שבת פרה- פרשת "כי תשא"

בס"ד
תודה לכל קוראי הטור ולשולחי התגובות. הנכם מוזמנים להמשיך ולהעביר את דברי התורה הלל לכל החפצים.

פרשת "כי תשא" (שמות לג), פותחת בפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר על נפשו..זה יתנו על הפקודים..העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"

אמר רבי מאיר- "כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו כזה יתנו"
ומבארים חז"ל, בשעת נתינת מעות, יש לזכור כי המטבע דומה לאש, מה האש יכולה לשרוף ולהשמיד, אבל גם לחמם ולהביא תועלת- כך גם המטבע, אם נותנים אותה למטה רצויה, לשם צדקה וגמילות חסדים, הרי היא מביאה תועלת מרובה לאדם; ואם נוהגים במטבע שלא כראוי, הר יהיא עלולה לשרוף ולגרום לנזקים..(נועם אלימלך)

תמה משה רבנו: כיצד יכולה מטבע פשוטה להיות "כופר-נפש"??
הראה לו השם יתברך, מטבע של אש כלומר: רק אם הנתינה תהיה מתוך התלהבות של אש, יהא זה כופר נפש. שכן אז הרי נתינת חלק מן הנפש ולא סתם מטבע פשוטה...(הרבי מקוצק זצ"ל)

בהמשך אומר הקב"ה למשה: "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם" (לג-יט)..
כדרך שאדם נוהג באחרים כך נוהגים בו מן השמיים. אם מרחם הוא על הזולת ועושה עמו טובה וחסד, מרחמים גם עליו, אף כי איננו ראוי לכך. "וחנותי-את אשר אחון"- את זה שאומר תמיד "אחון". ורחמתי את אשר ארחם"- את זה שאומר תמיד "ארחם" (רזין דאורייתא)

למדנו כלל נפלא, כמה צריך האדם להשתדל ולעשות חסד עם הזולת, לתת צדקה, לדון לכף זכות וה' הטוב ישלם שכר פעולתו בזה ובבא.

ברוכים תהיו,
שבת שלום
אודי כהן