שוק אגרות החוב הפתיע לטובה בשנת 2010. מיטב.

שוק איגרות החוב הפתיע ב-2010. ההפתעה לא הייתה בעצם העובדה שהוא עלה, אלא בעוצמת העליות. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-6.0% כאשר לאיגרות החוב הצמודות למדד היו ביצועי יתר על איגרות החוב השקליות הלא צמודות: 7.5% מול 6.1% בהתאמה.



לשני אלה היו ביצועי יתר "לעומת" הגילונים: 1.1%, עם הריבית המשתנה, והמק"מים: 1.9%. ברקע – עליית מדד המחירים בכ-2.5%. האפיק המאכזב ביניהם היה, איפוא, הגילונים שלא נתנו תשובה טובה לעליית הריבית.

אלה הם, כמובן, נתונים ממוצעים שהיה להם מאפיין אחד ברור: ככל שאיגרות החוב הן ארוכות יותר, הן השיגו יותר. כך, בחלק הצמוד למדד השיגו אג"ח לטווח של עד שנתיים 1.8%, בעוד אג"ח לטווח של 2-5 שנים עלו ב-4.8% ואג"ח לטווח של 5-10 שנים זינקו ב-8.6% .

תופעה דומה נצפתה באג"ח השקלי. הקצרות שבהן עד שנתיים עלו ב-2.6%, האג"ח לטווח 2-5 עלו ב-4.8%, והארוכות, בנות 5 שנים ויותר, עלו בממוצע ב-8.5% . זוהי מגמה שאפיינה גם את השנתיים הקודמות.

תופעה זו נובעת מכך, שגם עם פתיחת השנה הנוכחית, עקום התשואה היה עדיין תלול מאוד. במלים אחרות: התשואה השוטפת שהציעו איגרות החוב הארוכות הייתה גבוהה בהרבה מן הקצרות, ובנוסף הושגו בהן רווחי הון מסוימים. רווחי ההון הושגו, בין היתר, תודות לכך שהנפקות האוצר לא הכבידו על השוק, בעוד עודפי הנזילות העצומים עשו את פעולתם.

העובדה, שהריבית של בנק ישראל כמעט ולא עלתה: בתחילת השנה היא עמדה על 1% ובסופה על 2%, סייעה לכיוון החיובי.

אבל, סיבה לא פחות חשובה לעליות שנרשמו ולרווחי ההון שהושגו נעוצה מעבר לים: המגמה החיובית בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב הדביקה את איגרות החוב שלנו. אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו בכ-9%, שיעור דומה למקבילותיהן הישראליות.

בכלל, זו הייתה שנה טובה מאוד לשוקי איגרות החוב סובב עולם. איגרות החוב של ממשלת גרמניה לטווח של 10 שנים עלו בכ-7% , ושל צרפת: בכ-6%.

גם בשווקים המתעוררים רוו המשקיעים נחת. אלה של פולין עלו, במונחי המטבע המקומי, בכ-8.0% ושל דרום אפריקה בכ-15%.

אבל, היו גם מדינות שאיגרות החוב שלהן הסבו הפסדים למשקיעים. אלה היו מדינות שקלונן נחשף, ששילמו מחיר על החיים הטובים והבלתי אחראיים שהן קיימו בשנות ה"אורגיה", שהכניסו אותן לגרעונות ענק. היו אלה בעיקר מדינות ה-PIGS:

אג"ח של ממשלת פורטוגל ל-10 שנים ירדו בכ-10%.
אג"ח של ממשלת אירלנד ל-10 שנים ירדו בכ-20%.
אג"ח של ממשלת יוון ל-10 שנים ירדו בכ-29%.
אג"ח של ממשלת ספרד ל-10 שנים ירדו בכ-6%.
מסתבר, שגם נזילות עודפת לא מסייעת כאשר האמון אובד.

ואם נחזור לישראל, הרי שהנזילות העודפת התבטאה בזרימת כספים עצומה לקרנות הנאמנות האג"חיות הכלליות ואלה המתמחות באג"ח חברות, בסך של כ- 16 מיליארד ש"ח ב-2010, אחרי שנה אף טובה יותר ב-2009. לעומת זאת, בקרנות הנאמנות המתמחות באיגרות חוב של המדינה נרשם פדיון של כ-4 מיליארד ש"ח.

ואכן, 2010 הייתה שנה טובה מאוד עבור איגרות החוב הקונצרניות שעלו בלא פחות מ-10.5% , אחרי שנה עוד הרבה יותר טובה ב-2009, עת עלו ב-32.5% . בתוך קבוצה גדולה זו עלו מדדי התל בונד 20: 10.4% , תל בונד 40: 10.1% ותל בונד 60: 10.1% .

איגרות החוב שמחוץ למדדי התל בונד עלו בשיעורים חדים אף יותר, כאשר אלה מביניהן שאינן מדורגות עלו בשיעור החד ביותר של כ-21% בממוצע, הרבה יותר אפילו מן המניות שעלו ב-13.1% (מדד ת"א 100). ב-9 מתוך 12 חודשי השנה התשואה של אג"ח חברות הייתה גבוהה מהתשואה של אג"ח ממשלתיות.

מובן, שבעקבות עליות אלה באג"ח חברות, שהיו גבוהות מהעליות באג"ח הממשלתיות המקבילות, התשואות לפדיון, דהיינו, התשואות קדימה הצטמקו. לא רק התשואות לפדיון הצטמקו, אלא גם המרווחים של אג"ח חברות מול אג"ח ממשלת ישראל.

כל זה מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון שמעניק להן השוק. אפשר לראות בזה ביטוי לנזילות הגדולה, לנכונות ליטול סיכונים גדולים יותר מצד המשקיעים, ו/או תחושת בטחון גדולה יותר בהתאוששות כלכלית.

שנת 2010 היית שנה של התעוררות חזקה מאוד בהנפקות של איגרות החוב. האוצר לא לחץ בהנפקות על שוק ההון, שכן הגרעון בתקציב צפוי להיות נמוך בהרבה מהחזוי: כ-3.8% לעומת יותר מ-5%, ולפיכך פינה את השטח לגיוסי הון מצד הסקטור העסקי. זה גייס סכום עתק של כ- 50 מיליארד ₪.

מרבית הגיוסים היו באפיק הצמוד למדד, אבל בהחלט ניתן לומר שיותר ויותר חברות דאגו לגוון את התחייבויותיהן וגייסו גם באפיק השקלי הלא צמוד. חלק מהן הנפיק אג"ח שקלי בריבית קבועה, וחלק – בריבית משתנה. בתחום גיוסי האג"ח הממשלתיות היה חידוש בהנפקת אג"ח צמוד ל-30 שנה (841).

גם הרגולציה לא נחה, והשינוי המשמעותי ביותר השנה בגזרת האג"ח היה יישום המלצות ועדת חודק, שחלה על כל הגופים המוסדיים, לטווח ארוך: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. יישום ההמלצות שיפר והכניס סטנדרטים חדשים לתחום.

לסיכום:
היו אלה שנתיים, 2010 וגם קודמתה 2009, חלומיות לשוק איגרות החוב בישראל. אבל צריך להזכיר למי שזקוק לכך, שהן באו אחרי שנה של חלום ביעותים ושל סיוט בשווקים, שנת 2008.

יחד עם זאת, בסיכום שלוש השנים הללו, הסיכום הוא עדיין חיובי מאוד עם תשואה מצטברת של יותר מ-30% הן באג"ח הממשלתיות צמודות המדד והן באג"ח הקונצרניות צמודות המדד.

ואם לחזור רגע לחלום, הרי שהשנתיים האחרונות היו כל כך חלומיות, שמותר לשאול, האם אנו רשאים לצפות שגם 2011 תהיה חלומית כקודמותיה, או שמא שנה של חלום רע, ואולי – לא זה ולא זה, מה שאולי יותר בריא לכולנו. על כך – במדור הבא.