פישר: תיתכן התמוטטות של חברה גדולה אחת או שתיים

בנק ישראל מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2010. כעת הוא מעריך כי בשנה הבאה יצמח המשק רק ב-1% לעומת התחזית לצמיחה של 2.3% שפרסם הבנק רק לפני חמישה שבועות. להערכת בנק ישראל התוצר של הסקטר העסקי יקטן השנה ב-2.7%, לאחר גידול מרשים בשיעור של 4.4% שנרשם בשנה שעברה. בשנת 2010 צפוי התוצר העסקי לשוב ולגדול בשיעור מתון יחסית של 1.5%.

בתחזית מאקרו כלכלית חדשה לשנים 2009 ו-2010 שמפרסם היום בנק ישראל יחד עם הדו"ח השנתי שלו לשנת 2008, מעריך הבנק כי שיעור האבטלה הממוצע במשק יסתכם השנה ב-7.7% מכח העבודה האזרחי, לעומת 6.1% בשנה שעברה.
"המצב הפיננסי, הן בישראל והן בעולם, מתחיל להתייצב. חלק מכך כתוצאה של הפעולות חסרות התקדים במדיניות המוניטרית ובהתערבויות בשווקים הפיננסים של הבנקים המרכזיים ומשרדי האוצר, לא רק בישראל אלא בעיקר בארה"ב, בבריטניה ובמדינות אירופה", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסגרת מסיבת העיתונאים.
עם זאת הדגיש פישר כי "המצב במשק הריאלי ממשיך להתדרדר. בחודשים הקרובים נראה גידול באבטלה. למרות זאת, התופעה אינה חריגה משום שלרוב השווקים הפיננסיים מתחילים להשתפר לפני שהמצב במשק הריאלי מתחיל להתאושש. אנחנו עדיין לא יודעים במשך כמה זמן תימשך ההתדרדרות".
"הייתה התאוששות מרשימה של האג"ח הקונצרני בתקופה האחרונה. זהו גורם חיובי שיוריד את הלחץ מהבנקים לתת אשראי. עם זאת, יש אפשרות שחברה גדולה אחת או שתיים יפשטו את הרגל. אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך. בדקנו כמה תרחישים. ברור שהבנקים יכולים להתמודד עם נפילה של חברה גדולה אחת או שתיים. לכן אנחנו צריכים מערכת הוגנת לטפל בבעיות של חברה שלא יכולה להחזיר את החובות שלה. זה כולל את תוכנית קציני אשראי של הרשות לניירות ערך וגם את קרנות המנוף של משרד האוצר", כך אמר פישר בתשובתו לשאלה האם הבנק צופה התמוטטות של אחד הטייקונים.
להערכת הבנק, כפי שהוצגה על ידי מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, האבטלה תמשיך לעלות גם השנה ושיעורה הממוצע יסתכם ב-8.3%. עוד מעריך הבנק כי העודף במאזן התשלומים יצטמצם בשנה הבאה ויסתכם בכשני מיליארד דולר, לעומת עודף של 3.2 מיליארד דולר הצפוי השנה.
להערכת הבנק הצריכה הפרטית תקטן השנה ב-0.9%, לעומת גידול של 3.9% בשנה שעברה. בשנה הבאה, מעריך בנק ישראל, תשוב הצריכה הפרטית ותתאושש ותגדל ב-2.2%.
עוד מעריך בנק ישראל כי הגרעון בתקציב הממשלה יסתכם השנה ב-5.9% (יותר מ-40 מיליארד שקל).
פישר הוסיף כי חשוב שהמפקח על הבנקים ימשיך בפיקוח הדוק על המערכת הבנקאית הישראלית, שנמצאת במצב יציב. לדבריו, חשוב שהמפקח ימשיך להקפיד על שמירה על יחס הון של 12% ועל גיוסים על ידי הבנקים בכדי להגיע ליעד הזה.
בהתייחסו לממשלה החדשה אמר פישר כי "אנחנו עדיין מחכים לתקציב ונראה אותו בקרוב. חשוב לראות מה יהיה בתוכו, וכיצד הוא ישפיע על המשק. המשק הוא במצב יחסית טוב. אין לנו את הבעיות המבניות שיש עכשיו בארה"ב ובמדינות אחרות. לכן יש מקום לפעולות על ידי הממשלה, שישנו את האמון של הציבור במשק ובמקבלי ההחלטות במשק, וישפיעו לחיוב על האירועים במשק הישראלי".
פישר התייחס לסוגיית הגידול הצפוי בגירעון ולתוכניות ראש הממשלה ושר האוצר להרחיב את הפחתת המיסים כבר בשנה הקרובה. לדבריו, "אנחנו עוד לא יודעים מה התחזיות לגבי הגירעון התקציבי בשנה הבאה, אבל אנחנו יודעים שהאוצר מצפה שהגירעון יהיה יחסית גדול. אני לא רוצה לזרוק מספר שאינו מבוסס, אבל ברור שאחרי שנתיים, בסוף 2010, לא נעמוד על יחס חוב תוצר של 78%, אלא משהו שהוא מעבר ל-90%. אנחנו צריכים לשכנע את העולם, ואת הפעילים בשווקים בישראל, שאנחנו במסלול שיוריד את היחס בין החוב לתוצר. במקביל, התיאוריה של לאפר לגבי המיסים (לפיה הפחתת שיעורי המס עשויה להגדיל את תקבולי המס - א"א) לפעמים עובדת ולפעמים לא, ואנחנו צריכים לנתח את המצב באופן מאד מדויק ובקור רוח. אנחנו כבר הורדנו מיסים ב-2009. אנחנו צריכים להיות מאד זהירים ולבוא עם תחזיות סבירות לגבי מה יקרה לגירעון בשל הפחתת המיסים".
בסוף דבריו הדגיש פישר כי יש להשלים בהקדם את חקיקתו של חוק חדש לבנק ישראל. "דיברנו מספיק זמן על חוק בנק ישראל. כעת הגיע הזמן להעביר את החוק ולהתחיל לבנות את הבנק המרכזי של ישראל על בסיס חוק מעודכן ולא על בסיס חוק בן 55שנה. אם נעשה את זה, נתרום הרבה ליציבות המשק ולצמיחתו", אמר פישר.
במסגרת החוק מציע פישר להבטיח את עצמאות בנק ישראל ולהגדיר את השמירה על יציבות המחירים כעל מטרה מרכזית בראש מטרות נוספות – תמיכה בצמיחה, בתעסוקה וביציבות המערכת הפיננסית. כמו כן ממליץ הנגיד להקים ועדה מוניטרית שתהיה זו שתקבע מדי חודש מה יהיה גובה הריבית במשק. הסיבה העיקרית לכך שחוק בנק ישראל החדש לא הגיע לכנסת מאז כניסתו של פישר לתפקיד, היא כי משרד האוצר מתנגד לאחד הסעיפים בהצעת החוק – לפיו שכרם של עובדי בנק ישראל יוחרג מפיקוחו של הממונה על השכר במשרד האוצר.