצמד, ויכולה להוביל בנקל לירידה של כ 3 אגורות לשער הקריטי 3.55 . ההגיון דורש העלאה שכן מחירי האנרגיה ועלית מחירי המיים לא גולמה במדד הקודם, ויתרה מכך גם סעיף הפירות והירקות ביצע פרסה במהלך החודש פעם נוספת מעלה. ואע"פ כן, הנגיד שרכש פעם נוספת השבוע כרבע מיליארד דולר, ולא השפיע כלל על שערו, יתן עדיפות בשלב זה למט"ח על פני האינפלציה.
עוד במאקרו, אחוז האבטלה עלה עשירית נוספת, עליה שניה במספר, דבר המעלה את החששות בדבר שמחה מוקדמת מידי. יש לזכור כי מדובר על אחוז אבטלה נמוך אך לא בהכרח נמוך היסטורית, ולכן חודש נוסף בו תעלה האבטלה עלול להוביל למיקוד בבעיה. הדבר חמור בכל הנוגע לאבטלה, שכן מעסיקים רגישים ביותר לנתון זה, וזהו אחד המקרים הבולטים ביותר של הביצה והתרנגולת: מייד עם עליה קלה באחוז האבטלה, ניתן להבחין בירידה בשכר החודשי (יש היצע) וצמצום משרות (מוטב להמתין עד כי דברים יתבהרו). כמו כן, עליה נוספת שמעבר לעשירית תשמש כלי בידי בנק ישראל להוסיף ולשמור על הריבית ברמתה, דבר שסביר כי ימצא ביטויו כבר בהודעת הריבית הקרובה לצד החששות מהמשבר האירופאי.
כפי שהוזכר לעיל, גם השבוע הדולר נחלש מול השקל במידה דומה למדי לנעשה בעולם, כשהאחרון מתחזק אף מול האירו. ההתמקדות של הנגיד בדולר עלולה להטעות, שכן,היצוא האירופאי אינו זניח כלל וכלל, ולכן הירידה בשער האירו מדירה שינה מעיני היצואנים הרבה יותר מהירידה בדולר. מגמה זו לצערנו אינה צפויה להיפסק, וכעת, משברור לכל כי רכישות בנק ישראל אינן תורמות מאומה, חוזרים הבנקים הזרים ומעדיפים את הריבית השקלית.
ביחס אירו – דולר, מזה זמן שאין חדש כשנדנדת הבשורות השליליות תוסיף לטלטל פעם לכאן ופעם לכאן.
בשוק הסחורות, הזהב לא ביצע כמעט מהלך השבוע ונותר במקומו. אזכיר כי בנוגע למתכת זו, אנו לא בפוזיציה מזה מספר שבועות. לעומת זאת, הנפט שבר השבוע את רמת ה 90$ לחבית דבר המחייב חשיבה שניה. ההערכתי היא שאין כל הצדקה לרמת המחיר הנוכחית, ושהיא נתמכת בעיקר משער הדולר בעינה עומדת, אך לא ניתן לפעול כנגד המגמה. הקונצנזוס בשוק הוא שמחיר 100 דולר לחבית הינו עניין של זמן בלבד אך אין כל תמיכה ברמת הביקושים, וההערכות כולן, מתבססות על נתוני התאוששות, שאינם ברי קיימא ולבטח אינם מצדיקים את העליה האחרונה. במצב בו המגמה הפוכה מהערכתנו יש לשים נקודת סטופ, ולכן במידה ומחיר החבית עולה גם אם קלות (92$ לחבית) הרי שכאן המקום לחתוך, ולשוב לפוזיציה בנקודה מאוחרת יותר.
הבשורות המעניינות השבוע הגיעו מאסיה, בה סין לא עמדה ביעד גיוס הכספים החודשי. זוהי הפעם השניה החודש, ובהחלט שהדבר מפתיע למדי ויכול להוביל לקצב מהיר יותר של העלאת ריבית. בהקשר זה, אם בסקירה הקודמת ציינו את האינפלציה הגואה בסין ואת הצורך המיידי בהעלאת ריבית, הרי שבשבת העלה הממשל הסיני את הריבית ברבע אחוז, בפעם השניה בפחות מחודשיים. העלאת ריבית זו לא צפויה לקרר במידה מהותית את האינפלציה המשתוללת, ולכן צפויות העלאות ריבית נוספות בחודשים הקרובים. יש לזכור כי במקביל לצעד זה, הממשל מעלה כל העת את יחס הרזרבות בבנקים, דבר המקשה על לקיחת הלוואת, אך רחוק מהתמודדות שוות כוחות אל מול הצפת הכסף בסין. עיקר האינפלציה הסינית מתרכזת בנדלן ומזון, ובעוד הראשון הינו בועה הרי שאיתה קל יחסית להתמודד (בטח למשטר כשל סין) הרי שהשני הינו בעייתי למדי. מחירי הסחורות אולי לא צפויים להמשיך ולטפס בעת הקרובה, אך גם אין סיבה נראית לעין כי ירשמו ירידה אמיתית ואם נוסיף למשוואה זו את מחירי הדלקים הגואים, הרי שבהחלט ניתן להעריך כי גם בחודש הבא האינפלציה הסינית תעמוד על מעל 1% והרחק מיעדי הממשלה. מאחרי הקלעים, כמובן שגם הדפסת הכסף האמריקנית מקשה את ההתמודדות אך כעת לא שומעים עוד קולות הקוראים לניוד היואן, כי אם דווקא קולות המצדיקות את המהלך בדיעבד.
אחת הבעיות הבסיסיות לגישתי עם ההערכות האופטימיות בדבר הצמיחה ב 2011, נעוצה ביחס המדינות לאסיה ובפרט לסין. ברור כי אירופה (להוציא גרמניה) לא תרשום צמיחה מהותית, וכך גם ארה"ב. כל ההערכת צמיחה נשענת במידה רבה על סין כמנוע העיקרי, ומתעלמת מההעלאות הריבית הקרובות והחדות שיפקדו אותנו בחודשים האחרונים.לסין אין את הפריבילגיה הישראלית להעלאה ברבע אחוז מידי חודש, ולכן ברמת האינפלציה הנוכחית זהו עניין של זמן עד שנראה העלאת ריבית של חצאי אחוז ו/או יותר מפעם אחת בחודש. תהליך זה כר מתרחש בשתי העלאות הריבית האחרונות (פחות מחודשיים), ומעניין לראות כיצד הבורסות בעולם יפתחו את המסחר מחר (שני) לאור העלאת הריבית. המתבקש הוא כי התגובה תהא ירידה במדדים אך בשל הלאות המורגשת בקרב המשקיעים, בהחלט יתכן כי התגובה תהא מתונה במיוחד.
באירופה, חדשות חיוביות לא היו ועיקר הפעילות עסקה בצירוף מדינות חדשות למעגל המדינות הקורסות.
לשתי מדינות אלה מצטרפת יוון, ואולי נכון לומר -שוב יוון,אותה סוכנות הדירוג פיץ' צפויה לדרג כאג"ח זבל. פיץ' ציינה כי הדבר עלול להתרחש בטווח זמן של עד שישה שבועות, ולמעשה בשל נוסח ההודעה, "סבירות גבוהה", נדמה כי אין מנוס מהורדת דירוג נוספת.
פרס המדינה המפתיעה של השבוע, וראוי בהחלט שנחלק פרס זה מידי שבוע, לאור העקביות האירופאית, הולך לקרואטיה. פורס חתכה את דירוג החוב של קרואטיה לרמה אחת בלבד מעל אג"ח זבל, זהה לדירוג היווני, ואף הוסיפה תחזית שלילית. כבמקרה היווני, התחזית השלילית פירושה כמעט בוודאות כי הדירוג יהפוך לרמת אג"ח זבל,
אך בהחלט הדבר מפתיע למדי, שכן מדינות רבות ביבשת נמצאות במצב גרוע אף יותר מקרואטיה. באופן כללי, נדמה כי הסוכנויות מתחרות ביניהן מי תשתלט על יותר מדינות יותר מוקדם, ולאור המשבר האחרון בו הואשמו כי נרדמו על המשמר, הרי שכעת הן ממהרות לחתוך. הדבר עלול להיתפס כבלתי אפקטיבי מאחר ולא ניתן לחתוך דירוג כל שבוע למדינה אחרת, היות והשוק מתחיל להפוך אדיש לחדשות. הסוכנויות מצויות כעת קרוב מאוד לשלב זה, וגם אם מוצדק לחלוטין הדירוג (והוא אכן כזה הרי שמוטב לחתוך מאשר לבצע פולמוס ארוך בנושא כדוגמת ספרד ופורטוגל.
ואם עסקנו בפורטוגל, הרי שהשבוע חתכה פיץ' את דירוג החוב של המדינה מרמת AA מינוס לרמת A פלוס. מדובר על הגרעון הרביעי בגודלו ביבשת, ולכן הורדת הדירוג התבקשה אך גם כאן צורפה הערת הידרדרות, שמשמעותה שאנו נישאר עם פורטוגל (ורבות נוספות) גם עמוק לתוך שנת 2011.
בארה"ב, לאחר מספר שבועות יציבים, מברית הנתונים השבוע היו חלשים למדי.
בשוק הנדלן, אחד משני האידניקטורים החשובים ביותר, מכירות הבתים עלו ב 5.6% לרמה של 4.68 מליון יחידות. הצפי היה לקריאה גבוהה יותר סביב 4.71 מליון, אם כי הבעיה נעוצה בהשוואה לשנת 2009. הצפי היה כי הגרוע מכל כבר מאחרינו, ואילו בהשוואה בין השנתיים הללו, הרי שהיקף המכירות ירד ב 27.9%, והמחיר החציוני נותר כמעט ללא שינוי – עליה של 0.4% בלבד. הדבר אינו מפתיע בשל נתוני האבטלה וקצב עיקולי הבתים, אך בהחלט שניתן לסכם ולומר כי שוק הנדלן הפתיע לרעה בשנת 2010, ונותר הרחק מהתחזיות שניבאו התיצבות במחצית השנה הראשונה, ועלית מחירים בשניה.
גם נתון התמ"ג איכזב, לאחר שהציג קריאה של 2.6%, בעוד הצפיה היה לקצב צמיחה שנתי של 3%. חמור מכך, בניכוי סעיף המלאים כלכלת ארה"ב דרכה במקום והציגה צמיחה של 0.9% בלבד. בע האחרונה אנו עדים לשיפור תחזיות צמיחה לשנת 2011 החל מבאפט וכלה בבנק אוף אמריקה. סביר להניח כי אם היו מודעים לנתון שהתפרסם השבוע, התחזיות היו מרוסנות יותר, ונמוכות מהממוצע העמוד כעת על צמיחה בת 3.5% בשנת 2011.
באופן מעט מפתיע, אף סנטימנט הצרכנים איכזב לאחר שרשם עליה לרמת 74.5 נקודות, בעוד האנליסטים ציפו לקריאה של 75 נקודות. דווקא נתון זה שבלם את העליות בוול סטריט פחות מהותי להערכתי, שכן כבר ראינו סנטימנט עולה ויורד חליפות, ומכיוון שלא ניתן לגזור מנתון זה כמעט כלום כלפי העתיד, הרי שבהחלט אינו מרעיש כלל.
לעומת זאת, נתון הזמנות מוצרי ברי קיימא הוא כבר נתון כבד משקל, ומאחר והנתון הציג ירידה של 1.3%, בעוד הצפי היה לירידה של 1% בלבד, הרי שבהחלט הדבר מאותת כי חלה האטה בתחום. נוסף על כך, יש לזכור כי גם בחודש אוקטובר ירד הנתון ב 3.3%, ולפיכך מדובר על מגמה, שלכל היותר תשתנה נקודתית בשל עונת החגים וגם זה בספק.
מעבר לכך, יתר הנתונים היו פושרים, ובעיקר לא רלונטיים. גם השבוע הנוכחי דל בנתוני מאקרו, וסביר שאת המשקיעים השבוע פחות מעניינת התשואה ויותר החגים. להוציא משבר נקודתי העלול לצוץ בכל רגע, הדשדוש ומחזורי המסחר הדלילים שחוינו בשבוע החולף, ימשכו איתנו גם בשבוע הקרוב.
מניות ומגזרים
שלא במקרה, הפעם שתי מניות דואליות ודפנסיביות שיתנו תשואת יתר גם במקרה ירידות:
אלביט מערכות – היינו במניה זמן רב, ויצאנו טרם המימוש במניה ועל רקע המתיחות עם טורקיה. לא השתנה משהו מהותי בחברה, אך בשלב זה המניה מגלמת כבר את מלוא האכזבה והירידה הצפויה בהזמנות. מלחמות הן מוצר שישרוד לנצח, ולכן על הפרק מספר הזמנות שונות לחברה שכל אחת בפני עצמה צפויה להקפיץ את המניה.
נייס – שער 120 מאז ומעולם היה בעייתי למניה, אך השיפור המתמיד וקופת המזומנים מלמדים שיש עוד מקום לעליות. המניה צוברת תאוצה גם בתיקי המוסדיים בחודשים האחרונים, ולמרות המחיר הגבוה צפויה להניב תשואת יתר.
נפט - מעל 92$ לחבית נקודת סטופ.
• ביתר המגזרים והמניות, אין שינוי הערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
