הצפוי בחודשי הקיץ - יעקב ויינשטיין

לא מעט קווי דמיון ישנם בין המיתון העולמי הנוכחי לבין השפל הכלכלי הגדול של שנת 1929, אך בניגוד לשפל הגדול, ה-Depression, הצמרת הכלכלית פעלה מספיק מהר ומספיק בנחרצות כדי למנוע אסון. כך אומר יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי במגדל שוקי הון, בכנס ירושלים, שנערך בשבוע שעבר.
במשבר של שנות ה-30, הטעות הגדולה שהחריפה את המצב הייתה הנחת העבודה שכוחות השוק יוכלו לפתור את הבעיה בכוחות עצמם. האמירה "תנו לכוחות השוק לנצח", אומר ויינשטיין, היא טובה ותקפה, כל עוד השוק פורח ומשגשג. כוחות השוק, ידם קצרה מלהושיע כשמתפתח משבר.
יש לשבח את המהירות והנחישות שבהם האוצר האמריקאי ונגיד הבנק המרכזי שמו בצד את אמות המידה המוסריות ובצורה אגרסיבית העבירו מיליארדי דולרים אל המערכת הבנקאית ובכך הצילו אותה מקריסה. את הויכוח המוסרי נוכל לפתור בזמן רגוע יותר.
אמנם המפולת האולטימטיבית נמנעה, אומר ויינשטיין. אבל את ההתדרדרות האיטית במדרון לא הצליחו צעדי החירום למנוע. כמו חייל במצוקה, שיורה בכל כלי הנשק שברשותו, בתקווה שאחד מהם יציל את המצב, כך גם שרי האוצר של מדינות המערב והבנקים המרכזיים משתמשים בכל ארסנל כלי הנשק הפיננסיים - הורדות ריבית, הזרמות כספים וכו' - כדי לעודד את הכלכלה ולהניע מחדש את הגלגלים. תוצאות של ממש, מלבד כאמור עצירת האפוקליפסה הכלכלית, עוד לא ראינו.
אחרי הקיץ יגיע הזמן להכרעות.
חודשי הקיץ לא יביאו איתם מהלכים גדולים ושינויים קיצוניים במדיניות הכלכלית. עם זאת, לקראת ספטמבר, ראשי השוק יצטרכו לקבל החלטות משמעותיות לאן ממשיכים.
גיבוש המדיניות בנושא המלאים היא אחת מאותן החלטות. להערכתו של ויינשטיין, בעוד שלושה חודשים יצטרכו האחראים על הרכש ועל ההשקעות להחליט האם ממשיכים בקצב הנוכחי של מילוי מלאים בלבד, או להתחיל לקנות סחורות ולגייס עובדים. גיוס עובדים פירושו כניסה מחודשת למדיניות של ייצור ולא של אגירת מלאים. ויינשטיין מעריך כי רק בשנה הבאה אפשר יהיה לצפות לגידול בייצור ובעקבותיו לגידול בייצוא, לא רק בסין, שם המצב יחסית טוב בהשוואה למדינות המערב.
בהלת הקניות: לא לשכוח את המאקרו
ויינשטיין מבחין בסימני פאניקה בשוק, אלא שמדובר ב"מיני פאניקה חיובית", כפי שהוא מכנה אותה. זו קדחת קניות ולא ניסיונות להיפטר בכל מחיר מהסחורה. ההכרה כי ההתמוטטות שכולם חרדו ממנה לא תבוא, מחזירה את השחקנים לשוק. כל מי שמיהר לצאת מהאג"ח, מהסחורות, מהנפט ומהזהב, מחפשים כעת את דרכם פנימה.
עם זאת, לצד התיקון הנוכחי שמתבצע בשווקים, אסור לשכוח את הנתונים המאקרו-כלכליים שהם עדיין שליליים.
אנחנו נהיה בפעילות שלילית לעוד מספר לא מבוטל של חודשים. האבטלה לא הולכת לרדת, גם כשהמשק העולמי כבר יעבור לפאזה חדשה ויתחיל להתקדם. יש להבין, כי אין דבר יותר קל למנהלי חברות, מאשר לקצץ בעובדים ולהמשיך לייצר, ואז יסתבר להם שהחברה מגיעה לרווחיות טובה יותר, עם פחות עובדים
במצב הנוכחי, החברות במשק מסתפקות במשאבים שיש להן ומצליחות להגיע לא רק לאותן תשואות, אלא הרבה פעמים לתפוקה יותר גדולה. החברות כיום ממוקדות בענף שלהן ולא מחפשות הרפתקאות בחוץ. המיקוד הזה עוזר להן, במידה מסוימת, לשמור על הרווחיות.
זו הסיבה, אומר ויינשטיין, כי לא ראינו בחודשים האחרונים נפילה אדירה ברווחיות בישראל אלא נסיגה מסוימת, שאינה בלתי סבירה, גם בחודשי השיא של המשבר.
ירידת הרווחיות היא עדיין סבירה במרבית החברות, למעט אותן חברת שעוסקות במכירה לצרכן. ברמה היותר גבוהה כמו במותרות, או בהייטק, ישנה יציבות לא רעה אפילו ומאוד מעודדת בייצוא.
לדעת ויינשטיין, הקונצנזוס הוא שבעוד חצי שנה-שנה, יהיה טוב יותר. תתחיל תקופה חדשה. להערכתו, סוף התיקון האגרסיבי בשוק מתקרב. אחר כך יהיו מספר חודשים של דשדוש ולקראת אמצע 2010, יהיו כבר תוצאות במשק העולמי, שיתנו דחיפה חדה וטובה יותר למשקיעים ויעניקו להם בטחון גדול יותר.
הריבית עם הפנים למעלה
שני דברים נמצאים היום לרעת המשקיעים:
האחד, הריבית כבר אינה יכולה לרדת יותר. היא רק יכולה לעלות. ויינשטיין משוכנע שהנגידים לא יחזרו על הטעות של הנגיד לשעבר, גרינספן, שהותיר את הריבית על גובה של 1% לתקופה כה ארוכה, למעשה מאסון התאומים, וגרם בכך לספקולציה הגדולה בנדל"ן.
להערכתו, הנגידים, כולל הנגיד הישראלי, יתחילו להעלות את הריבית, כשיהיו סימנים טובים וחזקים במשק. העלאת ריבית אינה דבר חיובי לשוק המניות.
הדבר השני, יש להתכונן להעלאות מיסים מסיביות בכל העולם. העולם שעבר את המשבר הזה ושילם, קודם כל רשם את הצ'ק ועכשיו הוא מחפש את הכיסוי. העלאת מיסים יחד עם העלאת הריבית אינן טובות לשוק.
מה צפוי באפיקי ההשקעה השונים?
לאור כל הדברים האלה, לאן כדאי לכוון את ההשקעות ומה אפשר לצפות מהשווקים השונים?
לדעת ויינשטיין, אגרות החוב להמרה ואגרות החוב הקונצרטיות מיצו את פוטנציאל העליות. במניות הרווחיות תגיע והפוטנציאל קיים, אבל הוא יבוא לידי ביטוי רק בשלבים מאוחרים יותר.
אשר לדולר, ויינשטיין לא צופה התפתחויות חיוביות. בטווח הקצר המטבע האמריקני שומר על עוצמה מסוימת, שמקורה במדיניות של צמצום סיכונים. אבל המשקיעים, להערכתו, ילכו ויתרחקו ממנו ויעברו למטבעות אחרים - השטרלינג, היין, היורו וגם אל עבר הדולר האוסטרלי והניו-זילנדי או הריאל הברזילאי.
לדברי ויינשטיין, ההדפסה הסיטונאית של הדולרים, שמקבילה לה אפשר לראות רק בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה, תגרום לדולר לאבד במהירות ממעמדו.
ההתפתחויות הקרובות בשוק הסחורות ישפיעו על הציפיות לאינפלציה. לעלייה במחירי הסחורות ישנה השפעה פסיכולוגית על הציפיות האינפלציוניות. עליות במחירי הסחורות גורמות לדרישה לתוספות שכר ותוספות השכר הן הגורם האקטיבי לאינפלציה.
מה צפוי לנו בישראל?
לדברי ויינשטיין, בין אם נרצה או לא נרצה, אנחנו נמצאים ותלויים בהייטק. ההייטק הישראלי, הוא שם דבר אמיתי בקנה מידה עולמי. ישראל הייתה, עד למפולת האחרונה,
במקום הראשון בעולם מבחינת ההתעניינות של חברות זרות בהשקעות הייטק מקומיות.
החברות הישראליות עדיין מאוד קוסמות להייטק הכלל-עולמי. חברות הגיעו למסקנה שיותר זול לקנות את ההשקעות הישראליות, או לקנות את הידע שלהם, מאשר לפתח אותו.
ואולם כאשר נכנסו כולם למגננה, והפסיקו לקנות, הראשונות להיפגע הן חברות ההייטק. גם חברות שלא נפגעו באופן ישיר, להוריד את הראש, לפטר עובדים ולהקטין את הייצור.
כאשר העולם יחזור לאותה התעניינות בהייטק, שויינשטיין צופה שתקרה בסביבות שנת 2010, גם המשק הישראלי יתחיל להרים את ראשו מחדש.