המשקיעים בקרנות לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות

קרנות הנאמנות, המנהלות היום כספים בהיקף של 116 מיליארד שקל, הן אחד הפרמטרים הטובים ביותר לבדיקת העדפות הציבור. בדיקת "כלכליסט" שכללה ניתוח של נתוני הגיוסים לאורך תקופות הגאות והמשבר בשווקים הפיננסיים, מעלה תמונה ברורה ומוכרת: הציבור נכנס למניות בשיא, ויוצא מהן בשפל.
מנתוני הבורסה לניירות ערך עולה כי מתחילת השנה ועד לחודש מאי גייסו הקרנות המנייתיות (כולל קרנות גמישות) 753 מיליון שקל, כאשר החודש שבו נרשמו הגיוסים הגדולים ביותר היה מאי עם גיוסים של 363 מיליון שקל. אלא שדינו של מי שנכנס לשוק במאי אינו זהה למי שכבר היה בפנים, שכן הראשון פספס את העליות החדות שנרשמו בשווקים. כך, למשל, מדד ת"א־100 עלה מתחילת 2009 ועד סוף אפריל בכ־32% (מתחילת מאי ועד היום עלה המדד ב־8% בלבד).

ההיסטוריה חוזרת
הנתונים חוזרים על עצמם בכל המשברים שאירעו בעשור האחרון. במרץ 2000 פרץ משבר הטכנולוגיה. חודש לפני שפרץ המשבר גייסו קרנות הנאמנות המנייתיות 2.7 מיליארד שקל - סכום שיא באותה שנה (לצורך השוואה, בינואר אותה שנה גייסו הקרנות המנייתיות 930 מיליון שקל בלבד), ואילו בתחילת המשבר החל גל פדיונות מהקרנות המנייתיות. מצב זה מדגים היטב שציבור המשקיעים מוכר בירידות ונכנס בשיא.
בפברואר 2003, עם תחילת הגאות בשוק, ציבור המשקיעים עוד לא קנה מניות. הוא אפילו היה רחוק מכך. למעשה, רק בנובמבר 2003 נרשמו גיוסי שיא של 920 מיליון שקל לקרנות הנאמנות המנייתיות - לאחר שמתחילת השנה כבר נרשמו בשוק עליות של 43%.
ההיסטוריה חזרה על עצמה גם ארבע שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2007. במהלכו של חודש זה, שבו נרשמו ירידות שערים חדות בבורסה, נרשם גל פדיונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות. שוב ציבור המשקיעים מוכר בשפל, כשיש ירידות שערים. כך אירע גם אשתקד - השנה שבה קרס שוק המניות בעקבות משבר הסאב־פריים בארצות הברית. המדדים הפגינו ירידות שערים, והציבור בעקבותיהם ברח מהקרנות המנייתיות עם פדיונות של כ־4 מיליארד שקל, ונכנס ל"בונקר" של הקרנות הכספיות, שגייסו באותה שנה סכום אגדי של 28.3 מיליארד שקל. פדיונות השיא נרשמו דווקא בינואר 2008 - 1.2 מיליארד שקל - ובהמשך המשיכו הפדיונות מהקרנות המנייתיות בשיעורים נמוכים יותר, כך שהציבור הצליח להינצל מהירידות החדות שנרשמו במחצית השנייה של השנה.
כל מנהל השקעות יודע לדקלם את הנוסחה המנצחת. לשוק המניות יש להיכנס בשפל, כשמחירי המניות נמוכים ככל האפשר, וכאשר הם עולים - המשקיע כבר צריך להיות לאחר קנייתן. אולם, המרחק בין הנוסחה לבין מה שקורה בפועל רחוק. יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בילין לפידות, מנסה להסביר: "המצב נוצר כי אנשים בתחום ההשקעות, בישראל הרבה יותר מבארה"ב לדוגמה, עובדים מהבטן ולא מהראש. כאשר המשקיעים רואים תקופה של עליות, הם נוטים לחשוב שזה יימשך לנצח, ולהפך בתקופת ירידות. האנשים משכנעים את עצמם פסיכולוגית שהשוק ימשיך בעתיד באותו כיוון. אפשר לשנות את החשיבה הזאת באמצעות חינוך המשקיעים שעולם ההשקעות והחיסכון הוא מכשיר לשימוש לאורך זמן. אני מקווה שיועצי ההשקעות בבנקים ישקיעו מאמץ לאור לקחי המשבר האחרון כדי לשנות את החשיבה הציבורית המבוססת מומנטום ולא מבוססת היגיון".

נסחפים עם הטרנדים
נכנסים בגאות בורחים בשפל
בעקבות הטרנד האבוד
על השאלה האם מנהלי הקרנות צריכים למכור מה שנכון, ולא מה שפופולרי, משיב לפידות שבעולמן של קרנות הנאמנות מי שמוביל את הביקושים הם יועצי ההשקעות בבנקים. "זה נכון שהציבור מחליט, אולם היועצים הם אלה שמייצרים את הביקוש הסופי. צריך לנסות לחשוב לטווח הארוך ולשכנע את הציב ור לשנות את דעתו. ללכת אחר הזרם זה נוח כשהשוק עולה, אבל לאורך זמן משלמים את המחיר. בדרך כלל, מהלך נכון היום הוא לא בהכרח המהלך הנכון בעתיד".
שמואל לב, יו"ר ומנכ"ל משותף באנליסט, לא מאמין שהתופעה תיפסק. "אמצעי התקשורת בדרך כלל מלבים את התופעה הזאת, ומומחים שמתראיינים נותנים עצות השקעה בכיוונים הלא נכונים. גם מערכת הייעוץ, בלי להתכוון, מפנה את הציבור לכיוונים הלא נכונים. כך גם בפרסומות שסובבות אותנו, כמעט תמיד משווקים את מה שפופולרי, אך לא בהכרח נכון. בסוף 2008 אף אחד לא כתב על אפיקים פחות סולידיים שיכולים להניב תשואה גבוהה יותר, אלא פרסמו מיד מודעות על איגרות החוב השקליות. זו תופעה שתמשיך לאפיין את שוק ההון, והיא בהחלט מזיקה לאיכות ההשקעות".
לב מוסיף כי "כשמנסים להמליץ ללקוח על מכשיר לא פופולרי, הלקוח נוטה בדרך כלל שלא לקבל את ההמלצה. זוהי תופעה בלתי נמנעת שהמשקיעים צריכים להיות מודעים אליה".
"כולנו אנשים שמונעים מפסיכולוגיה", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בענף קרנות הנאמנות. "אדם בדרך כלל מבקש להצטרף להצלחה, אולם בשוק ההון אנשים נוטים לבצע כל צעד בקיצוניות, גם כשטוב וגם כשרע". עם זאת, הוא מסייג: "בשנתיים האחרונות השקעות הציבור באפיקים הסולידיים היו נבונות מאוד. מי שמוביל את המגמה הזאת הם יועצי ההשקעות, שבתוך התחום הסולידי עוברים בין מכשירי ההשקעה בהיגיון רב. אבל אין ספק שכשהביטחון העצמי גדל, הנטייה להגדיל סיכונים הולכת וגדלה, וזאת הנקודה המפחידה. כשמתחיל טרנד תמיד נסחפים איתו. הציבור לעולם לא מצטרף נגד מגמה אלא תמיד מצטרף אליה".