"קנה בזול ומכור ביוקר". מיטב.

נער הייתי וגם זקנתי (או לפחות בגרתי) ואולם מטרה אחת, או כלל אחד בבורסה, בסיסי ביותר יש לומר, נשאר לאורך כל התקופה וישאר כפי הנראה לנצח. אתמצת אותו כאן ב- "קנה בזול ומכור ביוקר".
נכון, לעיתים דברים משתבשים או מפתיעים: התפתחויות שליליות וירידות שערים כלליות יכולות להפוך את הקנייה בבוקר יום המסחר למכירה בסופו, גם פדיונות בקרנות הנאמנות עשויות לגרום לשינוי בהחלטת המסחר, וכך, גם דו"חות כספיים משופרים, עשוים לשלוח את המוכר משעות הבוקר, לזנק על מרכולתו שאבדה ולרוכשה חזרה במחירים גבוהים הרבה יותר


עוד שבוע חלף ועמו הסדרים הבאים לעולם (כדוגמת סינרג'י), והסדרים המבוששים מלהגיע (כדוגמת דיגל), כשבתווך החברות ממשיכות בשלהן: חלקן מקדימות תשלומים ומבצעות פרעון מוקדם לאגרות החוב שלהן (טראס, חנן מור) וחלקן מגיעות לסוף דרכן.
השבוע, לאחר עליות שערים מתמשכות באגרות החוב שלהן, זכינו גם לראות הפצות גדולות של אגרות חוב בחברות ב.יאיר, אביב ושיכון דיירים.
זו האחרונה, שיכון דיירים, ביצעה את ההפצה באמצעות חברת הבת שלה, לאחר מהלך עליות ארוך ואגרסיבי שביצעו אגרות החוב שלה, אולם במקרה זה נראה כאילו יד ימין (החברה עצמה) ויד שמאל (חברת הבת) אינן מתואמות והן פועלות בהיפוך זו מזו.
נער הייתי וגם זקנתי (או לפחות בגרתי) ואולם מטרה אחת, או כלל אחד בבורסה, בסיסי ביותר יש לומר, נשאר לאורך כל התקופה וישאר כפי הנראה לנצח. אתמצת אותו כאן ב- "קנה בזול ומכור ביוקר".
נכון, לעיתים דברים משתבשים או מפתיעים: התפתחויות שליליות וירידות שערים כלליות יכולות להפוך את הקנייה בבוקר יום המסחר למכירה בסופו, גם פדיונות בקרנות הנאמנות עשויות לגרום לשינוי בהחלטת המסחר, וכך, גם דו"חות כספיים משופרים, עשוים לשלוח את המוכר משעות הבוקר, לזנק על מרכולתו שאבדה ולרוכשה חזרה במחירים גבוהים הרבה יותר.
אולם אלו היוצאים מן הכלל כמובן, והכלל כאמור הינו "מכור ביוקר וקנה בזול" (או לפחות שאף לכך).
נחזור לשיכון דיירים, כשבמהלך השבוע החולף רכשה החברה כמעט מדי יום כמויות לא גדולות יחסית של אגרות החוב שלה עצמה, בהיקפים של עשרות אלפי ערך נקוב, במחירים שנעו לרוב בין 110.5 אג' לבין 111 אג'. או אז לקראת סוף השבוע בוצעה עסקה גדולה מאד באגרות החוב של החברה בהיקף של 12 מיליון ערך נקוב ובמחיר של 1.08 ש"ח לאג"ח, מה שהעלה את הסברה, שיתכן ומאחורי הקנייה עומדת החברה, שמתאמצת וקונה אגרות חוב בהיקפים קטנים בהרבה במחירים גבוהים יותר וכעת תעוט על ההזדמנות לרכוש כמות גדולה של אגרות חוב בתשואה ריאלית נאה של כ- 12%. אולם, לאחר יממה התברר כי מי שעומדת מאחורי המכירה הגדולה היא דווקא חברת הבת של החברה, שהחליטה לנצל את ההזדמנות למכור חבילה אג"חים גדולה, ובכך מכרה כמעט את כל אחזקתה, שעמדה על למעלה מ- 15 מיליון ערך נקוב.
האם יתכן כי יד ימין ויד שמאל אינן מתואמות? או לחילופין שתמורת ההזדמנות למכור בבת אחת חבילת אג"חים גדולה ללא תשקיף והוצאות מיותרות היתה מוכנה חברת הבת למכור במחיר נמוך יחסית לרכישותיה של חברת האם? לא לנו הפתרונים והתשובות.
נמשיך מכאן לחברת גלובוס, שנראה היה כי יותר לא תבקר בטור זה, או בכל דיווח בורסאי כלשהו, לאחר שהחברה הגיעה זה מכבר להסדר חוב עם נושיה, שבמרכזו פדיון מוקדם ומלא לאגרות החוב שלה במחיר של 73.5 אגורות בשני תשלומים: הראשון בסך של 66 אגורות אמור היה להיות משולם ב- 13.6.2010, ואילו השני אמור להיות משולם בעוד כשנה, כשאליו נלוותה ערבות אישית של בעל השליטה בחברה מר יורם גלובוס.
אם כן, ב- 13.6.10 לא קיבלו המחזיקים את התשלום המדובר וזה האחרון נחת בחשבונותיהם רק ב- 4.7.10, כשהחברה טוענת, שאין מדובר בהפרת שטר הנאמנות, שכן לטענתה היא יכולה לעכב תשלומים עד ל- 15 ימי עסקים על פיו.
יתכן שהמחזיקים היו מקבלים את הפרשנות הנ"ל (ויתכן גם שלא כמובן) והיו מסתפקים בתשלום שהועבר להם, אולם לטענתם החברה לא שילמה את שכר הנאמן ועורכי הדין שפעלו מטעמו, כך שכעת, לאחר כחודש וחצי לאחר הפדיון, מתכנסת שוב אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה גביית הסכומים המדוברים וכן תשלום ריבית והצמדה בגין האיחור של שלושת השבועות בתשלום.
כן, נראה כי יש ארועים גדולים יותר והסדרים מורכבים יותר מהסדר אג"ח גלובוס, אולם מקרה זה מעיד, כי לפעמים על מנת להגיע לרמת הרזולוציה שאליה נזקקים מחזיקי אגרות החוב בבואם לסכם הסדר חוב, נדרשים להימצא עורכי דין ומנסחי הסכמים יוצאי דופן ויחידי סגולה.
נסיים השבוע בחברת פולאר תקשורת, שרק לפני שבועות ספורים זכתה לחותמת ואישור בית המשפט להסדר החוב שלה, שהחל עוד באוגוסט 2009, שעה שהחברה לא הצליחה לעמוד בתשלום החוב שלה למחזיקי סדרות אגרות החוב א' ו-ב'. במהלך השנה נראה היה שהחברה תוכל לעמוד בתשלום דומה, שצפוי היה להיות משולם לשתי הסדרות בסוף החודש הנוכחי, לאחר שדיווחה כי מכרה את יתרת אחזקותיה במניות חברת YES, אולם השבוע התברר כי עסקה זו מתעכבת והחברה אינה מסוגלת לעשות כן, והיא מבקשת את דחיית התשלומים המדוברים ("דחיית מועדים") למשך 45 ימים, קרי עד ל- 15.10.2010
בשלב זה אין החברה מבקשת את מינויה של נציגות חדשה (למען הגילוי הנאות אציין כי עבדכם הנאמן נמנה על חברי הנציגות שסיימה את תפקידה לאחרונה), אולם אין זה מן הנמנע, שאם עסקת YES תתעכב למשך זמן ארוך יותר או תבוטל תגיע גם בקשה זו לדיון עתידי באסיפת מחזיקי אגרות החוב.