ארה"ב מאיטה אירופה בדרך למיתון -פסגות
ארה"ב מאיטה אירופה בדרך למיתון
ראלי מחודש של "פלייט טו-סייפטי" הכה בשווקים והביא לירידה בתשואה של האג"ח ל-10 שנים בארה"ב (ל-3.1%) ולשבוע של ירידה נאה במדדי המניות בעולם.
27.06.2010
ארה"ב מאיטה אירופה בדרך למיתון
ראלי מחודש של "פלייט טו-סייפטי" הכה בשווקים והביא לירידה בתשואה של האג"ח ל-10 שנים בארה"ב (ל-3.1%) ולשבוע של ירידה נאה במדדי המניות בעולם. בניגוד לפעמים קודמות הפעם שנאת הסיכון לא הייתה גבוהה דייה בכדי לפגוע במחירי הסחורות ואלה עלו נוכח צפי לבעיות באספקה (התפוקה במזקקות הנפט של מפרץ מקסיקו צפויות להיפגע מעונת ההוריקנים בארה"ב) ועקב ירידה של כ-3.5% בכוחו של הדולר מול סל המטבעות שלו מאז השבוע הראשון של יוני.
בארה"ב התפרסמו נתונים שאוששו את העובדה שהכלכלה מאיטה את קצב הצמיחה שלה. הנדל"ן למגורים אינו מצליח להתאושש גם לאחר 18 חודשים במהלכם הוא זכה לתמיכה ממשלתית מסיבית והצמיחה ברבעון הראשון של השנה הייתה נמוכה מהצפי (2.7% סופי לעומת צפי ל- 3%). הסיבה לעדכון הצמיחה ברבעון הראשון הייתה נעוצה בתרומה נמוכה ממה שהוערך עד כה מצד הצריכה הפרטית וכן בעליה בנטל של
היצוא
נטו השלילי. את אלה קיזזו תרומה גדולה ממה שהוערך עד כה של הגידול במלאי ושל ההשקעה. עם זאת, יותר מכל, מה שגרם לשווקים להיכנס לאווירת נכאים היה הדהוד קולו של הפד בדבר הפגיעה האפשרית בצמיחה נוכח התנאים בשווקים הפיננסים שהפכו ל: "פחות תומכים" בצמיחה לאור ההתפתחויות השליליות מחוץ לארה"ב. בעוד שמדובר בהתאוששות מהירה בארה"ב ביחס לאירופה עדיין זו ההתאוששות האיטית והארוכה ביותר שידע המשק האמריקאי מאז מלחמת העולם השנייה.
הנתון המשמעותי הבא לגבי המשק האמריקאי יתפרסם ביום שישי וזהו הנתון על המשרות החדשות שנוספו למשק האמריקאי בחודש יוני. תחזית הקונצנזוס מורה על אובדן של 110 אלף משרות. אותה מסבירים על ידי גידול של כ-150 אלף משרות חדשות בסקטור הפרטי ואובדן של כ-260 אלף משרות זמניות בסקטור הציבורי.
התשואות על האג"ח באירופה שוב נוסקות מעלה
באופן כללי ניתן לומר שבסוף השבוע זינקו התשואות על האג"ח ל-10 שנים באירופה ובמקרה של יוון, פורטוגל ואירלנד החלו להתכתב עם רמתן ערב הצגת תוכנית "הייצוב" של מדינות אירופה (750 מיליארד אירו) בראשית חודש מאי. האג"ח של יוון חצתה את הרמה של 10% ושל אירלנד וספרד נסחרו ברמה של 5.5% ומעלה. ברור לכולם כי קיימת עדיפות לכך שהמדינות הללו ימשיכו לגייס באופן עצמאי – כפי שעשתה זאת ספרד בחודש יוני – ולא ישתמשו בכספי תוכנית הייצוב של המרחב. עצם הצגת תוכנית ה"ייצוב" הייתה אמורה לספק תמיכה לגיוסים של הממשלות בריבית נמוכה יותר אילולא הצגתה. העניין הוא שהתוכנית מציעה גיוס הון בריבית של 5.5%, לפי שעה, כך שהיא הופכת אטרקטיבית יותר ויותר. מבט חטוף על צרכי הגיוס של המדינות הפריפריאליות לחודש הקרוב מצביע על התמתנות בחודש יולי מה שעשוי לספק למדינות הללו זמן בכדי לעבוד ולהשיב אליהן את אמון המשקיעים. העליה בתשואות באג"ח האירופאיות הפריפריאליות משקפת את החשש מפני הקיצוצים התקציביים הנרחבים עליהם הצהירו מדינות אירופה. קיצוצים אלה, בסביבה של אבטלה גואה מותירים את משקי הבית והחברות במצב של המתנה ופוגעים בצמיחה. הטלת מסים שמהווה חלק בלתי נפרד בתוכניות ה"צנע" האירופאיות פועלות באותו כיוון מה שהופך את התסריט של מיתון לסביר ביותר עבור מרחב האירו כולו.
רפורמה בפיננסיים בארה"ב
נלחמים את המלחמה שהייתה. קיימת אמרה ישנה שאומרת: " אם ראיתי משבר פיננסי אחד אז ראית משבר אחד". יתכן והתוצאות או ההשפעות של המשבר יהיו דומות לקודמיו אך לרוב הסיבות שלו יהיו שונות. בפעם האחרונה זה היה משבר משכנתאות סאב-פריים ונכסים רעילים בעוד שהתוואי של המשברים הקודמים עבר דרך חסכונות והלוואות, אג"ח זבל, מניות של חברות רכבת... תמיד היה מישהו שהיה מוכן ללוות כסף בכדי להשקיע במה שייהפך לרעה חולה וספקולטיבית. מטבע הדברים הרפורמה עליה הסכימו המחוקקים בסוף השבוע תפחית באופן משמעותי את הסיכוי להישנותו של משבר פיננסי זהה לזה שפקד אותנו לאחרונה. הושגה הסכמה בין הסאנט והקונגרס לגבי הסוגיות המרכזיות בחוק של רפורמת הפיננסיים ועל אישורו הרשמי בהצבעה ביום שלישי הקרוב. על פי ההסכמות שהושגו מדובר ברפורמה מעודנת מעט יותר ממה שהוערך עד כה ועל כן צפויה פגיעה מעט קטנה יותר (אך עדין משמעותית) ברווחיות הבנקים בארה"ב. השינוי של סוף השבוע בחוק יביא לריסון השימוש בהון העצמי של הבנקים לשם השקעות פיננסיות ויגביל (במקום לאסור לחלוטין) את ההשקעה הישירה של הבנקים בקרנות גידור או בקרנות הון סיכון.
הרפורמה משתרעת על פני 2000 עמודים ויותר שיובילו בסופו של דבר (אם החוק יופעל במלואו) להקטנת המינוף המצרפי של גופים פיננסיים גדולים ולהגבלת היכולת של הגופים הללו להשתמש בפיקדונות שהופקדו אצלם לשם ניטלת סיכון ספקולטיבי. בנוסף, תחת החוק החדש הוגדר באופן ברור כיצד להשתלט על גופים "גדולים מכדי ליפול" ומי יעשה זאת (החוק לא מפרט אך מממנים מהלך שכזה)– רשות חדשה שתקום לעניין זה ולא הפד, כפי שהיה במקרה של בר סטרנז ו-AIG. ההשלכות של המרכזיות של הרפורמה מגולמות במידה מרובה כבר במחירי הבנקים בארה"ב ויתכן כי בנק זה או אחר יידרש למכור את יחידה עסקית או שתיים. ההערכה בשווקים היא שהשפעת הרפורמה על השווקים הפיננסים או על המשק האמריקאי בכללותו תהיה מוגבלת. מלבד זאת, כדרכן של רפורמות במידה ויעלה הצורך תמיד אפשר "למתוח" את לוח הזמנים, להמתיק את הגזרות ולדחות את יישומה.
החלטת ריבית בישראל
האירועים האחרונים הגבירו את אי הודאות בשווקים ודחו את הצפי להעלאת הריבית בארה"ב אל המחצית השנייה של 2011. נראה שההתלקחות במשבר החוב האירופאי עליה התריע בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה שלו תתמוך שוב בהחלטה להותיר את הריבית על כנה בחודש יולי. מה שתומך פחות בהותרת הריבית על כנה היא העובדה שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ואלה של ממוצע החזאים (2.7%) נמצאות בגבול העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. ניתוח של תנועת סל המטבעות של השקל (שער החליפין הנומינלי האפקטיבי של השקל), מאז הישיבה הקודמת, מצביע על התחזקותו בחודש האחרון מה שעשוי להותיר מקום להעלאת הריבית ביולי. החודש מדובר בהחלטה של הטלת מטבע (הוגנת) 50/50, אך מה שחשוב הוא הצפי לשנה הקרובה המלמד על התמתנות בקצב העלאות הריבית. הציפיות הנגזרות לריבית בנק ישראל על פי עקום המק"מ מניחות ריבית של 2.5% בעוד שנה (לעומת כ-3% בתחילת 2010). בהינתן ההתמתנות הן בצמיחה העולמית והן במשק המקומית אנו מניחים עוד כשתי העלאות ריבית עד לסוף השנה והתייצבותה ברמה של 2.0%-2.25%.
רן בן חמו, כלכלן - פסגות בית השקעות.
