במקרה אינפלציה: איך להפסיד פחות כשהמחירים מאמירים
נכון, האינפלציה עוד לא כאן, ורוב הכלכלנים סבורים כי בשנה הקרובה יעלה סל המחירים במשק ב־2% בלבד, אולם יש מי שמאמין שזה רק עניין של זמן עד שנראה עליות מחירים משמעותיות בשוק המקומי.
לפי התיאוריה הכלכלית המוכרת, רמות הריבית הנמוכות במשק מדרבנות את האזרחים לצרוך במקום לחסוך, שכן הריביות הנמוכות הופכות את החיסכון ללא אטרקטיבי, ומשום שזול יותר ללוות כסף. כתוצאה מכך, עולים הביקושים ועמם המחירים, או במלים אחרות, מתגבשת אינפלציה.
נוסף על כך, הזרמות הכספים של הבנקים המרכזיים בעולם לעבר חברות במשבר מגדילות את כמות הכסף במשק, עובדה שתורמת להגדלת הביקושים. ואם לא די בכך, עליית מחירי הסחורות (כמו הנפט, למשל) שפוקדת את השווקים בחודשים האחרונים ועליות המסים שהונחתו על האזרחים בתקציב המדינה האחרון (דוגמת הטלת מע"מ על פירות וירקות) עשויות לייקר אף הן את סל המוצרים הבסיסי.
אלה רק חלק מהאינדיקציות שאינפלציה משמעותית עתידה לחלחל אל משקים שונים בעולם, וגם אל המשק המקומי. השאלה היא, כאמור, העיתוי. יש הסבורים שכבר בשנה הקרובה תתגבש אינפלציה משמעותית, ורבים אחרים סבורים שזה יקרה בעוד שנתיים או שלוש. השאלה המתבקשת היא, היכן כדאי להשקיע את הכסף במצב של עליית מחירים, לבד מהשקעה במניות שפחות מומלצת בשל התנודות בשווקים.
איגרות חוב צמודות מדד של ממשלת ישראל
הדרך המוכרת והמקובלת ביותר להשקיע כסף בזמן אינפלציה היא רכישת איגרות חוב ממשלתיות מסוג גליל. איגרות אלה, הצמודות למדד המחירים לצרכן, מבטחות את רוכש האיגרת מעלייה במדד, ובתמורה מעניקות ריבית נמוכה יותר מאיגרות החוב שאינן צמודות למדד. "איגרות החוב האלה קיימות ופופולריות בישראל זה שנים רבות, בשל סביבת האינפלציה הגבוהה שאפיינה את ישראל כל כך הרבה שנים, בניגוד לארצות הברית", מסבירה ד"ר שלומית זוטא מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו, המשמשת גם כדירקטורית בכמה חברות.
עם זאת, לדברי זוטא, "בעת הנוכחית אין להסתפק ברכישת איגרת חוב צמודה, אלא להקפיד כי זמן הפירעון שלה יהיה בעוד זמן קצר יחסית. הסיבה לכך היא שרמות הריבית הנוכחיות במשק זמניות, ובעתיד ניתן יהיה לרכוש איגרות חוב ולקבל עבורן ריבית אטרקטיבית יותר".
אך לכל מטבע שני צדדים - אמנם הגלילים מגנים מפני שחיקה ריאלית של ההשקעה, אולם הריבית הנומינלית הגלומה במכשירים אלה נמוכה מאוד, ולעתים אף שלילית. כך, למשל, הריבית על הגליל לשנה היא -1.7%, והתשואה לפדיון של הגליל, העתיד להיפרע בעוד שנתיים וחצי, עומדת על -0.25%, זאת בתוספת למדד כמובן.
מצד שני, הריבית על מק"מ לשנה היא אמנם חיובית (1.15%), אולם אינה צמודת מדד, כך שבעצם ההחלטה אם לרכוש מכשיר לשנה תלויה ברמת האינפלציה החזויה.
כעת מתמחר השוק את רמת האינפלציה בשנה הקרובה על 2.8% (להבדיל מתחזיות הכלכלנים שהיא תעמוד על כ־2%). אם האינפלציה תהיה נמוכה יותר, כפי שסבורים הכלכלנים, הרי משתלם להמתין עם רכישת הגלילים ולרכוש מק"מ, אולם אם תעבור את קו הגבול, עדיף לרכוש את הגלילים הקצרים.
איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד
רבות מאיגרות החוב של חברות במשק צמודות למדד, כך שעל פני השטח זו השקעה אשר עשויה להתאים לזמן אינפלציה. עם זאת, יניב רחימי, סמנכ"ל בבית ההשקעות רמקו, מסביר כי עלייה באינפלציה משמעותה גם עלייה בהתחייבויות של חברות שגייסו חוב צמוד למדד. לכן, קיים סיכון בקרב חברות שמבנה המאזן שלהן אינו יציב דיו, שאינפלציה גבוהה תקשה עליהן לעמוד בהתחייבויותיהן. משום כך, אומר רחימי, נראה שכדאי לרכוש איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד רק אם מדובר בחברה עם מאזן יציב יחסית, שעלייה במדד לא תשפיע על יכולת החזר החובות שלה.
איגרות חוב בעלות ריבית משתנה
רחימי מזהיר גם מפני השקעה במוצרים בעלי ריבית קבועה. "כאשר הריבית במשק נמוכה", הוא אומר, "משקיעים נוטים להתפתות ולסגור את כספם במוצרים בעלי ריבית קבועה גבוהה ביחס לריבית במשק. אולם, כשהריבית עולה, נפתחות הזדמנויות חדשות והאטרקטיביות של הריביות שבהן הושקעו הכספים פוחתת". הפתרון לכך הוא רכישת אג"ח ממשלתית בריבית משתנה (גילון).
כלכלני לידר שוקי הון מוסיפים כי "כאשר נרשמת האצה באינפלציה, מגיב הבנק המרכזי בהעלאת הריבית. בתרחיש זה איגרת חוב בריבית משתנה אמנם אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, אך הקופון שהיא משלמת עולה בהתאם לציפיות השוק לעליית הריבית". כלומר, אם הריבית במשק תעלה, גם הריבית שתשולם למחזיקי איגרות החוב תעלה, זאת בהתאם למפתח מסוים שייקבע עם רכישת האיגרת (למשל, 2% מעל רמת הריבית בשוק). רוב איגרות החוב הללו הן ממשלתיות, אולם יש מעט איגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה.
שטראוס,
למשל, הנפיקה לאחרונה איגרות חוב בריבית משתנה לפירעון ביוני 2013.
איגרות חוב של ממשלת ארצות הברית
המשקיעים לא חייבים להגביל את השקעתם לגבולות הארץ. לדעתו של יוסי שמעוני, מנהל ההשקעות ברוטשילד בית השקעות, השקעה באיגרות חוב של ממשלת ארצות הברית היא פתרון ראוי. "המוצר המובנה היחיד בארצות הברית שהוא צמוד מדד הוא איגרות חוב ממשלתיות מסוג TIPS. כיום מעניקה האיגרת לטווח קצר ריבית שנתית של 1% מעל לאינפלציה האמריקאית. מדובר בהשקעה מעניינת בהשוואה למקביל הישראלי, הגליל, המעניק תשואה נמוכה יותר (הגליל לפירעון בסוף 2011 מעניק תשואה שלילית של רבע אחוז, זאת כמובן, בצמוד למדד, ש"א)".
לאמיצים שבמשקיעים מציע שמעוני לבצע פעילות המכונה "שורט" על איגרות חוב של ממשלת ארצות הברית ל־20 שנה. השקעה באמצעות שורט בעצם מהמרת נגד הפעילות המסורתית של המוצר. "הריבית השנתית על איגרת מסוג זה היא 4% לשנה. בהנחה שבשנים הקרובות תהיה אינפלציה משמעותית, מי שירכוש את האיגרת יפסיד. אולם רכישת תעודת סל מסוג שורט (תעודת הסל נקראת TBT), המרוויחה מהפסד האיגרת, יכולה להיות השקעה טובה. עם זאת, מדובר בהשקעה מסוכנת יחסית, והייתי ממליץ להשתמש בה כתיבול לתיק ההשקעות".
זהב וסחורות
על דרכים נוספות לשמור על ערך הכסף מצביע דן רון, סמנכ"ל בתכלית בית השקעות, שממליץ על "השקעה בסחורות, בדגש על זהב וסחורות חקלאיות".
לדבריו, הזהב ידוע בתפקידו כמשמר ערך, ולכן עתיד לעלות ככל שלחצי האינפלציה יתחזקו (מכיוון שמשקיעים רואים בזהב סחורה שלא מאבדת את ערכה הריאלי).
כמו כן, סחורות חקלאיות, כמו תירס, חיטה, סוכר וסויה, הן בעלות ביקוש קשיח למחצה בעולם, עקב היותן מרכיב בסיסי במזון שאנו צורכים, ולכן מחירן אמור לעלות ככל שהאינפלציה תעלה.
