בחודשים האחרונים ירד מחיר חבית הנפט בחדות ונחתך בכ- 60%. לאחר שבאמצע שנת 2013 כשמחיר חבית עוד היה מעל 100$, הערכנו ששוק האנרגיה נמצא לקראת מהפך ומחירה של חבית צפוי לרדת בחדות. השאלה שכולם שואלים כעת היא באיזה מחיר תתומחר החבית לאחר שגל הירידות יפסק. מבדיקה היסטורית שערכנו, אנו מעריכים שנכון להיום, השווי הכלכלי של חבית נפט הוא בין 30$ ל- 40$.
כידוע, שוק הנפט מושפע מגורמים פנימיים כלומר היצע וביקוש, אך הוא גם מושפע מגורמים פוליטיים, שינויים במחירי מוצרים תחליפיים, עלויות הובלה וכן הלאה. כמו כן, מחיר החבית נקוב בדולר אמריקאי, שגם מחירו משתנה באופן רציף ובשיעורים גבוהים על פני זמן, ולכן השאלה בעייתית. על פי מה מתמחרים חבית? מה השווי הריאלי של חבית? האם זה על פי מחיר האנרגיה שניתן לייצר מחבית נפט? שווי הדלק שניתן לזקק ממנה? או שאולי בכלל יש לתמחר חבית נפט לפי מחירי מוצרים תחליפיים כמו גז או פחם?אנחנו החלטנו לתמחר שווי חבית נפט ביחס לעלות שעת עבודה של פועל ייצור בארה"ב.
בסיס הכלכלה מבוסס על פונקציית הייצור, שקובעת לכל פירמה או משק בכמה עובדים ביחס לכמה מכונות, הפירמה או המשק ישתמשו בכדי למקסם את הייצור בעלות האטרקטיבית ביותר. ככל ששכר העבודה עולה, כך הביקוש לעובדים ביחס למכונות ירד, ולהיפך, במידה ועלות תפעול מכונה תעלה, הביקוש למכונות ביחס לעובדים ירד.עלות תפעול מכונה נקבע לפי מחיר הדלק או האנרגיה שהיא צורכת, ואנו טוענים כי בין אם עלות תפעול המכונה קשורה באופן ישיר למחיר הנפט כלומר צורכת דלק, ובין אם היא קשורה באופן עקיף כלומר צורכת חשמל, עלות התפעול תהיה מתואמת (בסבירות גבוהה) עם מחיר חבית נפט. הנחה נוספת היא שלא ניתן לשנות את היחס בין מכונות לעובדים בטווח זמן הקצר (זמן הכשרת / פיטורי עובד, זמן להקמת / מכירת מכונות וכו'), לכן בטווח הקצר, יחס המחיר בין שכר עבודה לנפט יכול להשתנות, אך בטווח הארוך ניתן לבצע שינויים בכמות העובדים והמכונות ולכן היחס צריך להתכנס לשיווי משקל כלשהו. כלומר, אנו טוענים שצריך להיות יחס בין שכר פועל הייצור לבין מחיר הנפט. בהתאם, מכיוון שאנו יודעים את עלות שעת העבודה של פועל ייצור, נוכל לגזור ממנה את השווי הכלכלי של מחיר חבית.
חשוב לציין שהסיבה שהיחס בתמחור הוא מול שכר עובד ייצור בארה"ב, היא מכיוון שארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם, צרכנית הנפט הגדולה בעולם ועד לאחרונה גם יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ולכן הנתונים מהמשק האמריקאי ייצגו בצורה האמינה ביותר את היחס. בנוסף, גם מחיר חבית נפט וגם השכר בארה"ב נקובים בדולר ולכן הם מקזזים אחד לשני את השפעת האינפלציה ושער המטבע.הדרך הטובה ביותר למצוא את היחס הנכון, היא על ידי בדיקה של היחס לאורך השנים:
מחיר חבית נפט WTI לחלק לשכר שעת עבודה של פועל ייצור - שנות ה 60 עד שנות ה 90
מקור: Trading economics
מגרף זה ניתן לראות שעד הקמת קרטל אופ"ק, היחס בין מחיר חבית נפט לשעת עבודה היה בערך חצי, כלומר חבית נפט עלתה כמו שכר של חצי שעת עבודה. מאז הקמת הקרטל שהוקם בזמן שהסחר
הבינלאומי
לזהב השחור החל לצבור תאוצה, נוצר שינוי מבני בשוק והיחס עלה בהתמדה.
מחיר חבית נפט מסוג WTI לחלק לשכר שעת עבודה של פועל ייצור – שנות ה 90 עד היום
מקור: Trading economics
מהגרפים ניתן לחלק את היחס בין מחיר חבית לשכר שעת עבודה לשלוש תקופות עיקריות:1. טרום קרטל אופ"ק – מחיר חבית נפט היה בערך חצי מעלות שעת עבודה.2. אחרי הקמת קרטל אופ"ק - היחס עלה לערכים ממוצעים שבין 1.5-2, כלומר חבית נפט שווה בין שעה וחצי לשעתיים עבודה.3. תקופות זעזועים פוליטיים במדינות ערביות (מפיקות נפט משמעותיות) –בתקופת זעזועים כמו מלחמת עירק-איראן או מלחמת המפרץ השנייה, היחס עולה לערכים גבוהים לתקופות זמניות.
יצירת קרטל אופ"ק שינתה באופן משמעותי את היחס והדבר נבע מכך שמחיר הנפט כבר לא נקבע בשוק תחרותי, אלא בשוק מונופוליסטי (דבר שתמיד מעלה מחיר). כמו כן, מהגרפים עולה שהמחיר שנראה כשיווי משקל הוא בין 1.5 ל- 2, כשזעזועים במדינות ערב מעלים את המחיר היחסי באופן זמני. אגב, הסיבה ששוק הנפט לא חזר משנת 2003 ועד היום לשיווי משקל היא מכיוון שנוצר רצף זעזועים ממדינות ערב לאחר מלחמת המפרץ השנייה, כמו האביב הערבי, נפילות משטרים ברחבי העולם הערבי, שיתוק של מדינות כמו עירק וסוריה, וחרמים בינלאומיים על הייצוא של איראן. נראה כי פירוק קרטל אופ"ק וירידת המחיר האחרונה, מחזירים את היחס לרמות ההיסטוריות שלו, וכיום היחס עומד על 2.3 שעות עבודה לחבית נפט.חשוב לציין שיחד עם הקמת קרטל אופ"ק, החל גם סחר
בינלאומי
משמעותי בנפט, דבר שהוביל לתיעוש עולמי וגידול משמעותי בביקוש, ולכן גם פירוק הקרטל היום לא אמור תיאורטית להחזיר את היחס לרמות שלפני הקמת הקרטל.
מסקנה
מהבדיקה ההיסטורית עולה, כי היחס שהשוק מתכנס אליו בתקופות ללא זעזועים משמעותיים הוא בין 1.5 ל- 2. כלומר על פי שיטת תמחור זו ובהינתן ששכר עבודה לשעה של עובד ייצור בארה"ב כיום עומד על כ- 20$, השווי הכלכלי של חבית נפט כיום הוא כפי שציינו בין 30$ ל- 40$.כמובן שכפי שבטווח זמן הקצר, היחס יכול להיות מעל שיווי המשקל הוא גם יכול להיות מתחת, כלומר שמחיר נפט ירד מתחת ל- 30$ לתקופה מסוימת, אך ההנחה היא שהמחיר יתכנס לבסוף לשיווי משקל.יש לציין שמבדיקה שערכה מחלקת המחקר של מורגן סטנלי עולה כי למעט נורבגיה, שעלות ההפקה של חבית בה יקרה ונמצאת מעל 60$, ומדינות ערב שעלות הפקה בהן היא דולרים בודדים, עלות ההפקה לחבית (עם תמלוגים לממשלה) נעה ברוב העולם בין 30$ ל- 40$, כולל תעשיית הפצלים בארה"ב וקנדה. כלומר בשוק תחרותי, המחיר אמור להתכנס לטווח מחירים זה, והדבר מחזק את הערכות התמחור המבוססות על היחס עם שכר העבודה.
*כמובן יש לזכור שהאמור במודל קשור קשר ישיר להתפרקות קרטל אופ"ק, אשר יצר למעשה שוק חופשי בתחום הנפט לראשונה מזה 40 שנה. חזרה למצב בו יצרניות הנפט יתאמו בצורה כלשהי את כמויות ההפקה, תטרוף את הקלפים ותוביל לעליה מחודשת במחיר הנפט.
