בעוד שהשווקים בעולם מגיבים בחשש למלחמת הסחר המתחממת, ישראל נהנית מיתרון יחסי שממתן את ההשפעה עליה. האם מבנה הכלכלה המקומית יסייע לה להימנע מזעזועים, והאם זה הזמן לנצל את המצב לטובת פיתוח הייצור המקומי?
השווקים ברחבי העולם מגיבים בירידות על רקע מלחמת הסחר שמתחממת בעקבות הטלת המכסים של טראמפ על סין, קנדה ומקסיקו. בתגובה, קנדה ומקסיקו השיבו בצעדי נגד והטילו מכסים משלהן על ארה"ב, וטראמפ כבר הודיע שהוא לא מתכוון לעצור כאן – האיחוד האירופי נמצא גם הוא על הכוונת. המטרה של טראמפ ברורה: לחזק את הכלכלה האמריקאית ולבסס את מעמדה של ארה"ב כמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. אבל בטווח הקצר, הצעדים האלה עלולים דווקא לפגוע בארה"ב עצמה, להגביר את האינפלציה וליצור תגובות שרשרת שישפיעו על מדינות וחברות רבות ברחבי העולם.

בעיני רבים טראמפ רק מנהל משא ומתן. זו יריית הפתיחה. הוא איש עסקים שרוצה להשיג יותר לארה"ב שלטענתו ולדעת רבים אחרים, מסבסדת את העולם. הוא רוצה מכסים בדומה למה שמוטל על הסחורה האמריקאית והוא בסוף יתפשר, יהיה תהליך של העברת תמורה דרך המכסים לארה"ב אבל זה יהיה תהליך מתון. בדרך אפשר שיהיו תקלות, אפילו חמורות, מדינות שיתנגדו לחלוטין, אבל כשמבינים את המטרה של טראמפ, מבינים שהוא לא באמת רוצה לשבור את כללי המשחק לחלוטין, הוא רוצה "להחזיר עטרה ליושנה", אבל בתהליך, לא בבת אחת.
...