עתירה למתן אפשרות לציבור לנגישות למידע באשר לעסקאות נדל"ן
עתירה נגד רשות המסים: לאפשר לציבור נגישות למידע על עסקאות נדל"ן
בישראל אנשים מעטים ובעיקר בעלי אמצעים יכולים לגשת למאגר הכולל מידע בסיסי בלבד; התוצאה: חוסר שקיפות ובקרה על ענף הנדל"ן פניות קודמות של העותרים לקבלת מידע נדחו - בטענה כי מדובר במידע חסוי
עתירה שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי
בירושלים
תעלה לדיון משפטי את אחת הסוגיות המטרידות ביותר את אנשי הנדל"ן. המידע הרשמי של הרשויות ביחס לעסקאות נדל"ן המתבצעות בישראל שרוי בערפל כבד, בעיקר בהשוואה לשקיפות הרבה של מידע זה בעולם המערבי.
העתירה המינהלית על פי חוק חופש המידע, לקבלת מידע לצורך מחקר, בעניין עסקאות מקרקעין המתבצעות בישראל, הוגשה כנגד רשות המיסים ומנהל רשות המיסים בישראל. פניות קודמות של העותרים לקבלת מידע נדחו, בטענה שמדובר במידע חסוי. העותרים הם ד"ר דני בן שחר מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון וד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת מכון כצמן
גזית גלוב
לנדל"ן, באוניברסיטת ת"א.
מאז שנת 2003 קיים בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מאגר מידע הכולל נתונים אודות עסקאות נדל"ן בישראל אשר לכאורה פתוח לעיון הציבור. בעתירה נטען כי בפועל רק בעלי מקצוע כמו שמאים, עורכי דין או בעלי אמצעים כספיים אחרים, יכולים להתחבר למאגר.
העותרים טוענים כי גילוי המידע ישיג בין השאר, את קידום תחומי המחקר הנוגעים לעסקאות נדל"ן בישראל, ניתוח ופילוח נתונים אשר עשויים לתרום להבנה טובה יותר של שוק הנדל"ן; הגברת הבקרה על עסקאות נדל"ן, מניעת אפשרות לשימוש במידע פנים וליצירת תחרות בלתי הוגנת; שיפור באמינות ביצוע עסקאות הנדל"ן, בשל הגברת השקיפות; קיצור הליכי ערר ושיפור בהערכת שומות המקרקעין.
מלבד חוסר הגישה אליו, מלינים העותרים כאמור גם על איכותו של מאגר המידע, המכיל 4 שדות בלבד: גוש, חלקה, יום מכירה ושווי מכירה. כיום, הנגישות למאגר מתאפשרת רק במסגרת התקשרות חוזית ודורשת הצטיידות במערכת אבטחת מידע המאושרת ע"י שע"ם, יחידת המחשב של משרד האוצר, מה שמונע נגישות למרבית האוכלוסייה.
אולם, בנוסף למאגר המיועד לעיון הציבור, קיים מאגר מידע ראשי חסוי של רשות המיסים, הכולל שדות נוספים ומידע איכותי, אשר שר האוצר נתן היתר מיוחד לחבר לשימושו של השמאי הממשלתי הראשי בלבד.
מאגר זה כולל בין השאר מידע על שטח הנכס, מספר החדרים, קומת הנכס, מספר הקומות במבנה, הזכויות הנמכרות, הצמדות, גיל הבניין, כתובת הנכס המדויקת, האם מדובר בחברה או באדם פרטי (אך לא את שמות הצדדים) וסוג ההעברה במקרקעין.
אריאל רוזנברג – גלובס -
http://www.globes.co.il/news/article.as ... 71&fid=829
