תרחישים לבחירות ביוון ועוד. פסגות.

בחירות ביוון
היום מתקיימות הבחירות החוזרות ביוון. כיוון שאין לנו כדור בדולח וכיוון שמאז תחילת החודש אסור לפרסם תוצאות של סקרים ביוון, נראה כי הסיכויים לזכייה של מפלגת המרכז "הדמוקרטיה החדשה" (ND) ושל מפלגת השמאל הקיצוני SYRIZA שווים. מסיבה זו השאלה היא לא מי תזכה אלא מה התרחישים האפשריים בכל מצב?

תרחיש א: מפלגת ND זוכה בבחירות ומקימה קואליציה עם מפלגת PASOK (מפלגת מרכז נוספת קטנה יותר). צעדי הצנע נשארים. יוון נשארת חברה בגוש היורו. הסיכון נדחה למועד מאוחר יותר. בינתיים רעיון האיחוד הפיסקלי ממשיך להתגבש.
תרחיש ב: מפלגת השמאל הקיצוני זוכה בבחירות, המנהיגות באירופה משכילה להתגמש ולוותר ליוון על חלק מתוכניות הצנע בתמורה להקמת
ממשלה רחבה של SYRIZA עם ND ו-PASOK. יוון נשארת בגוש היורו, הסיכון נדחה בינתיים.

שני התרחישים האלו נראים לנו הסבירים ביותר כיוון שגם האירופאים וגם היוונים מבינים שהסיכון ביציאה של יוון מגוש האירו הוא גדול מדי לכל הצדדים. לרדת מהעץ זה אמנם אף פעם לא נעים, בטח כשמדובר על אשוח גרמני, אבל זה עדיף מלכרות את הענף שעליו אתה יושב.
בשני התרחישים הללו תגובת השווקים צפויה לכלול:
• עליות קלות בשוקי המניות כי אלו מתמחרים בסבירות מסוימת שיוון יוצאת מהגוש (רק קלות כי ספרד ואיטליה עדיין בבעיה)
• התחזקות של האירו כי אם יוון נשארת אז הסיכון להתפרקות של כל הגוש יורד בינתיים
• עליית תשואות בגרמניה כי חלק גדול מהכסף באירופה זרם בחודשים האחרונים לגרמניה בצל החשש מהתפרקות הגוש

תרחיש ג:
השמאל הקיצוני זוכה בבחירות , יוון פורשת מגוש היורו, חוזרת לדרכמה. המערכת הבנקאית של יוון קורסת, כוח הקניה של המטבע החדש חלש. רמת החיים נפגעת עוד יותר יוון במשבר עמוק שמוביל לאי סדר חברתי והגירה מיוון למדינות החזקות באירופה. הפורטוגלים, הספרדים והאיטלקים צופים במתרחש ביוון ומבינים את החשיבות של הישארות בגוש האירו ולכן משנסים מותניים ועושים ככל הנדרש על מנת להמשיך ואף להחמיר את צעדי הצנע. אין אפקט דומינו, אי הודאות משתפרת והשווקים מגיבים כמו בתרחישים המופיעים מעלה.
תרחיש ד': כמו תרחיש ג' רק שלמרות ההפנמה שאסור להגיע למצב של יוון, האזרחים בפורטוגל מושכים את הפיקדונות שלהם מהבנקים כדי להיות
בטוחים. כל אחד אומר "מה אם לא כולם חכמים ואחראיים כמוני?" ו-"אני יוציא רק את הפיקדונות שלי, כמה זה כבר ישפיע?" והמערכת הפיננסית בפורטוגל קורסת. פורטוגל "עושה יוון" ויוצאת מהגוש ואפקט הדומינו ממשיך גם לספרד ולפירוק של הגוש. בתרחיש זה השווקים יגיבו באופן משברי בדומה להתרחשויות במשבר של 2008.

התרחישים האלו נראים לנו הרבה פחות סבירים מהשניים הראשונים אבל אי אפשר לשלול אותם לגמרי.
קובץ מצורף 477
תרשים המתאר את התרחישים האפשריים להערכת פסגות
בריטניה מפשילה שרוולים
הבנק המרכזי האנגלי והאוצר הודיעו ביום חמישי על תוכנית של הקלה כמותית חדשה במסגרתה הבנקים יקבלו הלוואות מהבנק המרכזי לטווח של מספר שנים בהיקף של 80-100 מיליארד ליש"ט ובריבית של 0.75% (ריבית הבנק +25 BP). על מנת לתמרץ את המשק, הבנק המרכזי יאפשר להלוואות מהבנקים המסחריים שתומכות בפעילות במשק (לצרכנים ולפירמות) לשמש כעירבון. משרד האוצר הבריטי יערוב לכל ההלוואות מהבנק המרכזי לבנקים המסחריים. שאר הפרטים יפורסמו בימים הקרובים. בנוסף, הבנק המרכזי יפעיל תוכנית הזרמות נזילות חודשית של הלוואת לחצי שנה כאשר כל חודש יועברו לפחות 5 מיליארד ליש"ט. שתי התוכניות נועדו להגדיל את היקף האשראי הפרטי במשק. לפי הערכות האוצר הבריטי גידול של 5% בהיקף האשראי יוסיף 80 מיליארד ליש"ט (כ-5.5% מהתמ"ג) למשק. בנוסף נגיד הבנק הודיע כי הקלה כמותית נוספת בהחלט
אופציונאלית ולא מתנגשת עם התוכנית החדשה.
במילים אחרות, הבריטים החליטו לעשות כל מה שניתן על מנת להגדיל את היקף האשראי במשק. בריטניה, שנכנסה כבר באופן רשמי למיתון חוזר תלויה מאוד בכלכלה האירופית ולכן מבינה כי במקרה הטוב, בו אירופה לא קורסת אלא רק נכנסת למיתון, גם הכלכלה המקומית צפויה להמשיך ולקרטע. בהתאם, מרווין קינג, נגיד הבנק האנגלי, אמר ביום חמישי כי העננה השחורה שמעל אירופה מתקרבת גם לבריטניה ולכן יש צורך בפעולות מנע. אנחנו חשבנו שעננים לא אמורים להפחיד את הבריטים שקוראים ליום גשום רק "יום".

נתוני מאקרו מארה"ב
• מכירות קמעונאיות בארה"ב ירדו ב-0.2%, בעיקר בגלל ירידה של 2.2% במכירות דלק. מכירות הליבה (בניכוי דלק, רכבים וחומרי בניין) נותרו ללא שינוי מה שמעיד על ההאטה בארה"ב הנובעת מהחששות מאירופה וההאטה בקצב תוספת המשרות. גרוע מכך, נתון מכירות הליבה של אפריל עודכן כלפי מטה מ-0.4% ל-0.1%. בהתאם לכך, הגידול בצריכה הפרטית ברבעון השני צפוי לרדת אל מתחת ל-2% לעומת 2.7% ברבעון הראשון.
• גם הירידה במדד בטחון הצרכנים של מישיגן ל-74.1 נק' לעומת 79.3 נק' במאי עומדת בקנה אחד עם גידול של כ-1% בצריכה הפרטית.
ההשפעה של הירידה במדדי המניות וההאטה בשוק העבודה חזקה יותר על הסנטימנט הצרכני מזו של הירידה במחירי הדלקים.
• הירידה במחירי הדלק גררה את שיעור האינפלציה בארה"ב אל מתחת לרמה של 2% (1.7% לעומת 2.3% בחודש שעבר). הירידה החודשית עמדה על 0.3%, מחירי הדלק ירדו ב-6.8%. מדד מחירי הליבה לעומת זאת נותר על 2.3%. לא רק זאת אלא שהשינוי התלת חודשי (במונחים שנתיים) עלה מ-2.3% ל-2.7%. כיוון שמדד מחירי הליבה הוא זה שמעניין את הפד, ההסתברות להרחבה כמותית כבר החודש אינה גבוהה.
בהסתכלות קדימה, ירידת מחירי הדלק תחלחל בסופו של דבר גם לאינפלציית הליבה שתרד אל מתחת לרמת ה-2%, אבל זה ייקח עוד מספר חודשים.
• הייצור התעשייתי ירד במאי ב-0.1%, בעיקר בגלל ירידה של 0.4% בייצור המפעלים. אמנם חלק מהירידה נובעת מתיקון לעלייה של 0.7% באפריל אבל בהסתכלות על השינוי התלת חודשי (במונחים שנתיים) חלה ירידה מ-10.8% בפברואר ל-2.5% במאי. סקטור הייצור מתקשה להתמודד עם המיתון באירופה ובעיקר עם ההאטה במשקים המתעוררים.


אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות