מוגש כחומר למחשבה - נסים טאלב משוכנע שהרע עוד לפנינו

"אני רוצה לספר לכם סיפור על הנגיד של הבנק המרכזי שלכם", אמר לנו לפני כמה ימים נסים טאלב, מחבר הספר "הברבור השחור" ואחד הפרשנים הכלכליים המעניינים בעולם, בשיחה שקיימנו אתו לרגל יום השנה לנפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. "בחורף האחרון הרציתי בכנס עם כמה מומחים עולמיים בתחום חקר המוח, וכולנו הסכמנו ששיטות העבודה של הכלכלנים לא עובדות, ולא יכולות לעבוד. שררה בינינו הסכמה שהעולם נהפך למורכב מדי, ושהקשר בין פעולה לתוצאה נהפך לבלתי אפשרי לחיזוי. אם חברה אמריקאית מבטלת הזמנה גדולה, ההשלכות מגיעות למפעל בסין, המפעל מפטר עובדים, הבורסה שם צונחת - ובקיצור, לאיש אין מושג מה יקרה בעולם גלובלי כזה, שבו הכל קשורים אלה לאלה. עוד הסכמנו שהדרך היחידה לשלוט בעולם הכלכלי והפיננסי היא ליצור מערכת פשוטה יותר.

"בסוף הדיון ניגש אלי נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ואמר שהוא לא מסכים אתי. הוא אמר שלכלכלנים יש מודלים טובים שעובדים. אז שאלתי אותו: האם חזית את המשבר? ראית אותו מגיע? הוא ענה שלא. אז אמרתי לו שהוא זה שטועה".

"אז על מה הוא מדבר?", ממשיך טאלב. "אני אומר לך שזאת ממש חוצפה מצדו של פישר לטעון שיש לו מודלים שעובדים, מכיוון שבכל המודלים האלה מרכיב הטעות הוא כה גדול, שלתוצאות המודלים אין כל קשר למציאות. מי שלא ראה את המשבר מגיע, מי שלא מבין שהעסק הזה לא מתנהג באופן לינארי - פשוט לא צריך לדבר".

שנה לאחר נפילת ליהמן ברדרס, שמונה חודשים לאחר כנס דאבוס שבו היה כוכב השעה, וחמישה חודשים לאחר שהבורסות השלימו את גל העליות החד ביותר זה עשורים - נסים טאלב כועס, מאוכזב ומתוסכל.

"לא למדנו כלום מהמשבר", הוא קובע. "אנחנו נמצאים בדיוק באותו מקום שבו התחלנו. כל הסיכונים שהתקיימו במערכת הפיננסית לפני שנה עדיין אתנו. בדיוק כמו בשנים שלפני המשבר, אנחנו עדיין הרבה יותר מדי בטוחים בעצמנו וזה סיכון עצום. הרי אם אתה בטוח בעצמך אבל בפועל לא יודע כלום, אתה מגדיל את הסיכון. אתה עושה יותר טעויות מאדם שלא בטוח בעצמו, המבין שהוא אינו שולט במציאות.

"כל התחזיות שלנו, על התפתחות התוצר, על מבנה מערכת הפנסיה, על התקציב - כולן מבוססות על מודלים שלא עובדים. עודף ביטחון עצמי של בנקאים הוא חטא נורא: נניח שאתה רואה השקעה ואתה חושב שאתה מבין מה קורה, אז אתה מוכן להלוות יותר למשקיעים - יותר מדי".

אותם אנשים מנהלים את הכלכלה

טאלב הוא אחד מהאנשים הבודדים שחזו את המשבר, ועובדה זו הפכה אותו לסלבריטאי המקפץ ממדינה למדינה כדי להרצות. ב-2006 הוא פירסם את ספרו השני, "תעתועי האקראיות - הופעתו של הברבור השחור בשוקי ההון (ובחיים)", שבו תיאר את מחלותיה של מערכת הפיננסים ושל המערכת הבנקאית. כיום נראה המסמך ההוא כתחזית מדויקת למה שהתרחש כשנה מאוחר יותר.

"מעולם לא ניצבנו בפני כזו סכנה של קריסה גלובלית. הבנקים ענקיים, וכולם קשורים זה בזה ויוצרים יחד מערכת ענקית, שבה כשייפול בנק אחד - ייפלו כולם. נכון, יש לנו פחות קריסות עכשיו, אבל כשהקריסה תגיע... אני רועד רק מהמחשבה הזו", כותב טאלב בספרו.

גם לאחר פרסום הספר המשיך טאלב בנבואות הזעם שלו. במארס 2007, בהרצאה בפני מנהלי בנק ההשקעות מורגן סטנלי, הוא אמר להם: "המודלים והחישובים שלכם לא עובדים. ההפסדים שראיתם בעבר לא אומרים דבר על העתיד". כמה חודשים לאחר מכן מחק מורגן סטנלי כ-10 מיליארד דולר, ולאחר שנה התרסקה כל המערכת הפיננסית.

טאלב, 48, הוא לבנוני נוצרי, שדעותיו על החיים עוצבו במלחמת לבנון הראשונה. ב-1982 הוא עזב את לבנון לטובת לימודים בצרפת, ומשם המשיך לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת וורטון שבפנסילווניה. באותה תקופה הוא התאהב במכשירים פיננסיים, והחל קריירה ארוכה ורווחית של מסחר באופציות. הכסף איפשר לטאלב להפסיק לעבוד לצורכי פרנסה.

אפשר לא להסכים עם טאלב, אבל אי אפשר שלא להעריך את המקוריות שלו ואת הנכונות להתעמת ולהגן על עמדותיו. את האתר שלו פותח טאלב בחזון: "התחביב שלי", הוא כותב, "הוא להקניט אנשים שלוקחים את עצמם ואת הידע שלהם יותר מדי ברצינות, ואין להם את האומץ להודות מדי פעם ולומר 'אני לא יודע'". ואילו המטרות שלו הן: "לחזק את החברה מפני הפתעות רעות (ברבורים שחורים), ולהגן עליה מפני כל אלה שפועלים להחליש אותה, כמו בנקאים וכלכלנים".

לאורך המשבר הסכימו כולם שיש להקטין את כמות החוב בכלכלה הגלובלית ולהוריד את המינוף. מה קרה בפועל?

"כל החובות של טרום ימי המשבר עדיין כאן. אותם אנשים שניהלו את הכלכלה אז - עדיין מנהלים אותה. הקברניט שריסק את המטוס עדיין מחזיק בהגה. במשבר הפיננסי נמחקו נכסים בהיקף של 5 טריליון דולר, אבל כל מה שקרה הוא שהחלפנו חוב פרטי, של חברות ושל חוסכים, בחוב ציבורי - של מדינות. התוצאה היא שהמצב שלנו מסוכן עוד יותר, כי חוב פרטי אפשר למחוק באמצעות פשיטות רגל - אבל חוב ציבורי תמיד צריך להחזיר. אי אפשר למחוק אותו.

"עבור מדינה ריבונית, הדרך היחידה למחוק חוב היא על ידי היפר-אינפלציה ושחיקת המטבע שלה. לכן ייתכן שזה בדיוק מה שיקרה. העיקרון הוא סביר, והמדינות היו רוצות לכוון את האינפלציה לרמה של כ-3% לשנה, אבל הן לא יכולות לשלוט היטב בתהליך, ולכן היפר-אינפלציה היא תסריט אפשרי בהחלט".

לך יש פתרון טוב יותר?

"מה שצריך לעשות הוא להפוך חוב להון. בשוק המשכנתאות, הבנקים צריכים להוריד את היקף החוב של הלווים, ובתמורה לקחת איזשהו סוג של הון על בית. צריך לעזור לציבור לעבור את המשבר הזה, אבל אין לממשל האמריקאי את היכולות ואת הכוח הפוליטי לעשות זאת".

רק רגע. ההתערבות הממשלתית לא הצליחה? בכל מקום יש ניצנים ירוקים, השווקים עולים, האופטימיות חוזרת.

"הניצנים הירוקים לא מעניינים אותי. אתה הרי לא יכול להביט על שתי נקודות זמן, השפל והשיא. מה שמנחה הוא הרווח וההפסד שלך על פני כל התקופה - ושם המצב רע. הרשויות מטפלות במשבר באופן גרוע. אני לא מאמין שאנשים באמת לומדים ויודעים לשנות את דרך הראייה שלהם. מי ששמרני בבסיסו, ישרוד. מי שלא...."

ובכל זאת, הרשויות טוענות שהן הצילו את העולם משואה כלכלית.

"אובמה והממשל מענישים את האנשים שעושים את הדברים החשובים, את בעלי החברות הקטנות והבינוניות, את אלה שלא גדולים מדי. אובמה מעלה להם את המסים, ומעניש את ה'טובים'. לעומת זאת, הוא עוזר ל'רעים' - כל הגופים הגדולים מדי שעשו את כל השגיאות וגרפו את הכספים לכיסיהם. כל מי שהיה שמרן, הגיוני, זהיר - משלם כיום יותר. קח אותי לדוגמה: קניתי מכונית חסכונית, ומה עשה אובמה? הוא לקח כסף של משלמי מסים, ונתן אותו כמענק לכל מי שקונה מפלצת אמריקאית חדשה. לג'נרל מוטורס הוא עזר, לסיטי הוא עזר, אבל לא לקטנים. כנראה שאין זה מקרה שבכל פעם שאני נכנס לעסק קטן - כמו מסעדה או מספרה - מקבלים אותי כמו גיבור.

"האמת נמצאת במקום אחר. אף גוף כלכלי אינו גדול מכדי ליפול. עובדה: בעולם נסגרו אלפים רבים של קרנות גידור, אף שהיו להן טריליוני דולרים. אף אחד לא עזר להן. הן נסגרו, והכל עבר בשלום".

"יש לי יותר אויבים מבעבר"

מה התחזית הכלכלית שלך, שנה לאחר שיא המשבר?

"אני לא יודע לאן אנחנו ממשיכים מכאן. אין לי כדור בדולח. אני בסך הכל אדם שעבד 21 שנה בוול סטריט ומתמחה בהתפלגויות ובהבנה של זנבות עבים. אבל אני כן יכול להגיד לך שאין דבר אחד שנראה שהוא מתקדם לכיוון הנכון. קח למשל את הציבור הרחב: יש כיום פחות מועסקים, ומספר המובטלים רק עולה. קח את הבנקים - יש להם עדיין כמות עצומה של חובות. יש עדיין כמות אדירה של חוב בכל המערכת".

אם כך, איך אתה מסביר את האופטימיות הנוכחית?

"אז מה אם כולם אופטימים? גם לפני המשבר כולם היו אופטימים, ותראה מה קרה. אם הבנקים באמת היו אופטימיים, היית רואה אותם מתחילים לממש את כל הנכסים הלא מתפקדים שלהם. אתה לא רואה את זה. אז איפה האופטימיות? אני לא חושב שהמשבר נגמר, ובטווח הארוך - זה לא נראה טוב".

אמרת שעבדת במשך 21 שנה בוול סטריט. מה דעתך על מה שנותר מוול סטריט אחרי המפולת? לאחר שמחצית מבתי ההשקעות נמחקו?

"אין שום שינוי. מהניסיון שלי אני יודע שהאינטרסים של מנהלי הבנקים בוול סטריט והאינטרסים של שאר ארה"ב - אינם זהים. גולדמן סאקס עדיין שולט ברשויות השלטון האמריקאיות, ולא נותן להן לשנות את הנוסחאות הישנות".

אתה באמת מאמין לתיאוריות הקונספירציה האלה על גולדמן סאקס? זו לא אגדה אורבנית?

"תראה את העובדות. שני מנהלים בגולדמן נהפכו לשרי אוצר או ליועצים כלכליים לנשיא. הם גרמו לממשל ולמשלם המסים להציל את AIG, שלו היתה נופלת - היתה לוקחת את גולדמן יחד אתה. לפני כן הם גרמו לשינויי חוק בכל פעם שביקשו, כמו ביטול חוק גלס-סטיגל שאוסר על בנקים להשקעות להעמיד אשראי. יש עוד דוגמאות. בשורה התחתונה, אני, כמשלם המסים, מממן את הסיכונים שהבנקים האלה לוקחים".

אתה יכול לפחות לתת לנו נוסחה לתיק השקעות זהיר?

"בהחלט, והיא לא השתנתה מהימים שקדמו למשבר או משיא המשבר: 80%-90% מהכסף שלך צריך להיות מושקע בנכסים הכי סולידיים שאפשר. עם חלק מהכסף אתה צריך לקנות ביטוח נגד אסונות, ורק עם חלק קטן ממנו אתה צריך להיחשף לאירועים יוצאי דופן - ואתה אכן תרוויח מהם אם הם יקרו".

אתה חושב שתככב שוב בכנס דאבוס, שייערך בינואר הקרוב?

"הם לא הזמינו אותי השנה".

מדוע?

"יש לי יותר אויבים מבעבר, אבל זה לא ממש מדאיג אותי. הרווחתי הרבה כסף. אני בפנסיה. הרבה אנשים ממשיכים לשים לב אלי. הנה, רק עכשיו ביקשו ממני להעיד בפני ועדה של הקונגרס, שחוקרת מדוע הנוסחאות לניהול סיכונים של הבנקים לא עבדו".

לפני חודש השתתפת באירוע יחד עם דיוויד קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית הבריטית, שעל פי כל התחזיות יהיה ראש הממשלה הבא. האם הוא אימץ את העקרונות הכלכליים שלך?

"העיתונאים הבריטים לא הבינו כלום. דיברנו על כלכלה וקמרון תמך בכמה מהדברים שלי, אבל אז שאלו אותי משהו על איכות הסביבה, העיתונאים לא הבינו את התשובה שלי והחליטו שזו העמדה של קמרון".

נסים טאלב מציג: 10 עצות לעולם ללא הפתעות

1. מה ששביר, מוטב שיישבר בעודו קטן אסור שמשהו, כל דבר, ייהפך לגדול מכדי ליפול. התפתחות החיים הכלכליים מסייעת לאלה שמחזיקים בכמה שיותר סיכונים חבויים, ולכן השביר ביותר נהפך גם לסיכון הגדול ביותר.

2. בלי להלאים הפסדים ולהפריט רווחים מוסד שצריך לחלצו, צריך להלאימו. מוסד שאינו זקוק לחילוץ צריך להיות חופשי, קטן וכרוך בסיכון. הצלחנו לשלב יחד את הגרוע ביותר בקפיטליזם ואת הגרוע ביותר בסוציאליזם. בשנות ה-80 השתלטו הסוציאליסטים על הבנקים בצרפת. בארה"ב של שנות ה-2000, השתלטו הבנקים על הממשלה. זהו מחזה סוריאליסטי.

3. אנשים שנהגו באוטובוס בית ספר בעיניים מכוסות וריסקו אותו - אסור לתת להם לנהוג באוטובוס חדש הממסד הכלכלי (האוניברסיטאות, הרגולטורים, הבנקים המרכזיים, בכירי הממשלות, מכוני המחקר הכלכליים השונים) איבד את הלגיטימיות שלו עם קריסת המערכת. יהיה זה חסר אחריות ומטופש להאמין שמומחים כאלה יכולים לחלץ אותנו מהמשבר הזה. במקום זאת, עלינו למצוא אנשים חכמים שידיהם נקיות.

4. אל תיתנו לאדם לנהל כור גרעיני - או את הסיכונים הפיננסיים שלכם - אם הוא מקבל על זה בונוס רוב הסיכויים הם שהוא יחתוך פינות, במיוחד בעניינים הקשורים לבטיחות, כדי להראות שהוא מרוויח - וימשיך לטעון כי נהג בשמרנות. בונוסים וסכנות חבויות לא הולכים יד ביד. הא-סימטריה של מערכת הבונוסים היא שהובילה אותנו למצב הנוכחי. אין תמריצים ללא מעכבים. הקפיטליזם הוא שכר ועונש, לא רק שכר.

5. התמודדו עם מורכבות באמצעות פשטות כדי להתמודד עם המורכבות שיצרו הגלובליזציה והחיים הכלכליים הכל כך מרושתים שלנו, יש לפשט את המוצרים הפיננסיים. הכלכלה המורכבת היא כבר סוג של מינוף בפני עצמו: מינוף היעילות. מערכות כאלה שורדות הודות לרשלנות ולכפילויות. הוספת אג"ח למשוואה מובילה לטלטלות פרועות ומסוכנות שלא מותירות מקום לטעויות. הקפיטליזם לא יכול להימנע מבועות ומאופנות: לבועות של מניות, כמו אלה שנוצרו ב-2000, היתה השפעה מוגבלת, אבל בועות אג"ח הן אכזריות.

6. אל תיתנו לילדים לשחק עם מקלות דינמיט, אפילו אם נלווית להם אזהרה

נגזרים מורכבים צריכים להיות אסורים בחוק, משום שאף אחד לא מבין אותם ורק מעטים הם רציונלים מספיק כדי להבין זאת. יש להגן על האזרחים מפני עצמם, מבנקאים שמוכרים להם מוצרים "מגודרים", ומרגולטורים פתיים שמקשיבים לתיאורטיקנים כלכליים.

7. רק הונאות פונזי צריכות להיות מבוססות על אמון ממשלות לעולם אינן צריכות "להחזיר את האמון". שמועות הרסניות הן תולדה של מערכות מורכבות. הממשלות לא יכולות לעצור את השמועות. אנחנו צריכים להיות בעמדה שבה נוכל להתעלם משמועות, ולהמשיך לתפקד למרות קיומן.

8. אל תיתנו סמים לנרקומן

כשעושים שימוש במינוף כדי לרפא את הבעיות שיצר מינוף מוגזם, זאת אינה הומאופתיה, אלא הכחשה. משבר האג"ח הוא לא בעיה זמנית, אלא מערכתית. אנחנו זקוקים לגמילה.

9. לאחר פרישתם לגמלאות, אזרחים לא צריכים להיות תלויים בנכסים פיננסיים או בעצות של מומחים מטעם עצמם יש להסיר את הצד הפיננסי מהחיים הכלכליים. עלינו ללמוד להשתמש בשווקים כמקומות אחסון. הם חסרים את הוודאות שלה זקוקים אזרחים פשוטים. אזרחים צריכים לדאוג לעסקים שלהם, שבהם הם שולטים - במקום להשקעות, שבהן הם אינם שולטים.

10. הכינו חביתה מביצים שבורות בסופו של דבר, את המשבר הזה לא ניתן לתקן באמצעים מאולתרים, כפי שאי אפשר לתקן סירה רקובה באמצעות טלאים. עלינו לבנות מחדש את גוף הסירה עם חומרים חזקים יותר, לעצב מחדש את המערכת - לפני שהיא תעשה זאת בעצמה. לעבור מרצון לקפיטליזם 2.0. להמיר אג"ח למניות. לצמצם את מספר המוסדות ללימוד כלכלה ומינהל עסקים. לבטל את פרס נובל בכלכלה. לאסור על רכישות ממונפות. להחזיר בנקאים להיכן שהם שייכים, לקחת בחזרה את הבונוסים של אלה שהובילו אותנו למצב הזה, ללמד אנשים לנווט בעולם שבו יש פחות אי ודאות.

TheMarker
11:22 | 11.9.2009 מאת איתן אבריאל
http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... 10_1113434

אכן כתבה מרתקת ופוקחת עיניים
תודה לך על הבאת במסגרת זו

לא חזיתי את המשבר והייתי אפילו בטוח ש-2008 תהיה שנה טובה אבל בכל זאת לא נפלתי עם כולם ויצאתי בזמן. יש דברים שלא צריך להיות גאון גדול להבין שהם יקרו מתי שהוא.

היית צריך להיות טיפש להשקיע באפריקה במיוחד אחרי התשקיף להנפקה בלונדון שנראה כמו בדיחה לא מוצלחת. היה ברור שאפריקה תתרסק אחרי ההנפקה.

לפני המפולת כולם קפצו על נדל"ן, במיוחד במזרח אירופה, והיה ברור שזאת בועה שהולכת להתרסק.

בסוף 2008 היה ברור לכל מי שיש לו קצת IQ במוח שאפריקה ישראל בפשיטת רגל, כנ"ל תשובה, צים ונוחי דנקנר שהוא בעל החובות הכי גדול כיום במדינת ישראל ועדיין לוקח עוד.
לא לדאוג, תשובה יפשוט רגל, צים תקבל כסף מהמדינה ב-200 אחוז ודנקנר פשוט ימחק את כולם כרגילו בקודש (זוכרים מה קורה למי שמשקיע במניות של דנקנר? טוב, חוץ מסלקום).

כמו כן כמה מניות היה ברור שהם הולכות לזנק ויש כמה מניות כרגע שברור שהולכות לזנק, אבל אני לא אגיד איזה בשביל שלא יאשימו אותי בהרצת מניות.

כמו כן הבורסה לפני התרסקות וגם הכלכלה העולמית.
הבורסה בתבנית קבועה שתמיד אחריה יש התרסקות.
הכלכלה העולמית לא התחילה אפילו את המשבר ובולשיט שתהיה "צמיחה" שאין שום סיבה לצמיחה.

זה לא שאני חכם גדול, כי אני לא, ואין פה שום ניחוש.
פשוט אני קורא דוחות - מה שהרוב לא עושים ועסוקים בהימורים נטו.
הנעלם היחיד הוא מתי יקרה מה שיקרה, ואת זה אף אחד לא יודע אבל זה לא מונע לשים כסף על מניות כאלה ולהמתין. זאת המשמעות האמיתית של "לקנות בזול".
לקנות בזול - בשער נורמלי ולא בשער ניחוש.

אבל בסדר, אני לא משלה את עצמי שתבינו, ברור לי שאני כותב באתר מהמרים ושיהיה לכם לבריאות ובהצלחה מכל הלב.

קשה מאוד לחזות מפולת וגם לא חוכמה גדולה לצעוק 10 שנים תהיה מפולת כי בסוף הרי כולם יודעים שתהיה מפולת.
החוכמה היא השקעה חכמה לא ספקולנטית השקעה על סמך נתונים ומקצוענות תוך הכרת שוק ההון כולו ולא רק חלקים ממנו ולא השקעה על בסיס קנאה אישית או אלמנט הסמוך או שמעתי ש...
המוטו המרכזי שלי בעבודה עם תיק השקעות הינו "חזיר קטן אוכל הרבה - חזיר גדול אוכלים אותו" ועוד דבר אחד קטן מרכזי שלימדתי את עצמי לאחר המון הפסדים ...

למכור !!! גם כשאתה ברווח והגעת ליעד וגם כשאתה מופסד .
בחיים יש לחתוך מהר פוזציות מפסידות ולא לנסות לתקן אותם !

קראתי את הספר של נסים טאלב, "הברבור השחור", ולמרות שאני מסכים עם רוב הדברים שהוא אומר שם יש עניין בסיסי שבגללו אני לא חושב שהאיש הזה מרשים במיוחד.
העניין הוא שהוא בעצם אומר שאי-אפשר לדעת מה יקרה בעתיד ולכן אף אחד לא יודע כלום וכל הכלכלה מתבססת על ניחושים חסרי בסיס אמיתי.
אם זה אכן כך, אז למה הוא יושב ומשקיע כלכך הרבה זמן בלהראות שאין לבסיס אמיתי להחלטות כלכליות. אם הוא כזה גאון אז שישב ויחשבו על שיטה איך להפעיל את הכלכלה אחרת, כך שךא תפעל עפ"י ניחושים.
כולם כבר הבינו, וחלקם אפילו הפנימו, את הבעיה שעליה הוא מנסה להצביע. אבל אני חושב שבשלב כלשהו צריך להפסיק לדבר על הבעיה ולהתחיל לחפש פיתרון.

נ.ב.
פישר למשל, עד כמה שטאלב מזלזל בו, הוכיח כבר לא פע םשהוא יודע מה הוא עושה. אז כנראה שיש אנשים שיכולים לחזות את העתיד, גם אם לא בשלמותה.