באיזו מניה של בנק כדאי להשקיע?

אין זה מן הנמנע, שהופעתו הטלוויזיונית של ג׳ו ביידן בפני העיתונות ביום ה׳ האחרון היתה הכושלת ביותר של איזשהו נשיא אמריקאי מאז ומעולם. אכן, זו לשון הפלגה המוכרחה להזקיף גבות. אבל היא לא מגיעה משום מקום. צפיתי במאות מסיבות כאלה. באחדות גם קמתי להציג שאלות.


ביידן דיבר ביום שבו דאע"ש חיסלה 13 חיילים אמריקאים בנמל התעופה של כאבול. אמנם לדונלד טראמפ שמורות הזכויות על התהליך שהבטיח את התמוטטות אפגניסטן, אבל השבועות האחרונים בתהליך הזה שייכים לביידן. בעל הטור החריף ג׳ורג׳ וויל, משקיף ותיק מאוד על הפוליטיקה האמריקאית, כתב בסוף השבוע שעבר: "ביידן מביע ביטחון מופלג בנכונות החלטותיו מאז חודש יולי. לארצנו היה יכול להיות יותר אמון בו, אילו לו היה פחות אמון בעצמו".


כמעט כל מה שהנשיא אמר על אפגניסטן מאז תחילת יולי חזר וטפח על פניו. ביולי הוא הורה על פינוי פתאומי, בן־לילה, של בסיס האוויר הענקי בגראם, ליד כאבול. האמריקאים אפילו לא הודיעו לעמיתיהם האפגאניים שהם יוצאים. המפקד האפגאני המקומי מצא בסיס ריק כאשר התעורר בבוקר.


מעל הכול, דוחות הבנקים הישראלים לרבעון 2 הוכיחו שהכלכלה הישראלית בינתיים מתגברת יפה על מכשלות הקורונה – לפחות ברמת המאקרו. כי אם הבנקים, שהם מנהלי הכספים הגדולים בישראל חוזרים לרווחיות מרשימה אחרי 2020 הנוראית מבחינתם, כולל תשואה להון ענפית ממוצעת של למעלה מ-17% - אז זה אומר שהישראלים, הן העסקים והן משקי הבית, ברובם, גם מייצרים תנועה בחשבונות שלהם והבנקים מרוויחים ויציבים.


"הבנקים הציגו דוחות חזקים ברבעון השני עם תשואה להון ענפית של 17.2%", כותב האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI והוסיף כי "אחרי שרווחי הבנקים בכל שנת 2020 צנחו בכ-23%, רווחי המחצית הראשונה של השנה עלו במעל ל-300% ביחס לתקופה המקבילה ומול המחצית הראשונה של 2019 עלו בכ-60%".


רגע לפני שנתעמק בהמלצות של שילה, נזכיר שמניות הבנקים בשיא ושהן מבטאות מכפילי הון שקרובים ל-1, תוכלו להרחיב כאן גם על הסיכונים במניות הבנקים: הבנקים בשיא כל הזמנים - האנליסטים עדיין ממליצים; אבל יש גם סיכונים
ונחזור לשילה שאומר: "הקפיצה ברווחים לצד העלייה בפעילות הכלכלית והאינפלציה דחפו את מדד הבנקים 5 לרמות שיא חדשות. עם זאת, המכפילים לא משקפים את הסביבה התומכת ויותר מעידים על נקיטת משנה זהירות. נכון לעכשיו מדד הבנקים נסחר במכפיל 1X, כאשר טרום המשבר נסחר יותר קרוב ל-1.1X.




"אמנם יש עוד חודש לסיום רבעון השלישי, אך בנקודה הנוכחית אפשר להעריך בזהירות שגם דוחות הרבעון השלישי יהיו טובים, אם כי מספרים יותר מתונים מאלו של הרבעון השני מאותן הסיבות שדחפו את התוצאות ברבעון השני – מדד חיובי, הפסדי אשראי שליליים/נמוכים, צמיחת אשראי וקצת פחות הון עודף", המשיך.


בחודשיים האחרונים המדד עלה ב-0.5%, כאשר הקונצנזוס למדד אוגוסט נע סביב 0.1%-0.2%, כך שהתרומה לתוצאות הבנקים תהיה כמחצית מזו של הרבעון השני סביב 450-600 מיליון שקל לרווח הנקי – בין 1%-1.2% במונחי תשואה להון.


הפסדי אשראי
ברבעון הנוכחי שיחררו הבנקים הפרשות קבוצתיות בהיקף של כמיליארד שקל נטו, לעומת 7.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. זאת לעומת כ-6.5 מיליארד שקל בכל שנת 2020. כלומר, עד כה שיחררו הבנקים קרוב ל-30% מסך ההפרשות. בשביל להשלים את התמונה צריך לבחון את יחס הכיסוי הפרשות להפסדי אשראי מסך האשראי ברוטו.


יחס זה נכון לרבעון השני עומד על 1.4%, לעומת 1.16%-1.18% ברבעון השלישי של 2019, כלומר לפני השפעת הקורונה. משכך אפשר להעריך שישנם עוד עודפים לשחרר. עם זאת, יש לקחת בחשבון את התקן החשבונאי החדש להפסדי אשראי שעשוי לדרוש יחס כיסוי גבוה יותר ולצמצם מעט את העודפים הפוטנציאלים להמשך.




תיק אשראי
קצב צמיחת תיק האשראי ממשיך להיות גבוה, כאשר צמח ב-3.2% ביחס לרבעון הקודם לאחר שבשני הרבעונים הקודמים צמח ב-2.3%. מרבית הצמיחה הייתה במגזר העסקים הגדולים (4.8%) ובמשכנתאות (3.9%).


"מגזר משקי הבית שהוזנח ברבעונים האחרונים צמח ב-1% ומשיחות המשקיעים עם הבנקים לאחר הדוחות נראה שחלה התאוששות בביקושים", כתב שילה והוסיף ש"על פי הנתונים האחרונים של בנק ישראל היקף המשכנתאות ממשיך להיות גבוה והחשש מפני התערבות נוספת של בנק ישראל או צינון מצד משרד האוצר מאיץ את הביקוש לאשראי זה.
אנו מעריכים שכל עוד היקף עודפי ההון של הבנקים, הריבית נמוכה והסביבה הכלכלית מאפשרת נראה המשך צמיחה סביב 2%-2.5% גם ברבעונים הבאים".


"צמיחת התיק לצד המדד אמנם תרמו לשורה העליונה, אך המרווח הפיננסי המשיך להיות נמוך ונותר סביב 1.9% לעומת 2.2%-2.3% ב-2019 בה הריביות גם היו יותר גבוהות. עם זאת, ככל שהנראה צמיחה במגזרים העסקים הקטנים, הבינוניים ומשקי הבית ככה המרווח יפתח", המשיך.


בנושא ההתייעלות כתב שילה ש"יחס היעילות התפעולית הצטמצם במהלך המחצית הראשונה בעיקר לאור הצמיחה בהכנסות. אך גם אם נתעלם מהצמיחה החזקה בהכנסות – בעיקר כתוצאה מהמדד – נראה שההוצאות שמרו על רמה זהה במהלך שני הרבעונים הראשונים.




"ההשוואה לרבעון המקביל לא כל כך מתאימה שכן התוצאות של הבנקים היו נמוכות וכפועל יוצא גם ההפרשות לבונוסים. לכן יותר נכון להשוות את הוצאות השכר ל-2019", כתב.


"ביחס לרבעון השני של 2019, הוצאות השכר גדלו רק ב-2.5%. כלומר, על אף מנגנון הטייס האוטומטי והתוצאות החזקות ברבעון הנוכחי נרשמה צמיחה מינורית שנובעת בעיקרה מצמצום מצבת העובדים. מגמה שנמשיך לראות גם ברבעונים הבאים. לראייה, הבינלאומי הכריז על תכנית התייעלות נוספת הכוללת בין 2%-3% ממצבת העובדים שלו עד סוף השנה".



הרבעון השני היה מאוד חזק עם תשואה ענפית של 17.2% שנבעה בעיקר ממדד גבוה והכנסה מהפסדי אשראי. אמנם לא הסתיים הרבעון השלישי, אך עד כה, על אף העלייה בתחלואה אין חשש מהחרפה במצב המשק גם אם בסוף כן יוכרז על סגר.


"הבנקים הראו איתנות פיננסית במהלך המשבר וגם אם יוכרז על סגר, נוכחנו לדעת שהבנקים בעלי עודפי הון גבוהים ויחס כיסוי נאה. במידה ולא יוכרז סגר והחיסון השלישי יבלום את קצב התחלואה, הבנקים צפויים להמשיך לשחרר הפרשות קבוצתיות שכן ישנם עוד 70% לשחרר מהפרשות של 2020", המשיך ואמר שבנוסף לכך גם המדד עושה רושם שיתרום כמחצית מזה של הרבעון השני.




לפי שילה "כל הבנקים הציגו תוצאות יוצאות דופן, אך מזרחי ודיסקונט בלטו יותר ביחס לתשואה להון. מזרחי שהציג את תשואה להון של 21.3% נהנה באופן יחסי יותר מעליית המדד ביחס ליתר הבנקים שכן באופן עודף הנכסים הצמודים מהמאזן גבוה בהשוואה ליתר הבנקים. ראוי לציין שמזרחי הציג צמיחה במרווח הפיננסי לעומת שחיקה או סטגנציה ביתר הבנקים. זאת לאור ירידה קלה באשראי לעסקים גדולים וצמיחה באשראי לעסקים בינוניים, משקי בית ומשכנתאות.


ככל הנראה כבר בתוצאות הרבעון השלישי שיוצגו בסוף השנה סביר כי המפקח על הבנקים ישחרר עוד קצת את מגבלת חלוקת הדיבידנדים, כאשר פועלים, לאומי ובינלאומי יציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה יותר.


מחירי היעד שלנו למניות הבנקים מעידים כי דיסקונט בעל האפסייד הגבוה ביותר (15%+), לאחר מכן לאומי (כ-12%) אותם אנו מעדיפים יותר. לבסוף פועלים (10%+), בינלאומי (9%) ומזרחי (2.5%).



ביזפורטל