גז טיבעי וגז בישול -האם הם אותו דבר?

הסבר מעמיק על הנכס " גז טיבעי "

כדאי לדעת....

שרשרת הגז הטבעי הנוזלי [ שרשרת הגט"ן ]
שלבים בשרשרת הגט"ן (גז טבעי נוזלי): הפקה, עיבוי, שילוח, מסוף איוד.

עם סיום חיפושים והפקה ממאגרים בים וביבשה (שלב 1), גז טבעי מועבר בקוי הולכה למתקני עיבוי. במתקנים אלו יש לעשות בו טיפול מוקדם – עיבוד מנוזלים שקופאים בטמפרטורות קריוגניות (פרופאן, בוטאן, אתאן, פחמן דו-חמצני ומים). לאחר מכן, הגז עובר קירור בלחץ אטמוספרי לטמפרטורות הנמוכות מ- -161°Cאו - 259°F וכתוצאה מכך הופך לנוזל ומתכווץ לכ-1/600 מהנפח המקורי שלו (שלב 2). הגז המעובה מועמס על כלי שייט מיוחדים עם מערכת קירור מורכבת שנחוצה לשמירה על מצבו הנוזלי. גט"ן משונע במכלית למדינת יעד (שלב 3), שבה מחזירים אותו למצב צבירתו המקורי במתקן רה-גזיפיקציה (שלב 4). במתחם הרה-גזיפיקציה, נעשה שימוש במכלי אחסון כדי לאפשר זרימה ממושכת יותר של הגז לרשת הולכה (כלי שייט מגיעים לרוב לנקודת יעד רק כפעמיים בחודש). יתר על כן, אפשר לעשות שימוש במכלי האחסון הללו לצורך מתן מענה בתקופות שיא הביקוש.

במקרים מסוימים, גז טבעי מעובה מסופק במצבו הנוזלי באמצעות משאית לצרכנים בודדים (לדוגמה מארה"ב למקסיקו) ואף נשמר כגט"ן במתקני אחסון קטנים עבור אתרים שתלויים בגז טבעי באופן מלא.
[attachment=1:1wexsv3s]LNG_chain_bmp.png[/attachment:1wexsv3s]


גז טבעי נוזלי לעומת גז טבעי דחוס [ גט"ן או גט"ד ]
קיים בלבול נפוץ בין גז טבעי דחוס (CNG) לגז טבעי נוזלי (LNG). הדמיון ביניהם הוא ששניהם צורות של גז טבעי באחסון. ההבדל העיקרי טמון באופן האחסון וההובלה: את ה-CNG מאחסנים ומובילים במצב דחוס, ואילו את ה-LNG – במצב נוזלי. ל-CNG עלויות ייצור ואחסון נמוכות יותר בהשוואה ל-LNG, היות ואינו מצריך תהליך קירור יקר ומכלי קירור. ה-CNG מצריך קיבולת אחסון גדולה יותר ליחידת מסה של גז טבעי ושימוש בלחצים גבוהים מאוד. פרויקטי LNG מצריכים השקעות גבוהות ועתודות גז טבעי בהיקף ניכר, אך יחד עם זאת הם ישימים מבחינה כלכלית למרחקים הגדולים מ-3000 מייל. טכנולוגיית CNG מספקת דרך אפקטיבית להובלת גז טבעי למרחקים קטנים יחסית וישימותה הכלכלית תקפה לעתודות בהיקף קטן בהרבה בהשוואה ל-LNG, מכיוון שההשקעה הנדרשת בתשתיות שלה קטנה יותר באופן משמעותי. ואכן, טכנולוגיית CNG נועדה למימוש עתודות ימיות של גז טבעי שלא ניתן להפיק עקב היעדר מערכת הולכה או משום שעלות אופציית ה-LNG גבוהה למדי. טכנולוגיית CNG קלה ליישום מבחינה כלכלית למרחקים מתחת ל-2500 מייל ומציבה פחות דרישות למתקנים ותשתיות. כשמדובר במרחקים הגדולים מ-2500 מייל, עלות הובלת גז טבעי כ-CNG משתווה לעלות LNG, בעוד שאי שוויון בנפח הגז שניתן להוביל באמצעות שתי הטכנולוגיות והביקוש בשוק נושאים תפקיד מכריע בסוגיית בחירת הטכנולוגיה, ולכן ה-LNG שתופס הרבה פחות נפח הופך בדרך כלל לכדאי יותר מבחינה כלכלית. ה-LNG מצריך עתודות רבות של גז טבעי בסביבת המתקנים על מנת שניתן יהיה להצדיק את פרויקט ה-LNG ולקבל החזרים הולמים על השקעת הון. קיים גם צורך בלתי נמנע בביקוש לגט"ן על מנת להצדיק את ההשקעה העצומה שהוא דורש. הובלת CNG נועדה לשרת שתי מטרות: סיפוק צרכי שווקים עם ביקוש נמוך ומימוש עתודות קטנות. כיום ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיית CNG להובלת גז משדות קטנים ושוליים בעלי תפוקה נמוכה. זוהי טכנולוגיה פשוטה וקלה ליישום מסחרי. אין הבדל בין CNG ל-LNG מבחינת קיבולת ההובלה, אך יש לזכור כי קיים פער משמעותי בין שתי הטכנולוגיות מבחינת נפח הגז שניתן להוביל. אם קיבולת מכלית LNG תהיה שווה לזו של CNG, מכלית LNG תהיה מסוגלת להוביל 2.1 bcf של גז טבעי, לעומת CNG שנפח הגז המקסימלי שתוביל יסתכם ב- 1.2 bcf בלבד. גורם אחר המשפיע על בחירה בין CNG ל-LNG הוא קצב התקדמות הפרויקט. בדרך כלל, פרויקט LNG דורש לפחות בין 4-5 שנים משלב התכנון ועד להובלה ראשונה. פרויקט CNG, לעומת זאת, ניתן להשלמה תוך 30-36 חודשים משלב תכנון הפרויקט, תכנון ובנית התשתיות הנדרשות וכלה בהובלה ראשונה.ה- CNG יכול גם לשמש כפיתרון למימוש עתודות מוזנחות של גז טבעי. למרות שבמספר מקומות בעולם נמצאו עתודות גז טבעי בהיקף גדול דיו להצדקת פרויקט LNG, העתודות הללו עדיין נחשבות למוזנחות עקב גורמי סיכון פוליטיים. במקרים כאלה, אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיית CNG להובלת הגז, ובדרך זו להימנע מן הצורך במתקני LNG יבשתיים הכרוכים בעלויות גבוהות. מכליות CNG אינן מצריכות מתקן גיזוז בסביבת ריכוזי אוכלוסיית הצרכנים. ניתן לפרוק את הגז הטבעי מן המכלית בעזרת מערכת עגינה ימית ולהוליכו ליבשה דרך קו צינור ימי. מערכת עגינה ייחודית (turret mooring buoy) מאפשרת למכלית CNG לפרוק גז טבעי במרחק של קילומטרים משטחים מאוכלסים. טעינת CNG יכולה להתבצע גם היא באמצעות מערכת עגינה. השימוש במערכת עגינה תת-ימית מחוץ למים טריטוריאליים (12 מייל) מאפשר להוביל CNG לכל יעד. בניגוד ל-LNG, כאשר מכלית CNG נמצאת מעבר לאופק, הדאגה לביטחון הציבור אינה עומדת על הפרק. בעוד של-LNG יתרון עצום בזכות האפשרות להוביל נפחים גדולים יותר של גז בכל מסע, חוסר היכולת של טכנולוגיה זו לממש עתודות מוזנחות הופך את ה-CNG למושך, כשמדובר בעתודות קטנות או משתמשים בקנה מידה קטן יותר. טכנולוגיית LNG מתאימה יותר להובלת גז למרחקים גדולים. דרך אחרת ליישום טכנולוגיית CNG היא שילובה עם LNG. ניתן לנצל את ה-CNG כצלע משלימה לפרויקט LNG כפיתרון זמני למימוש עתודות שבסופו של דבר עשויות להצדיק השקעה בפרויקט
LNG.[attachment=0:1wexsv3s]LNG_vs_CNG_bmp.png[/attachment:1wexsv3s]

גז פחמימני מעובה, גז בישול [ גפ"מ ]
גז פחמימני מעובה (גפ"מ), הידוע בשמו כגז בישול, הינו תערובת של גזים פחמימניים, שהעיקריים שבהם הם פרופן (כ- 20%) ובוטן (כ- 80%). הגפ"מ הינו גז חסר צבע, ובמקור גם חסר ריח. הגפ"מ המשווק לצרכים ביתיים ומסחריים רגילים מכיל בתוכו אחוז מסוים של חומר ריח (אתיל מרקפמן), לצרכי זיהוי. ניתן לאחסן גפ"מ במצבי צבירה שונים – נוזלי או גזי, אולם נוח יותר להעביר ולאחסן גפ"מ בצורתו הנוזלית

גז טבעי נוזלי; גט"ן [ גט"ן ]
גז טבעי שעבר תהליך עיבוי בטמפרטורה של 161- מעלות צלסיוס בלחץ אטמוספרי. התהליך מוריד את נפח הגז פי 600 לערך ויוצר חומר קל להובלה, אחסון וגיזוז. הערך המוסף המיוחס לגט"ן נובע מן הביקוש הגובר לאנרגיה נקייה יותר. שוק הגט"ן באירופה וארה"ב עדיין מבוסס על חוזים, ולכן לא ניתן לדעת מהם תנאי התמחור בפועל. רוב מחירי החוזה עדיין מוצמדים לנפט, אך חלק מעסקאות הספוט מוצמדות יותר למחירי שוק הספוט. משלוח גט"ן מקטאר לנמלים בארה"ב (מסע של-43 ימים) עולה כ-2.09 דולר למיליון btu, משלוח ממצרים לארה"ב (30 יום) עולה 1.29 דולר למיליון btu. ב-2009 קטאר הפכה למפיקת גט"ן מובילה בעולם לאחר שהשלימה את המתקן השני להפקת גט"ן (קטארגז 2 עם כושר הפקה של 42 מיליון טון גז טבעי נוזלי לשנה) בהשקעה של 13.2 מיליארד דולר.

השבוע התבשרנו על פיצוץ בקו הגז במצרים לירדן והשבתה של היצאו משם לעבר המדינות הצורכות.
בוידאו נראה תוצאת הכשל אם תאונה טרור או כשל טכני .

http://www.youtube.com/watch?v=y_uOzEfZ ... r_embedded


שבוע טוב