השבוע המדד המשיך בדרכו צפונה על אף התמתנות ניכרת במדדי ארה"ב (בסיכום השבועי המדדים סיימו נמוך מאחוז). מגמה זו לובתה בחלקה ע"י השורט סקוויז שהוזכר בסקירה הקודמת, כמו גם ע"י כניסה מסיבית של קונים, שלא לומר עדר, שקנו מכל הבא ליד.
במרכז השבוע התרחשה פקיעת אופציות המעוף של חודש יולי. בסקירה האחרונה ציינתי כי אין לצפות לתנודה חדה או לפקיעה אלימה משום שמרבית השחקנים כבר גלגלו פוזיציות, בין שנכוו ובין שנזהרו. הדבר ניכר היטב בפקיעה כשהמדד פקע בירידה מינורית של 0.3% וללא התרגשות ניכרת.
הפקיעה הנמוכה במעט ממדד 940 היתה צפויה – בשל הרצון לצמצם הפסדים מרבית השחקנים ביצעו מכירות CALL940 ו CALL 950 , בדיוק כפי שהצעתי באסטרטגיית הגידור האחרונה. הרווחים היפים שהניבה אסטרטגיה זו לשחקנים, צמצמה במשהו מהפסדי החודש כתוצאה מאותו ראלי אלים שיתכן בהחלט שטרם הסתיים. הרווח כולו נבע מ"התאהבות" של מחזיקי ה call בפוזיציה וכך הנזילות היתה נמוכה באופציות אלה, עד לכדי מחירים חסרי כל הגיון: call 980 עוד נסחר בראשון במאות שקלים, מה שמלמד כי מישהו האמין שאנו נגמע 6% בשלושה ימי מסחר (השחקנים כמובן ניצלו מחירים אלה, בכדי למכור אופציות call יקרות).
כך או כך, החודש יזכר לרעה מצד הכותבים לאחר עליה בת 125 נקודות ללא כל תיקון או עצירה – מצב שחורג מגבולות האסטרטגיה הנורמלית, ומלמד על אופוריה רבה השורה בשוק.
כן צריך לתת דגש על התנודתיות שחזרה לסורה בימים האחרונים עם שובה לכיוון 26%. הדבר מעיד כי רבים סבורים שאכן צפוי לו תיקון מסויים במדד, ומאידך מספר דומה לערך סבור כי הראלי צפוי להימשך. במקרה כזה בו מעורבים שני גורמים חזקים במיוחד: מצד אחד מוסדיים המקטינים חשיפה בצורה ניכרת במהלך השבועיים האחרונים, ומנגד הציבור ששועט וקונה מכל הבא ליד ללא אבחנה – הרי שצפוי כי המדד ידשדש ברמות הנוכחיות (900-1000), ולכן ניתן להבחין כבר עם תחילת החודש כי השחקנים מכוונים לפקיעה סביב רמות 940-950. עם זאת ההיסטוריה מלמדת כי לרוב הציבור גובר על המוסדיים (והבנתם) ולכן בהחלט יתכן כי נצפה בזינוקים משמעותיים מעלה, ללא סיבה נראית לעין. מרבית הכתיבות מתרכזות ברצועה מאוד צרה מה שמעיד על כתיבת אוכף ועל אף הסטייה הגבוהה, הבחירה באוכף אינה מרצון אלא בשל הצורך להחזיר הפסדי החודש הקודם. אני סבור כי הבחירה באוכף מסוכנת לחודש זה, וטוב יעשו הכותבים אם יכתבו שוקת רחוקה ויצמצמו אותה במידת הצורך. הרווח יכול להיות אף זהה, והסיכון נמוך משמעותית.
כל עוד המדד נשמר מעל רמת 900 הנקודות הרי שאנו בשוק מובהק של קונים. מיותר לנסות להעריך מניות בצורה פרטנית, שכן הציבור נכנס בצורה אגרסיבית לתעודות הסל והקרנות המפזרות סיכוייהן על פני כל מניות המדד, כמו גם על המניות "החזקות" המועדפות מאז ומעולם על הציבור דוגמת הבנקים,כיל, טבע וכדומה. מעצם כך, מחיר טון אשלג או הפסקת קו הייצור של תרופה מובילה, נדחקים לצד ואפקט ההסתערות הוא שנותן את הטון.
המניות שמתומחרות בשל כך, במחירים מאוד גבוהים אינן בהכרח צפויות לרדת משום שכל עוד יש קונים ובמחיר יקר אין סיבה למכור בזול, ולכן רבים סבורים כי אנו עדים להתפתחותה של בועה בחסות בנק ישראל והריבית האפסית עליה הוא שומר. לכל אורך השבוע ניכרה תאוות הסיכון, וכך הושלכו הכלים הסולידיים לאחר כבוד דוגמת הדולר, והאגחים על כל גווניהם, ובהתאם ביצועיהם.
אין מקום לציין רמות התנגדות בשלב זה, משום שאף הרמה של 1000 תיפרץ בקלות במידה ולא יגיע ריסון מכיוון ארה"ב. הציבור שרואה צבעים ולא מספרים, מביט אל עבר ניו-יורק וכל עוד אין מדובר בירידות חדות הרי שהדבר משמש עבורו כקטליזטור כניסה – כל מימוש קל הוא הזדמנות קניה בזול. מכיוון שכך צפוי שנראה כי אף בימי דשדוש בארה"ב, פערי הארביטראז’ נזנחים והבורסה בישראל מזנקת.
אם למישהו עדיין היה ספק כי הציבור נכנס לבורסה הרי שהצצה חטופה לגיוסי הקרנות בשבוע החולף תספק תשובה הולמת: רק בשבוע האחרון גייסה תעשיית הקרנות בנטרול הקרנות הכספיות שפדו כסף, כ 1.3 מיליארד שקל בשבוע ! גיוס שכזה לא זכור בשנה האחרונה ואף לא קרוב אליו, והציבור, שלרוב פועל דרך אפיק זה, נטה בצורה מובהקת לכיוון המניות עם 50 אחוז מהסכום שכוון לאפיק המנייתי. ניתן להסביר מדוע המהלך נידון לכשלון ומדוע באופן ברור ומובהק מדובר בבועה, אך המגמה בשלב זה היא מוחלטת ולכן איך ללכת כנגדה. כרגע אנו עדים למפולת הפוכה, והציבור שרק ממתין להיכנס ישמור את הבורסה ברמות גבוהות.
על רקע הרצון בתשואה גבוהה, הקרנות הכספיות מתפרקות מכל נכסיהן. מה שבתחילה שווק כאלטרנטיבה נאה לפק"מ המסורתי, ולא הצדיק עצמו, כעת מפנה מקומו לטובת קרנות מעורבות המניבות תשואה שנתית של קרן כספית ביום בודד.
בהתאם למגמה זו ובהמשך להודעת בנק ישראל שתיסקר בהמשך, אף הקרנות השקליות מציגות חולשה אמיתית. השקליות פדו השבוע כחצי מיליארד ₪, הפדיון השבועי הגבוה בכל שנת 2009 והודעת הנגיד צפויה להמשיך להעמיק מגמה זו.
הודעת בנק ישראל נחלקה לריבית, ולהפסקת רכישת אג"ח ממשלתי. רבים ציפו והעריכו כי תהא התיחסות לריבית ברמז לגבי אפשרות העלאתה, אך הדבר זכה לחוסר תגובה מצד הנגיד והוביל לתסכול אדיר. הנגיד מנותק לחלוטין מהמצב השורר בכלכלה הריאלית, ומסרב להכיר במציאות כפי שהיא. בשנתיים שחלפו מהגעתו לתפקיד, בנק ישראל לא עמד ביעד האינפלציה – תפקידו העקרי והמקורי. גם השנה ניתן להעריך שהבנק לא יעשה כן. תכנית רכישת הדולרים נכשלה כשלון חרוץ, וחיזקה את דעת העוסקים בשוק זה, כי כל התערבות בשער המטבע נידונה מראש לכשלון. כעת, הותרת הריבית ברמה זו יוצרת בועה של מניות ונדלן שאין לה כל אחיזה. בנק ישראל הפך למשקיע וככזה הוא נמדד בשורת הרווח. תכנית רכישת הדולרים הותירה למדינה מינוס של 5 מליארד דולר, ממש כך. תכנית רכישת האגח מותירה את המדינה כעת עם 18מיליארד שח אגח מדינה שנקנו בתשואה האופטימאלית בשנה החולפת. אם משקיע קונה בנמוך ומוכר בגבוה, הרי שהבנק נכשל במשימתו הראשונית (שמירת ערך המטבע) והשניונית (שמירת ערך הקניה).
הפסקת תכנית רכישת האגח היתה צפויה, ולכן לא ניכרה פגיעה מיוחדת בתשואת האגחים שגם כך נחלשו טרם ההודעה. ההודעה הנלווית של הבנק כי "תוכנית רכישות האג"ח בה החל בנק ישראל בסוף חודש מרץ, תרמה לחזרה של שוק ההון לתפקוד תקין יותר, ובפרט לחידוש ההנפקות וגיוסי ההון על ידי הסקטור העסקי" אין לה דבר וחצי דבר עםהאמת. התאוששות שוק ההון וכפועל יוצא של זה של שוק ההנפקות, נזקפת כולה להתאוששות שחלה בארה"ב בבורסה ובאינדיקטורים מסויימים של הכלכלה הריאלית.
בשורה התחתונה, פישר נמנע בשלב זה מלתת אסטרטגיית יציאה כלשהי.מכיוון שכך, אין סיבה כי הדולר יפגין עוצמה או כי המשקיעים יראו אלטרנטיבת השקעה באופק, ולכן המצב הקיים רק ילך ויחריף.
בעבר ציינתי כי הדולר שם פעמיו לכיוון 3.8 ₪ .כעת, לאחר אדישותו של הבנק הדולר צפוי לדשדש ברמה הנוכחית וקרוב לוודאי לשאוף לכיוון 3.75 ₪.
מעניין אף לציין כי בניגוד למדד המשולב של בנק ישראל מדד מלניק דווקא ירד בחודש יוני בחצי אחוז. הרקע לירידה היא ההאטה בפעילות המשקית לצד העליה באחוז האבטלה, ולכן בסיכום רבעון הירידה ברבעון השני זהה לירידה ברבעון הראשון.
למשקיעים הסולידיים או לאלו הרוצים לשמור על חשיפה גם לאג"ח ולא למניות בלבד, מומלץ בשלב זה להחזיק את האגחים במח"מ של 10 שנים ומעלה. באגחים בעלי המח"מ הקצר חלו ירידות לא מבוטלות בהתאם לצפוי, אך באלו לטווח הארוך דווקא ניכרה עליה. הדבר מעיד כי הצפי הוא שתהא חזרה בקרוב לשוק הסולידי (בקרוב באגח – תקופה של שנה עד שנתים), ולכן מוטב להצטייד מבעוד מועד באגחים אלו.
התל-בונדים למיניהם, כבשבועיים האחרונים, לא הניבו רווח והדבר היה צפוי ואף התרעתי עליו. סביר להניח כי נמשיך לראות מימושים באפיק זה על רק כל הכתוב לעיל, לצד תיקונים נקודתיים.
אם בישראל עוד ניתן להסברי חלק מהעליות, הרי שבאירופה השוק מטפס ללא הכרה או הצדקה מוחלטת. שיעור האבטלה בקרב מדינות האיחוד צמח ביוני לרמה של 9.4%, הרמה הגבוהה מאז שנת 1999. מדד המחירים לצרכן בחודש יולי רשם ירידה של 0.6% לעומת רמתו מלפני שנה, השיעורהחד מאז הנתון החל להתפרסם במדינות האיחוד האירופאי. האנליסטים, לאחר הדו"ח, הדהימו כשהקונצנזוס הוא כי בשנת 2010 האבטלה תגיע ל 11.5% אבטלה ! קשה שלא לעמוד נפעמים מול נתון זה לנוכח הבורסות המזנקות. אמת כי הבורסה בישראל רשמה תשואה עדיפה וקיצונית יותר, אך ההתעלמות מהנתונים הכלכליים גוררת הערכות כי הבורסות באירופה יתקנו גם ללא תיקון מצד ארה"ב. (מה שקרוב לוודאי לא יתרחש בישראל). מכיוון שכך, מוטב להקטין חשיפה לבורסות אלה על פני ארה"ב, ישראל, ומדינות מתעוררות.
במזרח, שתי כלכלות הפוכות משכו את תשומת לבי השבוע. כלכלת יפן הממאנת להתאושש כבר שנים ארוכות, ומנגד כלכלת סין.
ביפן, המדינה השרויה במיתון הקשה ביותר מזה עשור, שיעור האבטלה טיפס לשיא של 6 שנים. גרוע מכך, מדד המחירים לצרכן נפל בקצב שנתיחד של 1.7% במהלך חודש יוני (רק לשם האנקדוטה וההשוואה, שיעור האבלה ביפן הוא כעת 5.4%). על רקע זה ניתן להבין את הבורסה היפנית שמפרשת את הנתונים לאשורם וכרגע מביטה על הראלי מהצד.
לעומתה, ההנג-סנג הוא בועה מוחלטת. אם קודם עוד הערכתי שאנו בדרך למצב בועתי, הרי שעכשיו גמור וחתום כי המחירים שם חסרי פרופורציה. השוק הסיני ימשיך לעלות קרוב לוודאי על גלי האוירה העולמית, אך צפוי כי הממשל שער למתרחש, יתערב בשלב כלשהו ויוביל למימושים. על רקע זה , מומלץ להקטין חשיפה לבורסות אלה, ולהעדיף חשיפה לבורסות דוגמת הודו וברזיל.
בארה"ב המדדים דשדשו השבוע ללא כיוון מוגדר. אני מדגיש שוב את העניין, משום שהמחפשים תיקון מבינים כי סביר שיקדם לכך דשדוש מה אך חשוב להקפיד להביט אל עבר ניו-יורק ולא ישראל. הדשדוש אכן קיים, וזה שאינו מוצא את ביטויו כאן לא אומר שלא יגיע בחדות אצלנו כבאצלם.
הרגולציה בארה"ב בחרה השבוע בדרך הקלה וה-SEC הפך את האיסור על ביצוע שורט "עירום" לקבוע (שורט עירום – מכירת מניה אפילו ללא השאלתה בניגוד שורט רגיל). אני מציין הדרך הקלה, כי לצד צעד זה פירסמו הבנקים (שהובילו את המהלך) כמתחייב מצידם את נתוני הבונוסים השנתיים. בנקים שנטלו הלוואות ע"ס מיליארדים מהממשל העניקו בונוסים בסכומים של מאות מליונים, כשמיותר לציין את הקורלציה בין הצלחה לתשלום.
לשם ההמחשה מספיק שאציין כי ישנם בנקים שהבונוסים שחילקו במהלך השנה החולפת עלו פי 5 ויותר על רווחי הבנק !
על רקע זה גוברת האכזבה מהנשיא, ותסכול הציבור שכספיו הצילו את הבנקאים וכעת משמש לבונוסים, גובר פלאים. הצעד על איסור השורט העירום מקומם על רקע זה, שכן השורט משמש כלי נכון להערכת מצב חברה בדיוק כפי שקניית מניה עושה זאת. היו דרכים פשוטות יותר לאכוף את הנושא, אך הבחירה האבסולוטית מובילה קרנות גידור מסוימות להפסדים כתוצאה מהמהלך. לקרנות גידור יש תפקיד מעבר להשאת רווחים, והוא תמחור נכון של מניות ולכן במודע הפד גורם למצב בו חברות ובפרט הבנקים יתומחרו ללא מגבלות כלשהן. לא קרנות הגידור הן אלו שהובילו את המשבר אלא לקיחת הסיכונים של הבנקאיים והמינופים חסרי התקדים, ודווקא קרנות הגידור הן אלו שעמדו וזעקו בשער.
בינתיים, בנקים מוסיפים להיסגר והמינון המדוד לא מותיר ספק כי קיימת יד מכוונת השולטת במצב וערה לפסיכולוגיית השוק. 25 בנקים הקורסים בין לילה בחודש בודד, אינם דומים ל 25 בנקים הקורסים טיפין-טיפין על פני חודש שלם. המספר אותו מספר אך הפסיכולוגיה שונה. רוצה אני להדגיש – אם המספר אותו מספר, המצב הוא גם אותו מצב...
בהמשך לדברים שציינתי בשבוע שעבר על ההשקעה במניות נדלן ארה"ב לטווח ארוך, הרי שנתונים נוספים שהגיעו משוק זו מאוששים כי אנו בתחתית. מכירות הבתים החדשים בארה"ב הפתיעו בזינוק מעל הצפיהחד ביותר מזה 8 שנים. בנוסף, עפ"י מדד קייס שילר: מחירי הבתים רשמו במאי עלייה חודשית ראשונה מזה 34 חודשים, ויש בכך בכדי להעיד כי מדובר בהשקעה עם כניסה במחירים נוחים במיוחד.
על רקע הדברים הללו, חשוב להבחין כי מדד אמון הצרכנים ממשיך לרדת. אולי האכזבה מהנשיא, ואולי ההבנה כי אין פתרונות קסם גורמים למשקיעים להבין כי הזינוקהחד במדדים הוא רגעי, ונכונו לנו עוד ימים קשים. מיותר להזכיר שוב את הנתק בין שוק ההון והשוק הריאלי, אך כששני אלו יפגשו, קרוב לוודאי שהבורסות יגיבו בירידות.
כלכלת ארה"ב שהתכווצה ברבעון הראשון ב 1% בלבד, אינה הפתעה כה גדולה כפי שהוצג בתקשורת המקומית, ולכן גם ההתעלמות של הבורסות מהנתון. אם אנו בשוק שצופה פני עתיד, הרי שהצפי הוא הרלוונטי, ולא הנעשה ברבעון הראשון של השנה. המדדים החודשיים נותנים אינדיקציה טובה הרבה יותר מנתנוי התמג המתפרסמים בדיעבד.
ובין שלל הכותרות השבוע, הסתתרה ידיעה קטנה שיש לתת לה נופח גדול יותר.
בהנפקה של אגרות חוב של ממשלת ארה"ב לטווח של חמש שנים שנערכה השבוע, רק 36.7% מההנפקה משוייך למשקיעים זרים. ב 3 ההנפקות האחרונות, הממוצע היה 50% ואילו טרם המשבר הממוצע עמד על 71%. יש כאן ירידה ניכרת ברצונם של הבנקים הזרים להמשיך ולממן את החובות של ממשלת ארה"ב. הבעת אי-אמון בחוב ממשלת ארה"ב, ובמטבע הדולר, שתתן את אותותיה בשנים הבאות.
מניות ומגזרים
אג"ח בסיכון גבוה אך בתשואה אטרקטיבית – אג"ח ד' של אוסיף.
אוסיף, שכבר גיבשה הסדר חוב, מה שמלמד על נכונותה לעמוד בתשלום האגח, לא ציפתה כי הבנקים לא יאשרו את ההסדר. ההפתעה הובילה לתמחור חסר של האג"ח ושל משקיעים שמיהרו להיפטר מהנייר, אע"פ שהחברה מתכוונת להציע הצעה חלופית במהלך השבועיים הקרובים. יש כאן מידה לא מבוטלת של סיכון, ולכן איני רואה בהשקעה זו השקעה סולידית, אך נדמה כי החברה מתכוונת ואכן תעמוד בתשלומים, ולכן לחובבי הסיכון באגחים מומלץ לבדוק אפשרות זו.
• בנוגע לשאר המניות אין שינוי בהערכות.
• את אסטרטגיית האופציות השבועית, ניתן לקרוא תחת פורום אופציות אוגוסט.
שבוע טוב ומוצלח !
