תרופה נגד פופוליזם

לאחר שעטה ארוכת שנים, נשמעו בחודשים האחרונים רעשי בלימה צורמים מכיוון מניות הפארמה והביוטכנולוגיה בוול סטריט. המדדים העוקבים אחר מניות סקטורים אלו צנחו בצורה חדה בספטמבר, ובניגוד למדדי המניות הכלליים, לא חזרו והתאוששו לאחר מכן. הסיבה הטכנית והברורה לכך היא מימוש רווחים וניהול סיכונים של המשקיעים לאחר מספר שנים של עליות חדות, אך התזמון אינו מקרי.

במהלך חודש ספטמבר שלא הטיב עם השוק בלאו הכי, החליטה הילארי קלינטון לשים את תעשיית התרופות על הכוונת שלה כחלק מקמפיין הבחירות שלה. הטענה העיקרית שלה היא כי תרופות מצילות חיים ותרופות למחלות נדירות הן יקרות בצורה שערורייתית. היא הוסיפה כי אזרח אמריקאי חולה עלול למצוא את עצמו מתעדף בין חימום, מזון ותרופות. מצב לא בריא, תרתי משמע.

יריית הפתיחה נשמעה כאשר הילארי נזפה דרך חשבון הטוויטר שלה במנכ"ל הצעיר של חברה, שרכשה מחברה אחרת תרופה שנמצאת בשוק שנים רבות ומשמשת חולי סרטן ואיידס. לאחר הרכישה החליט מנכ"ל החברה להעלות את מחיר התרופה ב- 5000% מ- 13.5$ ל- 750$. הפוליטיקאית הוותיקה רק חיכתה לרגע שכזה. חשבון הטוייטר הופעל והמנכ"ל התנצל, אך הגלגלים החלו לנוע כבר והילארי הכריזה על צעדים פוטנציאלים כנגד כלל התעשייה כגון חיוב מינימום הוצאות על מחקר ופיתוח (מכוון לכאורה כנגד חברות שעוסקות בניצול כשלי שוק כגון הקפצת מחירי תרופות ותיקות שלא זוכות לתחרות גנרית בשל חוסר כלכליות), שינוי במה שמוכר כהוצאות בחברות הפארמה בכדי להגדיל את גביית המיסים. עוד הצעה היא קביעת מקסימום על ההשתתפות העצמית של החולים ברכישת תרופות, מה שעלול להוביל ללחץ על חברות הביטוח, שמצדן ילחצו במחירים את חברות התרופות.

בקיצור, המשקיעים הרגישו כי שמו את התעשייה הרווחית והצומחת הזו על הכוונת. המשקיעים גם הבינו כי ההתבטאויות של הילארי עלולות להיות אומנם פופוליסטיות, אך הן לא משוללות אמת בבסיסן (בוודאי אם בוחנים אותם בתפיסה קצת יוותר חברתית וקצת פחות כלכלית). נוסיף לכך את העובדה כי מניות סקטור התרופות הצטיינו בתשואות בשנים האחרונות. לדעתנו זה מסביר מדוע צנח מדד הביוטק האמריקני ביותר מ-20% במהלך ספטמבר ומדד מניות הפארמה ב-25% לערך. המרחק מהשיא שנרשם ביולי היה עוד גדול יותר. מאז המניות התאוששו מעט, אך הן עדיין מפגרות אחר ההתאוששות של המדד הכללי. חשוב להבין, כי מבחינה תמחורית רמת מכפילי הרווח של החברות בסקטור ירדה בכ-10% לערך בעוד מכפיל הרווח של ה S&P נמצא ברמות השיא של השנים האחרונות. ברוב החברות הגדולות מכפילי הרווח נמוכים ממכפיל הרווח של מדד ה-s&p.

אז האם נוצרה פה הזדמנות? ומה הסיכוי כי האיומים של הילארי יתממשו?
חברות התרופות מצדן טוענות כי רק חצי תמונה הוצגה וכי הן אומנם מרוויחות יפה מאוד מהתרופות שהן מוכרות, אך יש לקחת בחשבון גם את הניסויים שנכשלים לאחר השקעות עתק (הבאת תרופה לשוק לאחר הניסויים הנדרשים כיום, כרוך בעלות הנעה בין עשרות למאות מיליוני דולרים) וכי המנגנון של הגנת הפטנטים לזמן מוגבל ולאחריו פתיחת תחרות מצד יצרניות גנריות הוא מנגנון הוגן ומספק. הטיעונים של תעשיית התרופות הם לא רעים, במיוחד לאור פריצות דרך והתקדמויות שרשומות לזכותן ששיפרו את איכות החיים של רבים סביב הגלובוס. לכך נוסיף את העובדה כי חקיקה מהסוג שהילארי רוצה צריכה לעבור בקונגרס, שם יושבים גם גורמים שלא מחבבים במיוחד התנגחות במי שמרוויח בזכות זה שהצליח, מדעית או מסחרית. כמו כן יש הרבה "פינות" אחרות בהן הממשל יכול לעזור בהפחתת הנטל הכלכלי על החולים ללא פגיעה ישירה ביצרניות עצמן אשר נטלו את סיכוני הפיתוח והמסחור. צריך רק לחשוב בצורה בונה. בקיצור, נראה לנו שהסיכון לפגיעה ישירה אינו גבוה במיוחד.

אז איפה ההזדמנויות? לדעתנו כדאי, לפחות כרגע, לא להתעלם מהסיכון גם אם הוא בעיקר פופוליסטי. לכן, כדאי לחפש חברות שיש להן פעילויות נוספות פרט למכירת תרופות מקור, למשל חטיבות גנריקה, מוצרי צריכה, אביזרים רפואיים וכו'. דוגמאות לחברות כאלו הן נובארטיס, J&J או גלאקסו סמיט' קליין. לכל השלוש פיזור פעילויות נאה. רעיון השקעה נוסף הוא בחברות גנריקה כגון טבע או מיילן. תחומים נוספים שנפגעו ועשויים לעניין, הן ספקיות ציוד לחברות הפארמה המשרתות גם תעשיות נפרדות לחלוטין וכך מפחיתות את החשיפה לסיכון המדובר.מעניין יהיה לראות כיצד יתפתחו הדברים ולבחון מי שיושפע ועד כמה. ימים יגידו.


אלטשולר שחם.