-
הדבר הבא נולד ממש כאן
Avshalom Elitzur
לפני 1 ימים·
הוא היה מאוד לא מהפכן. גרמני שמרן ומלוכן, ומן הסתם הקפיד לישון עם כתונת-לילה ומצנפת. אבל בטעות יצאה לו מהפכה ובטעות הוליד מהפכן.
הוא הבין שהאור הוא גלים כמו שהראה יאנג ולא חלקיקים כמו שטען ניוטון. אז לגלים יש מתמטיקה יפה ופשוטה הקושרת בין אורך-הגל לאנרגיה שלו. משוואת ריילי-ג'ינס עשתה את זה יפה בגלים אלקטרומגנטיים ארוכים עד שהגיעה לתחום הנראה ושם השתגעה וזינקה למעלה אל האינסופים. כל מנורה הייתה צריכה לשרוף אותנו.
איך ליישב את המתמטיקה עם המעבדה? ישב וחשב וחשב ובא לו רעיון. החומר הוא בדיד, כלומר יש איזה מינימום של חומר – אטום, חלקיק, קווארק – שאין לו חצי או רבע אלא הוא אחד או אפס. אולי גם האנרגיה היא כזאת? ישב וחשב וחישב וקיבל כמות פיצפונת שהייתה אמורה להיות בדידה כמו החלקיק. הוא קרא לה קוונט. כשהכניס את ההנחה הזאת למשוואה קיבל בדיוק אבל בדיוק את גרף המעבדה!
הוא כל כך התרגש עד שחלק את התגלית עם בנו הקטן כשטיילו ברחוב. ולא ידע שזו תחילתו של סיפור איוב מודרני.
הקוונט הזה היה בעייתי כי הוא התנהג בצורה הסתברותית ולא סיבתית. לא ממש בעיה. מישהו בעתיד ידייק יותר את המשוואה או יעשה ניסויים יותר מדויקים. הוא היה עורכו של כתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם באותם ימים, אנאלן דר פיזיק. ואז קיבל מאמר ממישהו שלא הכיר, בשלושה עותקים כמקובל. על פי הכללים היה צריך לשלוח את המאמר לרפרנטורה – שני עותקים לשני שופטים נפרדים ועותק לשופט שלישי למקרה שהשניים לא יסכימו ביניהם. היה לו ברור שעל המאמר הזה יסכימו שלושת השופטים שאינו ראוי לפרסום. אז הוא פרסם אותו ללא שיפוט.
המחבר האלמוני ציטט את התגלית ההיא שלו והסיק ממנה שהקוונטים האלה יפעלו כמו קליעים זעירים ויתלשו אלקטרונים מהאטומים שלהם, למרות שהאור אמור להתפזר ולדעוך כגל עד אפס. תוך שנים ספורות יוכח הדבר בניסוי. הבחור המשיך ושלח אליו עוד ארבעה מאמרים באותה שנה. שניים מהם הולידו את תורת היחסות הפרטית. במאמר הזה הראשון נתן המחבר, אחד בשם איינשטיין, דחיפה מכרעת לתורת הקוונטים.
משם התגלגל הכל במהירות. שורת בחורים צעירים מרחבי אירופה, רובם בשנות העשרים לחייהם ורבים מהם יהודים, קווינטטו את האטום וחלקיקיו, את החומר והאנרגיה ובהמשך גם את המרחב והזמן. גודל פלאנק היה בבסיס כולם.
הוא עצמו היה מבולבל מהמהפכה שחולל ומשלל הפרדוקסים שהולידה. אבל זו הייתה הקטנה בצרותיו. בנו הגדול מאשתו השנייה נהרג כששירת כטייס במלחמת העולם הראשונה. בתו התחתנה וילדה תינוקת וכעבור שבוע נפטרה. אחותה התאומה התחתנה עם האלמן כדי להיות אם ליתומה הקטנה, ילדה גם היא תינוקת ונפטרה מיד אחריה. נותר בן הזקונים שאתו חלק אבא את תגלית הקוונט. הוא היה עכשיו חייל, אבל עכשיו זה היה הצבא של היטלר, ששמע לקראת סוף המלחמה שהבחור הזה היה בין הקושרים לחסל אותו. לא עזרו תחנוני האב והבן מת מעינויים בכלא הגסטאפו כמה שבועות לפני נפילת הרייך.
בעלות הברית תבעו ממנו לשנות את שם המכון שהקים למען בן-טיפוחיו איינשטיין. לא נרשה מוסד על שם הקייזר האידיוט שלכם וילהלם. נקרא לו על שמך.
4 באוקטובר, שלום לעפרך מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק, 1/16 יהודי על פי שלטונות הרייך, 100% אנושיות, חכמה, מדע ומוזיקה וספרות ואהבה לכל נברא בצלם. טוב שאינך רואה לאילו תהומות רוע וטמטום שקעו בני העם היקר לליבך.
מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק (בשם מלא בגרמנית: Max Karl Ernst Ludwig Planck; 23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה. נחשב לאחד מאבות מכניקת הקוונטים בשל גילוי זה, שבו השתמש כדי להסביר את ספקטרום הקרינה של "גוף שחור".