הכול בעיני המתבונן

יום אחד איש הלך לבקר את אביו
ולספר לו על החלטה שקיבל.

"אני לא רוצה להמשיך עם אשתי,"
אמר בנחישות. "היא לא כמו פעם...
היא השתנתה. היא הזדקנה, כבר
לא מתאמצת, כבר לא דואגת לגוף שלה.
אני מרגיש שמגיע לי מישהי טובה יותר.
מישהי צעירה, מושכת יותר."

האבא הקשיב לו ברוגע, ואז אמר:
"תן לי ללכת לבית שלך מחר.
אני רוצה לראות אותה במו עיניי.
אם אתה צודק... אני אתמוך בך."

למחרת הלך האבא לבקר אותם.
הוא ראה את האישה מכינה את הקפה,
תוך כדי איסוף צעצועים מהרצפה.
היה על פניה חיוך, למרות שאפשר
היה לראות שהיא מותשת.
הוא לא אמר כלום. שתה את הקפה והלך.
עברו כמה ימים, והאב התקשר לבן שלו.

"אתה צודק, בן. האישה הזאת היא לא
כמו פעם. היא כבר לא נראית אותו דבר.
אבל מצאתי מישהי מושלמת בשבילך.
היא גרה במקום שנקרא "תיב."

הבן התפלא. "תיב? איפה זה?"

האבא לקח נשימה עמוקה ואמר,

"תיב, תקרא מהסוף להתחלה.
תיב זה בית.
האישה הזאת שאתה מחפש...
היא כבר אצלך בבית.
אתה פשוט הפסקת לראות אותה.
היא אותה אחת שעמדה לצידך
כשלא היה לך כלום.
היא זאת ששינתה את הגוף שלה
כדי לתת לך ילדים.
היא זו שרוצה להזדקן איתך, לא
מתוך נוחות... אלא מתוך אהבה.
זו לא היא שאיבדה את היופי שלה.
זה אתה שהפסקת להסתכל עליה באהבה.
כי כשאתה מפסיק להסתכל עם הלב שלך,
הכול מתחיל להיראות 'מכוער'.
וכשמישהו משקה רק באדישות,
אפילו הפרח היפה ביותר נובל.
באווירה שלילית ואל מול טענות
תמידיות, אישה לא נהיית צעירה יותר.
היא מרגישה צעירה יותר כשהיא
מרגישה אהובה, מוערכת ומכובדת.
אתה רוצה לראות שוב את האישה
היפה שלך? לך לבית, ותגרום לה
להרגיש שוב מיוחדת ונאהבת."
שיחת האבא-בן הזו עזרה יותר
מכמה וכמה שעות ייעוץ זוגי.
שווה לנסות את הטקטיקה הזאת
לפני שמרימים ידיים ממה שבניתם
יחד ונראה לכם שכאילו כבר לא עובד.