כלבי הדאו - בישראל?

עלה בגלובס ניתוח מעניין על שיטת 'כלבי הדאו'. בגדול מדובר על הימור על המניות הכי חבולות של השנה שעברה מתוך מחשבה שהן יתקנו חזק בגלל המחזוריות של השוק. הנתונים של 2025 מראים שזה עבד לא רע בכלל, גם בוול סטריט ובעיקר בת"א. שווה לעבור על המספרים ועל הרשימה שהם הרכיבו ל-2026

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת


מדד דאו ג'ונס, המרכז בתוכו 30 חברות ענק אמריקאיות, רשם כבר ביום המסחר השני של שנת 2026 שיא חדש: המדד נסחר ברמה של קרוב ל־49 אלף נקודות, אחרי שעלה ב־13% במהלך שנת 2025, שהייתה שנה טובה למשקיעים בשוקי המניות בכלל ובשוק האמריקאי בפרט. אחת השיטות של מי שמנסה "להכות" את המדד מוכרת כשיטת "כלבי הדאו" (Dogs of the Dow). זו הוצגה לראשונה בתחילת שנות ה־90 בספר שנקרא Beating the Dow, שכתב מייקל או'היגינס.


לפי השיטה שלו, יש לקנות במשקל שווה את עשר המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר במדד דאו ג'ונס, להחזיק אותן במשך שנה - בלי להתפתות לשנות במהלכה את ההחזקה - ואז בסוף השנה למכור אותן ולהתחיל את התהליך מחדש. זאת על ידי בחירה של המניות שתשואת הדיבידנד שלהן היא הכי גבוהה באותה עת.


הרציונל לאסטרטגיית ההשקעה הזו הוא שחברות גדולות בדרך כלל לא משנות באופן תדיר את הדיבידנדים שהן מחלקות. זאת בזמן שמחיר המניה תנודתי יותר ונוטה להשתנות על פני מחזור העסקים של החברות. כשהמניה יורדת תשואת הדיבידנד גבוהה יחסית, וההערכה של המשתמשים בשיטה הזו היא שהחברות האלה נמצאות קרוב לתחתית, וכי המחזוריות תוביל לעליות בהמשך.


עם זאת, בפועל השיטה לא תמיד עובדת, ובטח לא מדי שנה. כך למשל באתר ההשקעות Investopedia בדקו בעבר את תוצאות האסטרטגיה הזו, והגיעו למסקנה שפעמים רבות היא מציגה ביצועים נמוכים במקצת לעומת המדד. עדיין להערכתם מדובר באסטרטגיית השקעות טובה עבור משקיע השם דגש על דיבידנד בתיק ההשקעות שלו.


היופי שב"שיטה עיוורת" במקביל, אסטרטגיית השקעה שמבוססת על רעיון דומה הותאמה לשוק המקומי: במקרה זה לוקחים את עשר המניות שנפלו הכי הרבה בשנה האחרונה במדד ת"א 125 (אך נותרו במדד), ובהן משקיעים לשנה הקרובה במשקל שווה. זאת ללא התחשבות בחלוקת דיבידנדים.


את החוקיות הזו שעבדה בשנים האחרונות גילה רון שטיינבלט, מנכ"ל משותף בחברת Exponent קשרי משקיעים. שטיינבלט מציין כי "התאוריה כולה מושתתת על מחזוריות במניות. יש תחומים שיש בהם סייקלים של שנים טובות ולא טובות, וזה אומר שבהמשך הסייקל משתנה והמניות אמורות להציג ביצועי יתר.


לדבריו של שטיינבלט, ב־2025 העליות החדות במדד ת"א 125 הושפעו מאוד מעליות במניות הפיננסים (ביטוח, בנקים ובתי השקעות). אלו לרוב לא נכנסות לרשימת עשר הגרועות (שעל בסיסה יש להשקיע בשנה העוקבת), משום שמדובר בענף שהוא לא מחזורי וכן יציב יחסית, אלא במקרים של משבר קיצוני.


מכל מקום, שטיינבלט מדגיש שמדובר ב"שיטה עיוורת": "לקנות, ולא לגעת. זה היופי בשיטה. אם מישהו החזיק במניית משק אנרגיה ומכר אותה אחרי שעלתה ב־100%, מחשש שהיא עלתה יותר מדי, פספס עלייה של עוד 100%".


מקור