קרן המטבע, בחירות בצרפת והורדות ריבית ב- BRICS. פסגות.

קרן המטבע מגייסת קרן סיוע חדשה?
יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), לגארד, כבר הרבה זמן מתריעה על הצורך "להביא כסף מבחוץ" לגוש האירו. זאת, על
מנת לבסס ולחזק את חומת האש הפיננסית (שהחלה להיבנות דרך קרנות ה-EFSF וה-ESM) כך שתוכל להרגיע את השווקים גם לגבי כלכלות שנמצאות במשבר חוב בגוש האירו (ספרד, או מתקרבות לשם כמו איטליה ואולי כלכלות נוספות) וגם שאינן בגוש האירו.
כך, בסוף השבוע האחרון במסגרת המפגש החצי-שנתי שלה הודיעה ה-IMF על התחייבות פורמלית של קבוצת גדולה של מדינות לקרן סיוע שתעמוד על כ-430 מיליארד דולר. הקרן כמובן מיועדת באופן כללי ל"יציבות פיננסית עולמית". עם זאת, ציון גורמי ה-DOWNSIDE בלשון ההודעה לא מותירה מקום לספק למי מתכוונים בקרן (אירופה...).
כמה עובדות (הסכומים במיליארדי דולרים):
• המדינות שהתחייבו כוללות את: חברות גוש האירו (200), יפן (60), דר' קוריאה, ערב הסעודית ובריטניה (15 כ"א). סכומים נמוכים יותר כוללים את שבדיה, שוויץ, נורבגיה, פולין, אוסטרליה דנמרק סינגפור וצ'כיה.
• ארה"ב סירבה בנימוס בטענה שאירופה מספיק גדולה ועשירה, צריכה לעזור לעצמה והכסף הקיים היום בקרן מספיק.
• נציגי סין, ברזיל, הודו, רוסיה הודיעו כי יעבירו כספים (לא התחייבו על סכומים) אולם רק לאחר שיתייעצו עם הגורמים הרלוונטיים במדינותיהם ובמפגש של ה-20G ביוני הקרוב במקסיקו. בין לבין, העבירו ביקורת על כך שהעברת הכספים מצידם צריכה להיות "מתוגמלת" בהגדלת כוח ההצבעה שלהם ב-IMF בהתאם לגודל התוצר של כל מדינה החברה בקרן. תזכורת: גודלן של המדינות המתפתחות קרוב ל-50% מגודלו של התוצר העולמי.

אירופה
צרפת הולכת היום לבחירות צרפת, הכלכלה השנייה בגוש האירו הולכת היום לבחירות לנשיאות. בשל העובדה שקיימים 5 מועמדים ונדרש רוב רגיל כדי לזכות בבחירות, סביר להניח שיתקיים סיבוב שני בדיוק בעוד שבועיים (6 למאי). מספר הערות:
המועמד המוביל בסקרים, (הולנד) הנו נציג הסוציאליסטים. סרקוזי, הנשיא המכהן, צפוי להתמודד מולו בסיבוב הבא.
• המסר של הולנד- שינוי תוואי הצנע שצרפת ושאר המדינות אימצו בגוש האירו. תומך בהחזרת גיל הפנסיה ל-60, העלאת מס על העשירים והגדלת מצבת העובדים במגזר הציבורי.
• המסר של סרקוזי- להמשיך את המתווה הנוכחי של צעדי הצנע. העלאת המע"מ, צמצום עובדים במגזר הציבורי והקפאת תקציבים לרשויות המקומיות.
• על פניו, נצחון של הולנד, יכול ליצור בעיה גדולה למרקל ועתידו של גוש האירו שהתרגל ל"מרקוזי". ברור שגם השווקים לא "אוהבים" את הרעיונות ה"חדשים הללו" ואיתם גם חברות הדירוג. עם זאת, היו בעבר מספיק דוגמאות בפוליטיקה העולמית שמה שמבטיחים לפני הבחירות לא ממש מתקיים לאחריהן.... למרות שספרד מצליחה לגייס חוב לאורך העקום החששות נשארו.
• ספרד הצליחה השבוע לגייס חוב בטווחים שונים: 12 חודשים, 18 חודשים, שנתיים ו- 10 שנים.
• למרות שכל הסכום גויס (B5.5 אירו) התשואות על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים המשיכו לעלות השבוע ומדד המניות המרכזי בספרד (IBEX) ירד בכ-3.0%.
• במקביל מחירי ה-CDS ממשיכים לטפס.

ארה"ב – נתונים מעורבים
נתוני המאקרו השוטפים היו מעורבים. סקרי הפד הצביעו על ירידה בפעילות בהשוואה לחודשים קודמים, תביעות חדשות לדמי אבטלה אכזבו כשרשמו נתון גבוה מהצפי, ואכזבה נרשמה גם בנתוני הייצור התעשייתי, שרשמו קיפאון חודש שני ברציפות, ובהתחלות הבניה שרשמו ירידה חודשית שניה ברציפות.עם זאת, הנתון של הייצור התעשייתי לחודש ינואר עודכן כלפי מעלה מ- 0.5% ל- 0.7%; הבקשות לאישורי בניה עלו ב- 4.5% בהשוואה לחודש הקודם, וב- 30% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד; סקר התעשייה של
פילדלפיה אמנם ירד, אך הוא עדיין גבוה מ-אפס, דבר שמעיד על התרחבות של הפעילות התעשייתית; והדובדבן שבקצפת היה נתון המכירות הקמעונאיות, שזינק במרץ ב- 0.8% (!!) בהשוואה לחודש הקודם.
להערכתנו, נתונים חזקים בתחילת השנה (בחלק מהסדרות), מזג אויר חם מהרגיל, ומועד שונה לחגים השנה (בהשוואה לשנה שעברה) שעשוי להקשות על ניכוי העונתיות, עשויים לשבש את הנתונים האחרונים, ויש להמתין לנתון אחד עד שניים נוספים,
לפני שניתן יהיה לקבוע האם חל שינוי במצב הכלכלה. בינתיים, הנתונים הממוצעים לחודשים הראשונים מוסיפים להיות טובים ותואמים את התחזית לצמיחה של 2.0%-1.5% השנה.

ברזיל והודו הורידו ריבית
לכאורה, מה יותר טבעי ששתי חברות מכובדות במועדון ה-BRICS יורידו ריבית בשבוע שחלף על רקע חולשה בקצב הפעילות שלהן,
של הכלכלה הגלובלית והתחדשות המשבר באירופה?
אם בוחנים כל אחת מהן בנפרד מגלים הבדל, בטח במיקום של כ"א מהן בסייקל הנוכחי של ההרחבה המוניטרית.

הודו
נתחיל עם הודו שמורידה ריבית בפעם הראשונה מזה שלוש שנים. הפחתת ריבית הבסיס (REPO RATE) בחצי אחוז מ-8.5% ל-8.0% מהווה שינוי כיוון במדיניות המוניטרית. לא סתם שינוי כיוון: ממרץ 2010 הבנק המרכזי של הודו (RBI) העלה ריבית 13 פעם (!), בין היתר על רקע העובדה שמדובר בכלכלה שקצב האינפלציה השנתי שלה כבר חצה את רף ה-10% במהלך 2010.
הורדת הריבית באה קצת מוקדם לשוק שחיכה לה רק בעוד חודש-חודשיים ובינתיים הסתפק בהפחתת יחס רזרבה ברבעון הראשון שנרשמה כמעין "צעד מקדים" לריבית (למדו מהסינים?). כשאתה מנסה לשדר שאתה נלחם באינפלציה, גם קצב עליית מחירים של 6.9% (בשנה שהסתיימה במרץ 2012) לא ממש מעיד על "יציבות מחירים" ולכן תנאי הרקע לא היו כאלה ברורים. מה שכן תרם לצעד הנ"ל זה שאינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עומדת כבר על קצב די נמוך של 4.9% ואפשרה את מרחב התמרון שה-RBI כנראה חיפש. לזה ניתן להוסיף גם את ההאטה בקצב הצמיחה (6.1% ברבע האחרון של 2011 לעומת 8.3% ברבע המקביל ב-2010, במונחים שנתיים), בהשקעות ובמגזר הייצור.

ברזיל
בברזיל לעומת הודו, ריבית הבנק המרכזי (SELIC) הופחתה בפעם השישית במסגרת מהלך שהחל אי שם בסוף אוגוסט 2011. שיעור ההפחתה עמד על 0.75% והשיעור הנוכחי שלה עומד 9.0%. כאן, הפחתת הריבית הייתה מגולמת היטב בציפיות, מה גם שנרמז על כך בפרוטוקול האחרון של החלטת הריבית של הבנק. ברזיל שצמחה ב-2010 בשיעור של 7.5% חוותה נחיתה קשה ב-2011 לקצב צמיחה של 2.7% בלבד. זה נבע מההאטה הגלובלית ב"תוספת" מדיניות מוניטרית מרסנת (על רקע הזינוק במחירי המזון) בעיקר במחצית הראשונה של 2011. כיום, קצב האינפלציה עומד על 5.2% (12 חודשים אחרונים, מרץ 2012) והוא נמצא בתוך היעד הרשמי של הבנק המרכזי (4.5-6.5%). רמתה הנמוכה כיום של הריבית בברזיל קרובה מאוד לשפל שלה מאז ומעולם (8.75%). מכאן לקובעי המדיניות בהמשך השנה יהיה אתגר לא פשוט להמשיך ולתמוך בכלכלה באמצעים אחרים.
בכל מקרה צריך לזכור שהשקעה בשני השווקים למשקיעים גלובליים הללו מחייבת התייחסות גם לתנודתיות של המטבע. לצורך העניין, מתחילת מרץ הרופי ההודי נחלש ב-6.2% ואילו הריאל הברזילאי ב..9.1%.

ישראל – מחר החלטת ריבית
בנק ישראל לא צפוי לשנות מחר את הריבית (2.5%) להערכתנו בגלל מספר סיבות:
• ציפיות אינפלציוניות – נראה שהציפיות לכל הטווחים סיימו לעת עתה את מגמת העליות, בחלק מהטווחים החל תיקון כלפי מטה.
• מצב הכלכלה העולמית- המשבר באירופה חוזר להרים ראש (ספרד, איטליה ואולי...צרפת).
• כלכלה ריאלית מקומית- נתון האבטלה "קפץ" טכנית למעלה ל-6.5% והוא צפוי להערכתנו לעמוד על 7.5% בסוף השנה. גם היצוא התעשייתי נחלש.
• ריביות בעולם- בארה"ב ובאירופה הריביות צפויות להישאר נמוכות עוד זמן רב.

צמיחה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה, כי ברבע האחרון של שנת 2011 צמח המשק הישראלי בשיעור של 3.4% (במונחים שנתיים), בדומה לקצב הצמיחה שנרשם ברבע השלישי של השנה. עצירת ההידרדרות בקצב הצמיחה הרבעוני (משיא של 7.6% ברבעון האחרון של 2010), בהחלט חיובית. אנו מוסיפים להחזיק בתחזית צמיחה של 2.5% - 3.0% למשק לשנה הנוכחית.

במקביל התפרסם כי מדד מנהלי הרכש עלה ב- 1.8 נקודות אחוז ל- 46.3. רמת המדד עדיין מצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית, אם כי בעוצמה פחותה מאשר בארבעת החודשים הקודמים.

גיל לאופר, כלכלן בכיר – פסגות בית השקעות