האור הצהוב. כלל פיננסים.

ב-1 בינואר החליטו הרשויות בסין לדרוש מהנהגים לעצור ברמזור צהוב, וזאת ללא קשר למהירות ההגעה שלהם לצומת או הקרבה שלהם אליו.

דין חציית צומת בצהוב נקבע כדין חציית צומת אדום. ויותר מכך, העונש על עברה שכזאת (חצייה באדום או בצהוב) הוכפל מ-3 ל-6 נק' (ב-12 נק' הרישיון שם נפסל). הניסיון להפחית את "גנבות" הרמזורים גרם באופן "מפתיע" למהומה גדולה, מכוניות בלמו בפתאומיות וחטפו התנגשויות מאחור. סין געשה מהחוק החדש עד ששישה ימים בלבד לאחר מכן, החוק הושעה.ההחלטה ההזויה לעצור בצהוב אולי מיוחסת על ידנו לתרבות הסינית המוזרה, אך החוקים במערב נראים לפעמים מוזרים לא פחות. אחד מהם הוא בעיני רבים, בניהם הנגיד ושר האוצר האמריקנים, חוק תקרת החוב. זהו חוק שחוקק לפני כמאה שנה, ייחודי רק לארה"ב ומגביל לעצמם את החוב שהם יכולים להגיע אליו. כלומר, תקרה מדומיינת שגורמת לממשל להתנגש שוב ושוב עם המשקיעים, עם סוכנויות הדירוג ועם הפוליטיקאים (ראו הרחבה).הקומיקאי דן ראת'ר אמר פעם ש"האמריקאים ישלימו עם כל דבר", בטח עם כל מוזרות של אנשים, עם כל חוק ועם כל סטייה, "ובדבר שלא יחסמו להם את התנועה"... הספירה לאחור החלה - 41 יום להתנגשות בתקרה
אלא אם הקונגרס יתערב, מתישהו בסוף פברואר ממשלת ארה"ב תתנגש בתקרת החוב. אז יהיו לה מספיק הכנסות לממן רק 60% מחשבונותיה, מה שיאלץ אותה לצמצם בשיעור חד את הוצאותיה, בסדר גודל של עד 6% מהתמ"ג, מה שכמובן ישלח אותה בחזרה למיתון.http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...olamit1201.JPGמהצוק אל הפחת
תקרת החוב שהומצאה כאמור לפני כמאה שנה נראתה לאורך השנים רעיון לא רע בכלל כשהיא לא יצרה כמעט בעיות ואף עזרה בהעלאת נושא החוב, החשוב, על סדר היום הציבורי ובהפעלת לחץ פוליטי עדין. אך כשבשנים האחרונות הפוליטיקה האמריקאית נעשתה קוטבית יותר, במיוחד עם התחזקות כוחה של תנועת מסיבת התה, הפך מכשיר תקרת החוב לכלי הרס, שיוצר את הרושם שאי אפשר לסמוך על ארה"ב בעיניים עצומות. יו"ר הפד, בן ברננקי, ביקר השבוע את תקרת החוב והתייחס אליה כמכשיר יוצא דופן שתפקידו היחיד הוא למנוע מארצות הברית לשלם את החשבונות שלה ומכיוון שזאת לא כוונתה, מוטב יהיה אם תקרת החוב לא הייתה קיימת. הערות דומות אמר שר האוצר, טים גייתנר, "הקונגרס צריך לחסל את תקרת החוב". אבל עד שזה יקרה, צריך כאמור למצוא פתרונות:תעדוף נושים ושאר רעיונות מוזרים
הרפובליקנים מצדם מרוצים מהרעיון והיו רוצים שישולמו רק תשלומי החוב והתשלומים לצבא. האם ממשלה יכולה להיכנס לחדלות פירעון סלקטיבית? כלומר, היא לא תעמוד בתשלומים לספקים שונים, אבל תעמוד בתשלומי הריבית לבעלי האג"ח, מה שיאפשר לה לשמור על דירוג אשראי מושלם? עדיין לא ברור אם לאוצר יש סמכות חוקית לתעדף נושים – זהו מקרה שמעולם לא התמודדו איתו בעבר.
בשנת 2011, שר האוצר האמריקאי טים גייתנר אמר לקונגרס כי תיעדוף היה "סטייה קיצונית וחסרת אחריות עמוקה מההתחייבויות על ידי נשיאים של שני הצדדים, לאורך כל ההיסטוריה האמריקנית, לכבד את כל התחייבויות האומה שלנו עשתה".
כלכלנים רבים מסכימים כי על ארה"ב אסור בשום אופן לפספס את התשלום למחזיקי אג"ח, מכיוון שהשווקים הפיננסיים בכל העולם בנויים סביב הרעיון שאג"ח אמריקאי הוא הנכס הבטוח ביותר בעולם, מיטוט ההנחה הזאת משנה את כל הכללים, החוקים והחוזים, זה יהיה גיהינום. מלבד זה אי תשלום לחלק מהנושים עשוי להכניס גם אותם לחדלות פירעון ובכך לגרור למפולת של חדלויות פירעון במשק האמריקאי.
רעיונות אחרים הם עיכוב תשלומים, שאולי ישיגו עוד זמן, אבל בטח לא אסטרטגיה לטווח ארוך, תרגילים פיננסים עם הפד (שיעביר לממשל רווחים על השקעות שביצע באג"ח למשכנתאות למשל, וכמובן השטות של מטבע של טריליון דולר:מטבע של טריליון דולר? שטויות
בין הרעיונות המוזרים לפתרון תקרת החוב העלו רבים את נושא המטבע של הטריליון דולר מכיוון שהממשל אומנם אינו בעל סמכות לייצר כסף למעט מטבעות. הרעיון היה שהוא ינפיק לעצמו מטבע של טריליון דולר לממן את הפעילות שלו. אלא שפרקטית זוהי הדפסת כסף והיא תיצור לכן אינפלציה. תפקיד הבנק המרכזי (הפד) אם שכחתם הוא לשמור על אינפלציה יציבה סביב היעד של 2%. כלומר, הפד יהיה מחויב לעקר את הכסף הזה שמתגלגל לשוק ולכן QE תופסק והריבית תועלה. העלאת ריבית תגרום למשבר ישיר כתוצאה מהתייקרות עלויות המימון לממשל , למשקי הבית ולפירמות, אך בנוסף גם לאובדן האמון ביכולתו הבלעדית של הפד לנהל את המדיניות המוניטארית. ברור שאלה יצרו משבר הרבה יותר חמור ממשבר של קיצוצים והסכמות לדרישות הרפובליקנים. בשורה התחתונה – מטבע של טריליון דולר? לא סביר בעליל. תשואות האג"ח נמוכות למרות הפד ולא בגללו
רבים מאמינים כי תשואות האג"ח נמוכות בגלל רכישות האג"ח של הפד. אבל הפד מחזיק רק 1.7 טריליון דולרים של אג"ח, או 14.4% מכל האג"ח שבידי הציבור. ויותר מכך, הפד אותת כי נכונותו לרכוש אג"ח בשנה הקרובה קטנה. כלומר, הציבור לא יכול לצפות שהפד יהיה שם לקנות ממנו בעתיד את האג"ח ומכאן שמי שמחזיק כיום אג"ח ממשלתיות אמריקאיות הם אלה שמרוצים מהתשואה שהן מציעות ביחס לאלטרנטיבות. למעשה, אם נסכים כי ההשפעות של רכישות האג"ח היו לעידוד הכלכלה והצמיחה, אזי שללא אותן רכישות, הצמיחה כיום הייתה נמוכה יותר ולכן גם ציפיות הריבית היו נמוכות יותר, מה שהיה מביא לרמת תשואות נמוכה עוד יותר באגרות החוב. ראו בגרף המצורף שפורסם באקונומיסט את ההאטה בצמיחה העולמית, שתומכת בסביבת ריבית נמוכה ותשואות אג"ח נמוכות. http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...olamit2201.JPG


השוק השורי בארה"ב הגיע לגיל בגרות
ג'ים סטאק מאינווסטק הציג גרף ממחקר שבדק את משך הזמן של שווקים שוריים (שוק עולה) מאז 1929 (ראו מצורף). מהמחקר עולה כי הראלי הנוכחי בארה"ב, שהחל במארס 2009, הגיע היום לגיל 3.8 שנים – שזהו משך החיים הממוצע של שווקים שורים מאז 1929. האם השוק השורי הפעם יתארך להיות ארוך משמעותית מהממוצע, או שמא הוא קרוב לסופו הטבעי? מי שחושב חיובי מאמין שהמדיניות המוניטארית המרחיבה של הפד (בהובלת הריבית הריאלית השלילית) מבטיחה שמדובר יהיה במחזור חיובי ארוך מהרגיל, מי שחושב שלילית טוען שהצורך של הממשל להפחית מרמות המינוף הגבוהות (הקטנת הוצאות) יוביל לראלי מוגבל בלבד. להערכתנו, ישנה סבירות גבוהה יותר לראלי ארוך מהממוצע, גם בשל הנפילות החדות יותר שבאו לפניו.http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...olamit3201.JPG


להשקיע בחו"ל דרך הבורסה בת"א
משקיעים רבים מבינים את היתרונות של השקעות בחו"ל לפיזור השקעות, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק לא קטן מהחברות בבורסה בת"א הן בעצמן חברות גלובאליות. אם כך, נשאלת השאלה האם הבורסה בת"א יוצרת פיזור מספיק עבור משקיע או שעליו להוציא נתח נוסף מהשקעותיו לחו"ל? השוואה שביצענו בין המניות המקומיות למניות הגלובאליות הנסחרות במדד ת"א 25 העלתה שאכן קיין שוני גדול בין ההתנהגות שלהן. למעשה החברות הגלובאליות נסחרו לאורך רוב השונה במתאם גדול יותר לשוק האמריקאי מאשר לשוק המקומי הישראלי. עם זאת, המספר הקטן יחסית של מניות גלובאליות בת"א גרם למשקיע בהן לסבול תנודתיות גבוהה יותר, שלא בהכרח מתאימה למשקיע שמטרתו היא הקטנת סיכון. מכאן, שמדד ת"א 25 וקל וחומר מדד ת"א 100 (שמפוזר יותר בחו"ל), יוצרים עבור המשקיע פיזור השקעות מסוים בחו"ל, אך לא כזה שמייתר גם השקעה ישירה. http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...olamit4201.JPG


אבל לא כל האנשים אוהבים את אותו הדבר, יש כאלה שמעוניינים בחשיפה גדולה יותר לכלכלה המקומית ויש כאלה שמעדיפים שווקים מתעוררים. כריס קאטן (סטרדיי נייט לייב) למשל מעיד על עצמו שהוא מאד אוהב תנועה "התנועה בניו יורק למשל כל כך מרגיעה אותי". שיהיה לאנשים האלה לבריאות.אור ירוק: אירופה ממשיכה להחלים
ביום חמישי האחרון, תשואת האג"ח ל -10 השנים של ספרד שברה את מחסום ה-5% וסגרה בתשואה של 4.88%, זאת לעומת תשואה של 7.7% בחודש יולי 2012. באופן דומה התשואות ל-10 שנים באיטליה צנחו מ-7.2% לפני כשנה ל-4.15% בחמישי. אומנם בימים האחרונים אלה חזרו לעלות מעט, אך המגמה הארוכה, שהחלה באוגוסט האחרון, לאחר שהבנק המרכזי האירופי (ECB) החזיר את האמון בשווקים כשאמר שיעשה כל מה שצריך כדי לשמור על אירופה מאוחדת, נמשכת. אני אומר שהאירופאים האלה בסדר, הם מוזרים אבל בסדר... וינה היא המקום היחיד בעולם שבו עובדי ציבור שוטפים הכל, גם רמזורים - ג'ונתן קרול