הצעת התקציב של האוצר

פחות מס הכנסה למי שמרוויח מעל 16 אלף שקל בחודש, ומס רכוש של 1.5%: הצעת התקציב של האוצר נחשפת.
צעדי המיסוי המרכזיים בהצעת תקציב המדינה ל-2026: מדרגות המס "ירווחו", ובעלי משכורות של עד 19 אלף שקל ישלמו רק 20% מס. במקביל ירווחו מדרגות המס גם לבעלי משכורות גבוהות יותר. עוד יוטלו מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות ומס זיהום אוויר דרמטי על טיסות. במקביל הטסטים לרכב חדש יבוטלו בשנים הרביעית, השישית והשמינית לרכישתו

משרד האוצר מציע להפחית את מס ההכנסה למעמד הביניים. כך עולה מהצעת תקציב המדינה לשנת 2026 שהגיעה לידי "כלכליסט".
על פי ההצעה, מדרגות המס "ירווחו" - החל ממדרגת המס השלישית - וכך יופחת מס ההכנסה לעובדים בישראל בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקל בשנה. ההטבה תחול על מי שמרוויחים יותר מ-16 אלף שקל בחודש (193,800 שקל בשנה) - אלה ישלמו על החלק היחסי בשכרם 20%, במקום 31%.




כך לדוגמה,עובד המרוויח 19 אלף שקלים לחודש (228 אלף שקלים לשנה) - משלם היום 10% מס הכנסה עד החלק של 7,010 שקלים, 14% מס על החלק שבין 7,010 שקלים ועד 10,060 שקלים, 20% מס על החלק שבין 10,060 ועד 16,150 שקלים ו-31% על החלק משכרו שבין 16,150 ועד 19,000 שקלים.

השינוי המוצע קובע כי על החלק היחסי שבין 10,060 ועד 19,000 שקלים הוא ישלם שיעור מס הכנסה של 20% בלבד, ורק מי שמרוויח מעל 19 אלף שקל לחודש "יקפוץ" מדרגה ויידרש לשלם על החלק היחסי מס הכנסה של 31%. גם המדרגה הרביעית והחמישית "רווחו" דבר שיטיב מאוד עם אלו שמרוויחים עד 25,100 שקלים לחודש. אל המדרגה החמישית (35% מס) "נקלעו" עד היום כל מי שמרוויחים החל מ-22,440 שקלים לחודש, והחל מתחילת 2026 - אם יאושר התקציב - ייכנסו אליה רק מי שמרוויחים יותר מ-25,100 שקל.


הטבות המס, שעולות הרבה מאוד כסף, מותנות על פי האוצר בשינוי קריטי בצד הכנסות: לפי הצעת התקציב, כדי לממן את הפחתות המס לעובדים משרד האוצר מציע להטיל מס רכוש על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית (לרבות קרקע שנחשבת מלאי עסקי) בגובה 1.5%.


נזכיר כי בשנת 2000 הוחלט "לאפס" את מס רכוש, וכעת החליטו באוצר לנסות להחיות אותו על רקע מצבה הפיננסי של הממשלה והצפי להמשך ההוצאות הגבוהות של מערכת הביטחון, לצד הרצון להפחית מסים לאוכלוסיה העובדת. עוד קובע החוק כי הליכי השומה יעשו באופן מקוון, כאשר ניתן יהיה לבצע שומה עצמית, והמס יוטל החל מתחילת שנת 2026.


באוצר מדגישים כי שיעור המס החדש יהיה זהה לקרקע פנויה בבעלות פרטית ולקרקע פנויה בבעלות חברה (עסקית). בעקבות השינוי, אדם שהפך לבעל קרקע או חדל להיות בעל קרקע ייצטרך החל מ-2026 לדווח לא רק למינהל, אלא גם לרשות המסים לצורך ביצוע שומה ותשלום מס. אין עדיין נתונים סופיים כמה כסף ייכנס לקופה כתוצאה מצעד זה, אך ההערכות הראשוניות באוצר על תוספת של כמה מיליארדי שקלים בשנה.


פחות טסטים לרכב, ביטול טסטים פנימיים לתלמידי נהיגה
עוד נקבעו בהצעה שינויים מהותיים בתחום הרכב כדי "להפחית את יוקר המחייה". אחד המשמעותיים שבהם שוודאי יעניינו את הציבור נוגע לביטול הצורך בטסט לרכב חדש גם בשנה הרביעית, השישית והשמינית לרכישתו (אחרי שלוש השנים הראשונות שבהן יש פטור מטסט).


האוצר מסביר את הרחבת הפטור בכך שבדיקות ומחקרים הראו כי הגורם האנושי הוא האחראי המרכזי לתאונות הדרכים, ולא תקלות טכניות. היות והפחת מתגבר עם הזמן, הוצע לחזור לבדיקות שנתיות כל שנה החל מהשנה התשיעית. עוד נקבע כי יש לבטל את המבחן הפנימי כחלק מתוכניות לימודי הנהיגה - מהלך שיחסוך לתלמיד 150-250 שקל.


כאמור, מדובר על המבחן הפנימי שנדרשים תלמידי נהיגה לעבור לפני ביצוע הטסט, ולא על המבחן החיצוני הקובע. באותה מסגרת, הוצע להפחית את תקציב משרד התחבורה בכ-20 מיליון שקל לשנה בגין ביטול ההשתתפות של משרד התחבורה (36 שקלים בלבד) במבחני הנהיגה. באוצר מצאו כי מדובר בהשתתפות בסכום זעום שלא מצדיק את קיומה.


הפחת על מטוסים ייחתך בחדות, מע"מ על תיירים חוזר
עוד מציע האוצר כדי להגדיל את הכנסות המדינה לחתוך בחדות את הפחת על מטוסים המוכר לצורכי מס הכנסה מ-30% לשנה ל-5% לשנה בלבד. באוצר מצאו כי שיעור פחת זה אינו תואם את חיי המטוסים במציאות וכי הוא גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית.


המהלך רלוונטי לגבי מטוסים שיירכשו החל מתחילת שנת 2026, ולכן זרם ההכנסות אל קופת המדינה צפוי רק החל משנת 2029 (פחת נצבר על פני 3 שנים ו-4 חודשים). בעוד 3 שנים ההכנסות כתוצאה מהורדת הפחת צפויות לגדול ב-180 מיליון שקל, ב-2030 ב-190 מיליון שקלים, ב-2031 ב-240 מיליון שקלים וב-2032 ב-260 מיליון שקלים.

עוד מהלך דרמטי בתחום התעופה הוא הטלת מס בגין זיהום אוויר שצפוי להניב כמיליארד שקלים לשנה לפחות. הרעיון הכלכלי העומד מאחרי המס החדש הוא כי התעופה היא האחראית על כ-2.5% מפליטת הפחמן הדו-חמצני בעולם שאחראית להתחממות כדור הארץ. היות והנזק הזה אינו מתומחר כעת, האוצר מציע כי "מי שמזהם, ישלם", ולכן יש להכניס את העלויות החיצוניות השליליות האלו אל תוך עלות הטיסה בצורה של מס.


המס הזה כבר קיים בהרבה מדינות ב-OECD לרבות גרמניה, אנגליה, צרפת, שוודיה ואוסטריה. הוא יוטל אך ורק על טיסות שיוצאות מישראל. המס יוטל לפי מרחק הטיסה ומשקל המטוס כמקובל בעולם, ולא לפי כמות דלק. המס ינוע בין 1,235 שקלים לטיסה קצרה עבור מטוס קל (של עד 50 אלף ק"ג) ועד ליותר מ-95 אלף שקלים עבור טיסה ארוכה במטוס ענק (מעל 300 אלף ק"ג).


כמדי שנה, מציע אגף התקציבים להטיל מע"מ על שירותי תיירות לזרים - כלומר, לבטל את מע"מ האפס לתיירות נכנסת. המהלך צפוי להניב עוד 2.5 מיליארד שקל בשנים הקרובות (בממוצע רב-שנתי), אך היות ו-2026 עדיין תהיה שנה שצפויה להיות חלשה מבחינה תיירות החוץ, אומדן הכנסות המדינה נקבע על 1.5 מיליארד שקל לשנה הבאה.


מקור