תוכנית הקיצוצים שבדרך? פסגות.

האתרים הכלכליים חגגו בסוף השבוע עם הגזירות החדשות שבדרך, עם השפעתן על גברת ריקי כהן מחדרה ועם חשבון הפייסבוק של שר האוצר. לפני שנעשה קצת סדר בדברים נציין רק שכרגע מדובר ברשימת מצאי ולא בצעדים שיינקטו ואף סביר מאוד להניח שחלק מהצעדים שהוצגו לא יצאו לפועל מסיבות פוליטיות כאלו (ויכוחים בין האוצר למשרד הביטחון, בין האוצר להסתדרות ובין האוצר לשר האוצר) או אחרות (ההבטחות שלא לפגוע במעמד הביניים). לכן, הסבירות שיצליחו לעמוד ביעד הגירעון השנה (3%) נראית לנו עדיין נמוכה מאוד ואנו מצפים לגירעון של כ-4%. בהתחשב בידיעות מהבוקר, כנראה שגם שר האוצר לא ממש בונה על גירעון של 3% ולכן שוקל להעלות את היעד.רשימת הגזרות האפשריות (כפי שהוצגה בעיתונות, כל הסכומים הם עד לסוף 2014):
• קיצוץ של 4.5 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון. הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא כמובן בעייתי בעיקר מבחינה פוליטית כאשר לא מעט משרי האוצר הקודמים ניסו להעבירו ללא הצלחה. סביר להניח כי הסכום יהיה קטן יותר בסופו של דבר.
• קיצוץ של 4 מיליארד ש"ח בקצבאות הילדים. ע"פ ההערכות, קצבאות הילדים יעמדו על כ-150 ש"ח לכל ילד וזאת במקום 175 ש"ח לילד הראשון, 263 ש"ח לילדים 4-2 ו-175 ש"ח לילד החמישי ואילך כיום. בנוסף, ייתכן וקיצבאות הילדים יבוטלו עבור בעלי שכר הגבוה מ-67 אלף ש"ח.
• קיצוץ של 4 מיליארד ש"ח בשכר המגזר הציבורי הכולל קיצוץ בשכר, דחייה של תשלומים והטבות ודחייה של העלאות השכר המתוכננות. גם פה, סביר להניח שהסכום יקטן לאחר המו"מ מול ההסתדרות.
• קיצוץ של 3 מיליארד ש"ח בתקציבי התשתיות. לקיצוץ בתשתיות יש כמובן גם השפעות שליליות בטווח הארוך יותר שכן הוא יקשה על הגעתה של ריקי כהן מחדרה לעבודה בתל-אביב שעוזרת לה לממן את אותם השירותים שהממשלה מקצצת בהם.
• קיצוצים נוספים בהיקף של 12 מיליארד ש"ח. למרות מה שרשמו חלק מהעיתונאים, לא מדובר פה בקיצוץ רוחבי שכן קיצוץ רוחבי חל על חלק קטן מאוד מהתקציב. בשנה שעברה בוצעו שני קיצוצים רוחביים, אחד (בינואר) של 4% שהניב 0.76 מיליארד ש"ח והשני (בספטמבר) של 5% שהניב 0.91 מיליארד ש"ח. במילים אחרות, אלא אם כן משרד האוצר מתכונן לקיצוץ רוחבי של 67%, כדי להגיע לסכום הנ"ל יצטרכו באוצר למצוא לא מעט סעיפים תקציביים "מנופחים" מהם ניתן לקצץ. למצוא את הסעיפים זה פשוט יחסית, לקצץ מהם קצת פחות שכן אם זה היה קל זה היה נעשה כבר מזמן.
• ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות. ביטול פטור זה עשוי להכניס לקופת המדינה כ-3.5 מיליארד ש"ח אך מדובר כמובן בעניין פוליטי לא פשוט שיהיה חלק מהמו"מ של האוצר מול ההסתדרות. הימור שלנו: הפטור יישאר, השכר יופחת.
• ביטול חלק מהקלות המס במסגרת החוק לעידוד השקעות. לפי ההצעה הטבות המס יבוטלו לחברות באזור המרכז ויישארו לחברות בפריפריה. בהערכה גסה, מדובר על תוספת של כ-4 מיליארד ש"ח.
• ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות אשר תוסיף כ-3 מיליארד ש"ח.
• העלאת המע"מ בנקודת אחוז אשר תוסיף כ-6 מיליארד ש"ח.
• העלאת מס חברות מ-25% ל-26% אשר תוסיף כ-1 מיליארד ש"ח.
• העלאת מס ההכנסה למדרגות הבינוניות-גבוהות ב-1% אשר תוסיף כ-1.5 מיליארד ש"ח.
• העלאת מיסים על מוצרי יוקרה (רכבי יוקרה, פרוות, סיגרים, אלכוהול, מטוסים פרטיים, יאכטות ומוצרי חשמל יקרים). מדובר כמובן בהעלאה שנובעת מטעמים פופוליסטיים בלבד כאשר התרומה של העלאה כזו בטלה בשישים לעומת הצעדים האחרים. ולמרות הנאמר קודם, העלאת המס על הפרוות נראית לנו סבירה ביותר, לפחות פי שלוש מהמס כיום.
כאמור, לא כל הגזירות צפויות להתקבל. בצד ההכנסות, סביר להניח כי העלאות המיסים הן רק תחליף לביטול הפטורים במידה ואלו לא יתקבלו. בצד ההוצאות, האוצר יקצץ איפה שרק יוכל עד לאוגוסט, אז צריך התקציב לעבור. בהתאם לכך, הסבירות לעמוד השנה בגירעון קטן מ-4% אינה גבוהה בכלל. לכן, להצעה של שר האוצר להעלות את יעד הגירעון אין בפני עצמה שום משמעות. גירעון של 4%, גם אם הוא חורג מהיעד וגם אם הוא עומד ביעד לאחר שזה הועלה הוא עדיין גירעון של 4%. השאלה הרלוונטית לעניין זה היא האם העלאת יעד הגירעון תוביל את האוצר לוותר מראש על חלק מהקיצוצים? במידה וכן קיים כמובן הסיכון שתירשם חריגה גם מיעד הגירעון החדש, מה שיגרור כנראה תגובה של חברות הדירוג הבינ"ל.ונסיים בציטוט של שר האוצר: "כלכלה לא משנים ביום אחד, וגם לא בשלושה שבועות. קודם כל צריך לחזור להתנהגות אחראית כדי שלא נהפוך להיות יוון או ספרד". ובכן, לא רק הקיצוצים הם אותם קיצוצים (לא שיש הרבה ברירה) אלא גם מנטרות ההפחדה הן אותן המנטרות. אנחנו לא יוון, לא ספרד ולא אירופה. הגורמים שהובילו למשבר שם (מערכת בנקאית מפלצתית, בועת נדל"ן, תמחור סיכונים לקוי וחוסר רגולציה) כמעט ולא קיימים בישראל ולכן גם החששות צריכים להיות שונים.