כיצד המשקיעים והשווקים יתמודדו עם המיתון העולמי בשנה הקרובה?

מאת: יעקב וינשטיין, מגדל שוקי הון
תחילת שנת 2009 מהווה את המשך סימני המיתון הכלכלי שאפיין את המחצית השנייה של 2008. המיתון חזק וניכר בסקטורים רבים. השיא עוד לא נחצה ואין רמזים על שינוי דרמטי באופק. לעומת זאת, אין סימנים של שפל כלכלי - Depression, נוסח השפל הגדול של שנות השלושים. מה צפוי לנו, אם כן, בשווקים בשנה הבאה?
נכון לעכשיו, האינטנסיביות של המעורבות והסיוע מצד גופים ממשלתיים בשווקים מונעים למעשה את ההתדרדרות לשפל. המצב הנוכחי מהווה מצב ייחודי, שבו הבנקים המרכזיים, ולא הסקטור הפרטי, מספקים את גלגל ההצלה לשוק ומונעים את ההתדרדרות לשפל. הנשיא אובמה הצהיר שבכוונתו להמשיך ולתת הגנה לשוק כדי לצמצם את התפתחות המיתון. כך שמגמה זו של מעורבות ממשלתית בולטת, שהחלה כבר בסוף 2008, תימשך גם לתוך 2009, מה שיחזק את ההנחה שהסיכויים לכניסה למצב של שפל נמוכים.
במצב הנוכחי, כל הכלים הסטנדרטיים והמקובלים ללחימה במיתון - כמו הורדת ריבית - מוצו. צעדי המנע שננקטו עד כה אין ביכולתם לעצור את המיתון לחלוטין, אך באפשרותם להשפיע ולנסות לקרב את מועד היציאה ממנו. כך ש-2009 לא תספק לנו חדשות דרמטיות אודות יציאה מהמיתון, שכן זהו תהליך רב-שנתי.
בדבר אחד אנו יכולים להיות בטוחים - הצמיחה של 3% עד 4%, שאפיינה את השוק בעידן שלפני המיתון, לא תחזור. תופעה נוספת שלא תחזור היא רמת המינוף הגבוה של החברות. הבנקים הגדולים למשכנתאות חיו זמן רב על מינוף, כאשר המשיכו ללוות כסף מהמשקיעים. על כן, התמוטטו במהירות כאשר ירדו מחירי הנדל"ן. תהליך ה-DELEVERAGE על ידי הפירמות הגדולות הוא תהליך שנמשך כבר כשנה וחצי ורחוק מסיום. על כן, שלא כמו בעבר, היציאה מהמיתון לא תלווה על ידי רוח גבית של מינוף מחדש.
המיתון מחייב צעדי התייעלות והצטמצמויות. צעדים אלה יביאו להשלכות גלובליות על שוק העבודה. המיתון מקיף כמעט את כל מדינות העולם, כאלה שהסתבכו במשבר הנדל"ן או הסאב-פריים וכאלה ששקעו במינוף. תוצר נוסף של המיתון הוא הגידול בחיסכון ובנכסי הציבור. מאפיין זה הוא בעל השלכות מעורבות ומשתנה ממדינה למדינה ותלוי בהיקף ההישענות של השוק על כושר הקנייה והצריכה של הציבור. בארה"ב למשל, כאשר הציבור אוגר נכסים ומעדיף לחסוך אותם, תהיינה לכך השלכות שליליות על מצב הפירמות.
מאפיין נוסף הוא "מחנק אשראי", CREDIT CRUNCH, שבמהלכו הבנקים עוצרים את העמדת האשראי לחברות העסקיות, אם משום היעדר הון מספיק או בשל אי רצון ליטול בתקופה כזו סיכונים.
להערכתי, יש סיכוי לסימנים ראשונים ליציאה מהמיתון בסוף 2009 ובתחילת 2010. אל לנו לצפות כאמור לצמיחה משמעותית מתקופה זו והלאה. אנו נהיה בתקופה לא קצרה של צמיחה נמוכה באופן היסטורי.
מה מצפה לנו בשווקים?
הקלישאה הידועה, שהשווקים ישובו לעליות עוד בטרם יסתיים המיתון פורמאלית, נכונה גם הפעם, אם כי העליות תהיינה מינוריות ויאופיינו בתנודתיות, בתגובה למאמצי הבנקים המרכזיים, ובמיוחד של ה"פד", לבצע הרחבה פיסקאלית.
במהלך היציאה מהמיתון אנחנו גם נעבור תכניות שונות ומשונות של הממשלות והבנקים המרכזיים ליציאה מהמיתון. הממשל של הנשיא אובמה ינסה לתקוף את המיתון דרך שוק הנדל"ן. בניגוד לבוש, שהפנה את הסיוע בעיקר למוסדות הפיננסיים, אובמה פונה לבעלי הבתים, שמתקשים בתשלום המשכנתאות ועומדים בפני עיקול נכסיהם, וינסה לחלץ אותם ראשית מהמשבר. שוק הנדל"ן יתייצב ברבעון הראשון של 2010, אז ירדו המחירים בחזרה לשפל של השנתיים האחרונות.
עקרונות השקעה ל-2009
הדולר יישאר חזק מול היורו ומטבעות דומים לו לאורך המחצית הראשונה של 2009 ואף מעבר לכך.
הזהב מהווה הזדמנות קנייה ויהפוך בחזרה לדמוי מטבע.
הנפט יהפוך להזדמנות השקעה כשיגיע לרמה של 35 דולר לחבית.
חלק מהכסף הנזיל ראוי שיופנה לאג"ח קונצרני של חברות מבוססות שצפויות לתת תשואה של 6%, לעומת תשואה של 1.5% בלבד באג"ח הממשלתי.
יש להימנע מהאג"ח הממשלתי ארוך הטווח, בשל סכנה ממשית לאובדן ההשקעה.
השקל ייחלש, לפחות במחצית הראשונה של 2009, וצפוי להגיע לרמה של 4.20 שקלים לדולר. אין זה סביר להניח שיתקיים ייסוף נוסף בשקל לעבר רמת ה-3.60 שקלים.
האג"ח הקונצרני הישראלי, במיוחד של החברות הלא מדורגות שלא נחשפו לנדל"ן במזרח אירופה, יהוו הזדמנות השקעה.
יש להימנע מאג"ח שקלי ארוך טווח, שכן ההצמדה לאג"ח האמריקאי עלולה לגרום לירידות ולהפסדים.
במהלך 2009 ישנה הזדמנות בשווקים מתעוררים ובמיוחד ברזיל. אפיקי ההשקעה המעניינים בברזיל הם במטבע המקומי, הריאל, שפוחת ב-50%, באג"ח ובמניות.