שלל הצעדים במדיניות של ישראל, התפטרות מובארק. פסגות.

ראש הממשלה ביצע ביום חמישי סדרה של פליק-פלאקים מרהיבים בעקבות לחץ חברי המרכז. לחץ מתמיד בן שנים של מרבית (אם לא כל) כלכלני ישראל הרציניים והבלתי תלויים לא הצליח להשיג, את מה שעשו עיני, דנון, בוחבוט ורגב. כל הכבוד.

שלל הצעדים אמורים להיות מאוזנים תקציבית, כלומר לא אמורה להיות להם השפעה על הוצאות המדינה, וגם לא על הגרעון התקציבי. על מדד המחירים לצרכן – דווקא כן:
• ביטול הבלו על הבנזין –
• חסכון של 23 אגורות לליטר. לא יחול על הסולר. לא רלבנטי לרבים מהצרכנים שנוסעים ברכב של המעסיק/ליסינג. נובע מכך, שזה כן רלבנטי לרווחיות עסקים שיש להם צי רכב משמעותי.
• עלות הביטול לתקציב המדינה 760 מיליון ₪ בשנה.
• הוזלת התחבורה הציבורית –
• רק בפריפריה (שלא הוגדרה עדיין), ורק למחזיקי חופשי חודשי ברכבות ובאוטובוסים.
• עלות ההוזלה לתקציב המדינה 300 מיליון ₪ בשנה.
• הוזלת המים –
• אז זהו, שהמים לא יוזלו. מה שיקרה, זה שהמדרגה התחתונה של התעריף הנמוך יותר תורחב, והתעריף על צריכה גבוהה יותר יועלה. יהיו אנשים (הרוב) שישלמו פחות, ואחרים ישלמו יותר. זה לא אמור להשפיע על מדד המחירים לצרכן.
• השפעת שני הסעיפים הראשונים על מדד המחירים לצרכן: הפחתה של 0.2% בעת היישום (כנראה, החל ממרץ. עדיין לא סגור).
• בלי קשר לצעדים שהוכרזו, בראשיתה של כל שנה מתעדכן מחיר החשמל. על פי העיתונים, העדכון השנה – הפחתה של 4%. אם אכן כך יהיה, אפשר להוריד ממדד המחירים לצרכן עוד 0.1%.
• שורה תחתונה: אנו מעדכנים את תחזית מדד מרץ מ-0.2% למינוס 0.1%.
• עליית המדד החזויה בשלושת החודשים הקרובים: 0.2%. בגלל הפחתות המס והתעריפים (בנזין, חשמל, תחבורה ציבורית), בגלל סיבות עונתיות (הלבשה והנעלה), בגלל תיקונים לאחר עליות חדות (פירות וירקות).
• העלאת שכר המינימום –
• מ-3,850 היום ל-4,300 ₪, אבל על פי האוצר: רק למשתכרים פחות מחמשת אלפים ₪.
• כפי שאנחנו מספרים כבר שנים, בישראל קיימת א-נומליה, שבה אנשים המקבלים השלמה לשכרם מתוקף חוק שכר מינימום, יכולים להשתכר כמו השכר הממוצע במשק ואף כפול ממנו. זאת, משום שקיימים הרבה מאוד סעיפי שכר שהוחרגו מהשכר הקובע לצורך קביעת זכאות להשלמה על פי חוק שכר מינימום. האוצר מוכן להעלות את שכר המינימום, אבל רק לאנשים שבאמת משתכרים מעט. כאלף עובדי מדינה עומדים בתנאי זה, מתוך 17.5 אלף עובדים המקבלים היום השלמה לשכר מינימום.
• בזמנו, קבעה ועדה שמינה שר האוצר, וכללה את נציגי ההסתדרות, המעסיקים, האוצר, בנק ישראל והאקדמיה, שצריך לשנות את תחולת החוק ולמנוע החרגה של הרבה מאוד סעיפים שמוחרגים היום. הפתעה! לא נעשה כלום עם מסקנותיה של אותה ועדה (גילוי נאות: הח"מ היתה המזכירה המקצועית של אותה ועדה).
• אין סיכוי שדרישת האוצר תתקבל ע"י ההסתדרות.
• נראה לנו שמשרד האוצר (או יותר נכון, משרד ראש הממשלה) טעה פה טעות טקטית. יאמצו את הסכמתו להעלאת שכר מינימום ולא יאמצו את הדרישה לצמצום תחולתו.

מקורות המימון לכלל הצעדים:
• קיצוץ רוחבי של 1.5-2% בתקציבי המשרדים -
• מלבד במשרד הביטחון, שחסין מכל הפחתה.
• ביטוי לאוזלת ידו של משרד ראש הממשלה, שמאוד מתקשה – פוליטית, לא מקצועית – לייצר קיצוץ על פי סדרי עדיפויות.
• תיבחן הקפאה של הפחתת מס ההכנסה ומס חברות בשנת 2012 –
• סוף סוף.
• בשנים האחרונות התיחסנו פעמים רבות לבדידותו של ראש הממשלה בדעה שיש מקום ויש צורך להמשיך ולהפחית את המיסים הישירים בישראל. בפרט, כאשר על מנת לממן הפחתה זו, הועלו במקביל המיסים העקיפים. בישראל נטל המס הישיר הוא מהנמוכים בקרב המדינות המתועשות - 19.6% בשנת 2007 (הנתון האחרון שפורסם) לעומת 21.4% בארה"ב ו-23% בממוצע במדינות ה-OECD. נטל המס העקיף, לעומת זאת, מהגבוהים במדינות המתועשות – 17.4% (כנ"ל), לעומת 6.9% בארה"ב ו-10.3% בממוצע מדינות ה-OECD.
• סך נטל המס בישראל נמצא במקום טוב באמצע בהשוואה עולמית.
• נטל המס העקיף העודף פוגע בחלוקת ההכנסות. כנ"ל נטל המס הישיר הנמוך.
• סוף סוף, אחרי ביקורת מקיר לקיר גם בקרב כלכלני ישראל וגם בקרב כלכלני העולם, מוכן נתניהו לומר שבשנה הבאה "ישקול" הקפאת המשך ההפחתה של המס הישיר.
• השינויים המהותיים למדי בהרכב ההכנסות וההוצאות ב-2011 וב-2012, רק מוכיחים את תקיפותה של ביקורת נוספת שלנו: תקציב דו שנתי הוא עיוולת מוחלטת.

התפטרות מובארק
השפעה די נינוחה על השווקים בארה"ב עם פרסום ההודעה ביום שישי בצהריים (שעון ניו יורק). המניות עלו ב-0.5% (באיטיות רבה, מההודעה ועד סוף יום המסחר); התשואות על אג"ח אמריקאיות שירדו חדות לפני ההודעה, תיקנו מעט אחריה, אבל עדיין סיימו את היום בירידה נאה; הדולר שהתחזק (כבר כמה ימים) תיקן מעט, אבל עדיין סיים בהתחזקות; הנפט ירד ב-1.5%.

הבורסה במצרים תיפתח רק היום, אבל ה-CDS שלהם שעלה בשבועות האחרונים ב-225 נקודות (מכ-200 בתקופות שקטות), תיקן כלפי מטה חצי מהדרך, 125 נקודות.
ה-CDS של ישראל עדיין לא תיקן ביום שישי. לא בגלל איזשהו ניתוח גאו-פוליטי שהצביע על אי שינוי במצבה של ישראל לאחר ההתפטרות, אלא בגלל שהחוזים הללו מאוד לא סחירים. נחכה כמה ימים.

השפעה על האג"חים
צעדי הממשלה אמורים להוריד את הציפיות האינפלציוניות. המהלך במצרים אמור להוריד את הסיכון שרואים הזרים בהשקעה בישראל.
כל שאר התנאים שווים (והם אף פעם לא שווים), האג"חים אמורים להגיב בחיוב; השקליים – יותר.
מה שלא משנה את העובדה שלנוכח החלשות השקל בשבועות האחרונים – גם בגלל מצרים, אבל בעיקר בגלל צעדי בנק ישראל ומשרד האוצר – עלתה ההסתברות להעלאת ריבית בנק ישראל כבר בסוף חודש זה. נחכה לראות את מדד ינואר ומה יקרה לשער החליפין בשבוע הקרוב.

שווקים מתעוררים
סובלים מראשית השנה מירידות בד"כ.
סיפור מצריים העלה את שנאת הסיכון בעולם. אבל בעיקר מה שהעיק עליהם מאז ראשית השנה, הוא ההאצה בציפיות להעלאת הריבית. בסין היא כבר הועלתה פעמיים מראשית השנה. ביחד עם העלאת יחס הרזרבה על הבנקים (צעד תחליפי להעלאת ריבית), צפויים עוד חמישה שינויים במחצית הראשונה של השנה(!).

שוק המניות הישראלי ירד מראשית השנה ב-1.5%. לא שזה אומר משהו על המשך השנה. גם בגלל מצרים וגם בגלל העלאות הריבית.
הזרים שמשכו השקעותיהם מהמניות בישראל, יצאו בעיקר ממניות הבנקים שירדו ב-5%-10% מראשית השנה. המוסדיים, נמצאים בד"כ בפוזיציה מלאה בבנקים, ומתקשים למלא את מקומם. הזדמנות למשקיעים הפרטיים.

עוד כמה דברים
בשקט בשקט התשואות על אג"ח ממשלת פורטוגל חזרו לעלות והן ברמות שיא, 7.2%. פורטוגל מדינה קטנטנה, שלא יהיה שום קושי לסייע לה מכספי קרן הסיוע הקיימת. במובן הזה, היא לא מענינת. היא מענינת רק בהיותה עוד קוביית דומינו – אחרי יוון ואירלנד – בדרך לקוביה אפשרית רצינית מאוד: ספרד.

פחות בשקט - מחירי סחורות המזון קובעים שיאים חדשים. בממוצע, המחירים כבר גבוהים יותר משהיו בשיא הקודם ב-2008. אנחנו מעריכים שכמו ב-2008, גם הזינוק הנוכחי במחירי הסחורות, ייגמר בתיקון חד למטה. אבל כמו ב-2008, גם הפעם אין סיכוי שנדע לתזמן את זה. בינתיים, הכיוון הוא עדיין למעלה.
סין סובלת מהבצורת החמורה ביותר מזה 60 שנים, שמאיימת על יבול החיטה שלה. בהיותה צרכנית החיטה הגדולה בעולם, הבצורת הזאת מעלה את המחיר העולמי. עם זאת, לא הכל אבוד. גשמים במרץ יכולים להציל את היבול. בינתיים, הסינים משקיעים מיליארד דולר בפיתוח אמצעי השקיה.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות