סוף העולם או סוף המשבר. אפסילון.

בסיום הנאום השנתי לאומה שנשא הנשיא הרברט הובר בשנת 1931, ולאחר שפירט את שלל הצעדים שהממשל עומד לנקוט על מנת להתמודד עם השפל כלכלי הגדול, הוא אמר את המשפט הבא :"I have faith that out of it will come a sounder life, a truer standard of values, a greater recognition of the results of honest effort". במילים אחרות, אם תהיו קצת סבלניים, יהיה בסדר. הובר פשוט בנה על כך שהמחזוריות הטבעית של הכלכלה בצירוף הצעדים שנקט, יחלצו את המדינה ממשבר. ההמשך ידוע. כלכלת ארה"ב שקעה לשפל קשה שממנו יצאה רק כעשרים שנה לאחר מכן.
לפעמים, אין כמו ההיסטוריה כדי ללמד אותנו על העתיד. כמו בארה"ב בשנות העשרים של המאה הקודמת, כך גם באירופה כיום. קובעי המדיניות מבצעים מהלכים מתוך תקווה שאלו ישיבו הכלכלה למסלולה הרגיל. מתברר שהמשבר הנוכחי אינו חלק מעוד מחזור כלכלי, אלא אירוע חריג וקיצוני בעוצמתו. כפי שראינו השבוע, השוק לא מסתפק גם במאה מיליארד אירו. השוק רוצה יותר. עצם העובדה שהתשואות על אגרות החוב של ספרד שבו לעלות מוכיחה את הספקנות הרבה שהשווקים מטילים בתוכניות החילוץ למיניהן. השוק מחכה למשהו שהוא הרבה מעבר לעוד זריקת כסף על מערכת בנקאית כושלת או תוכנית חילוץ של משק שבמשך שנים נוהל ברשלנות וכעת מציג עצמו כנגזל. השוק רוצה שינוי !!!
קובץ מצורף 497
יש לקוות שהלחץ האדיר שמופעל כעת על מרקל להתרכך לא יישא פרי. מרקל צודקת לחלוטין בדרישתה שצעדים כמו הנפקת יורו בונדס יחייבו את המדינות לוותר על חלק מריבונותן. במידה והמדינות ישמרו על ריבונות מלאה, שוב תיאלץ גרמניה להיות המממנת העיקרית של המדינות הכושלות של אירופה מבלי שתהיה לה את היכולת לכפות על המדינות הללו עמידה בקריטריונים פיסקאליים. אותם דברים אמורים גם לגבי הצעות אחרות שהועלו לאחרונה כמו איחוד של המערכות הבנקאיות. יש לקוות שתגובת השוק לתוכנית החילוץ של מערכת הבנקאות הספרדית תהווה את הזרז לאותה מהפכה מחשבתית שנדרשת על מנת לעצור את ההתדרדרות המדאיגה.
אז מה עוד נותר לעשות? אפשר להתחיל לחשוב על איחוד פיסקלי מלא. זאת אומרת, שר אוצר אחד, משרד אוצר אחד שקובע מדיניות פיסקלית אחידה לכל המדינות ודואג ליישומה. קשה לביצוע? בוודאי, יתקל בהתנגדויות? ברור. אבל אין דרך אחרת. באותה מידה שיש היום בנק מרכזי אחד ובראשו נגיד אחד, כך אין שום סיבה (לפחות לאור הנסיבות) שיוקם גם משרד אוצר. אגב, המודל הזה עובד לא רע למעלה ממאתיים שנה. בארה"ב. איחוד פיסקלי יאפשר גם פיקוח משותף על מערכת הבנקאות תוך מתן יכולת האכיפה לגופי הפיקוח המשותפים, ואפילו ניתן יהיה להנפיק יורו בונדס. יתכן והתהליך הזה יגרום לכך שחלק מהמדינות החלשות ייפלטו מהגוש, אבל בסופו של תהליך נקבל גוש אירופאי חזק, איתן ובעל מדיניות כלכלית ברורה.
עד אז, נאלץ להתמודד מידי כמה ימים עם הודעות בדבר נפילה/ חילוץ/ סכנה /הנפקה כושלת או מוצלחת ושוב תוכנית חילוץ. מן הסתם, בשל כך האווירה בשווקים תמשיך להיות עצבנית מאוד שתבוא לידי ביטוי בתנודתיות חדה מאוד. בלתי אפשרי לנהל כלכלה לצד משבר כלכלי מתגלגל לאורך זמן רב. בנקודה מסוימת, המנהיגים נדרשים לקבל הכרעות, גם אם הן כואבות. החדשות הרעות הן שאנחנו מאוד סמוכים לנקודה הזו. אבל אלו גם החדשות הטובות. ככל שיחמיר המשבר (היו בטוחים שלאור הרפיסות של ההנהגות הוא יחמיר), כך המהלכים שיתבצעו לתיקון המצב יהיו דרמטיים יותר, מועילים ומעשיים יותר.
בניגוד להערכות שהתפרסמו עם תחילת המשבר, ההשפעה של המשבר באירופה מרחיקה הרבה מעבר לגבולותיה של היבשת. את השפעת המשבר האירופאי ניתן לזהות כמעט בכל פינה על הגלובוס. ההאטה היא מנת חלקן של רוב כלכלות העולם. בנוסף להשפעות הכלכליות הריאליות, התדרדרותן של הכלכלות האירופאיות העלה את מפלס העצבנות של השווקים. הטראומה של "ליהמן" עולה ומבצבצת כמעט בכל אפיקי ההשקעה. קחו למשל את מה שהתרחש בשוק שלנו בשבועיים האחרונים. ביום ראשון ה 3/6 עלו ה"שחרים" בשיעור חד של כ 0.8% בטווחים הארוכים לאחר שהתשואה של האגרת האמריקאית לעשר שנים ירדה בחדות. מאז ועד היום (14/6), החזירו השקלים הארוכים את כל העלייה של אותו יום ואף יותר.
לצד זה, ציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים שהיו אך לפני כעשרה ימים ברמה של כ 1.9%, זינקו לפתע לרמה של 2.5%. הציפיות זינקו על אף העובדה שרוב האינדיקציות מצביעות על האטה בפעילות הכלכלית (ירידה חדה במחירי הסחורות והנפט במיוחד).
התנודתיות החדה במחירים של אגרות החוב והמניות בעת האחרונה ממחישה את הרמה הגבוהה של אי הודאות ששוררת כיום בשווקים בשל המצב באירופה. התנודתיות תימשך כל עוד לא תועלה הצעה כוללת ורצינית לפתרון המשבר. לצערנו, אין לנו מושג על איזה צד ייפול המטבע ולכן אנו סבורים שיש עדיין לנקוט מדיניות זהירה מאוד בתיקי ההשקעות שלנו. המחירים של מספר לא קטן של מניות ואגרות חוב קונצרניות הפכו להיות אטרקטיביים למדי, ואלמלא חומרת המצב, אין ספק שהיינו שוקלים בחיוב הגדלה שלהם. אלא שהמשבר הנוכחי אינו משבר מחזורי רגיל. במידה והפתרון שיימצא לו לא יהיה ראוי, ההשלכות עלולות להיות קשות. אבל מאחר ואנחנו טיפוסים אופטימיים ובסופו של דבר העולם הוא GOING CONCERN, אנו מניחים (ומקווים מאוד) שהמשבר הגיע למקום שממנו ניתן רק לעלות.
נראה שזהו הזמן המתאים לצטט משירו של לואי ארמסטרונג 'what a wonderful world'
I hear babies cry I watch them grow
They'll learn much more than I'll never know
And I think to myself what a wonderful world
נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות (1991) בע"מ