אקזיטים ב-3.7 מיליארד דולר

למרות המחסור בכוח אדם שגויס למילואים והמצור האווירי שמקשה על נסיעות עסקיות, דוח של SNC מראה כי התעשייה לא צומחת אך מתפקדת: הגיוסים הגיעו ל-3.1 מיליארד דולר ב-220 סבבים. תחום הרכישות היה שוקק מהרגיל, כשמתחילת המלחמה נמכרו 9 חברות ב-100 מיליון דולר ומעלה. "תחום ההשקעות הפרטיות מתפקד רע כמו בארה"ב, אך לא גרוע ממנה"
האם ההייטק הישראלי מצליח לתפקד בצל האירועים הקשים של 7 באוקטובר והמלחמה שנמשכת מאז? דוח של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) שמנתח את ששת החודשים שחלפו מאז השבת השחורה מראה כי התעשייה אולי לא צומחת, אבל מתפקדת גם בצל שני אתגרים דרמטיים שלא היה כמותם מעולם: העובדה כי כ-15% מכוח האדם שלה גויס למילואים והמצור האווירי הכמעט מוחלט על ישראל שמקשה על נסיעות עסקיות. ב-SNC בהובלת אבי חסון מציינים כי חרף התנאים הקשים, מגמות ההשקעה במגזר ההייטק הישראלי במחצית השנה האחרונה תואמות גם את המתרחש בארה"ב: "למרות ניסיון ההפיכה המשפטית והמלחמה בעזה, תחום ההשקעות הפרטיות בהייטק מתפקד רע באותה מידה כמו בארה"ב, אך לא גרוע ממנה".
מאז פרוץ המלחמה הושלמו 220 סבבי השקעה בחברות סטארט-אפ פרטיות בהם גויסו 3.1 מיליארד דולר. סכום ההשקעה הממוצע עמד על 19 מיליון דולר, אבל הוא מוטה על ידי מספר גיוסי ענק שנסגרו בפועל עוד לפני המלחמה ובראשם גיוס של 265 מיליון דולר לנקסט אינשורנס בהובלת קרנות הון סיכון זרות וגיוס של 118 מיליון דולר לחברת VAST לפי שווי של 9 מיליארד דולר. ב-SNC מציינים בסך הכל 12 גיוסים של יותר מ-50 מיליון דולר במחצית השנה האחרונה. עיקר הגיוסים נעשו בתחום הסייבר, שמשך 1.1 מיליארד דולר, מה שמאותת על כך שתדמיתו לא נפגמה על אף הכשל המודיעיני הגדול ב-7 באוקטובר. תחום נוסף שבלט בגיוסים הוא פינטק ותוכנה ארגונית, שגייס חצי מיליארד דולר.
תחום המיזוגים והרכישות היה דווקא שוקק מהרגיל, בעיקר בגלל הקונסולידציה במגזר הסייבר שהחלה עוד בקיץ האחרון. הסייבר הישראלי נהנה ממגמה זו והיה בין הגורמים העיקריים לעסקאות ב-3.7 מיליארד דולר. עם זאת, האקזיט הגדול ביותר והיחיד בסכום של מיליארד דולר הגיע דווקא מתחום מאוד לא הייטקי - מכירתה של משווקת המזרונים רזידנט במיליארד דולר לאשלי הום בתחילת מרץ. האקזיט השני בגודלו היה מכירת סטארט-אפ הסייבר טאלון ב-625 מיליון דולר לפאלו אלטו. בסך הכל נמכרו תשע חברות בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה מתחילת המלחמה. על אף שבטווח הקצר מדובר בהצלחה, בטווח הארוך העניין מעלה שאלה האם ישראל לא חוזרת לדפוס של פיתוח טכנולוגיה ומכירתה בשלב מוקדם לשחקן גדול מבלי להתפתח לחברה גדולה.
על אף שמרבית ההשקעות והרכישות נעשו על ידי שחקנים זרים, נתוני SNC מראים כי יותר מ-20 קרנות הון סיכון חדשות הוקמו בישראל וגייסו 1.7 מיליארד דולר. הגיוסים הבולטים הם זה של TEAM8, שגייסה חצי מיליארד דולר לשתי קרנות, ורד דוט, שגייסה 250 מיליון דולר. 11 מתוך הקרנות החדשות הן קרנות חירום שהוקמו כדי לסייע לסטראט-אפים שנפגעו מהמלחמה כגון הקרן של גוגל, קרן IRON NATION ו-1948 ונצ'רס.
הדוח של SNC מצביע על כך שקצב ההשקעות בסטארט-אפ התייצב על חצי מיליארד דולר בחודש מאז המלחמה. המיזוגים והרכישות הגיעו לשיא של 2.6 מיליארד דולר במרץ, במה שנראה כמגמה שרק תלך ותגבר ככל שלחברות רבות יתחיל להיגמר הכסף בחודשים הקרובים. הרגל החסרה בהייטק הישראלי היא עדיין המימון הציבורי, ללא הנפקות בשלב זה ועם ציפייה לכך שהחלון ייפתח לקראת תחילת 2025.


כלכליסט