תנודתיות בשוק היא בדרך כלל סיבה לחשש, אך המצב שונה במקרה של אופציות, שהתנודתיות מיטיבה עמן ■ "נכסים שבירים" כמו מניות שמתומחרות באופן מושלם נפגעים מאי־סדר ומקריות — בעוד נכסים כמו אופציות מכר על מדד S&P 500 רק מרוויחים מהכאוס



דמיינו לעצמכם שבאורח פלא, אתם לפתע שליטים של מדינה עשירה בנפט, ועליכם לשקול מכירה של נכסי הממלכה. בין הנכסים נמצא שדה נפט מבודד שאינו בשימוש כבר שנים. השדה נמצא באזור כה מרוחק עד כי שינוע חבית נפט ממנו עולה 90 דולר, בעוד מחיר חבית נפט הוא 70 דולר. עם זאת, העצה הרווחת היא עדיין לנסות למכור את הרישיון להפעלת השדה.

מי יקנה רישיון כזה? הרי הוא יהיה בעל ערך רק כשמחיר חבית נפט יהיה גבוה מ–90 דולר. עם זאת, לכל זכות יש ערך כל עוד היא אינה מחייבת. ככל שגדלים הסיכויים שמחיר חבית נפט יעלה ליותר מ–90 דולר, כך עולה המחיר הפונטציאלי של הרישיון. בנוסף, הרישיון יתייקר ככל שהוא תקף לפרק זמן ארוך יותר. נקודה חשובה נוספת היא שמחיר הרישיון תלוי גם בתנודתיות מחיר הנפט — ככל שהוא תנודתי יותר, גדלים הסיכויים שיגיע לרמה שבה יהיה משתלם לחדש את ייצור הנפט.

תנודתיות היא בדרך כלל סיבה לחשש. אנשים מעדיפים שההכנסה שלהם תהיה יציבה, ושואפים ליציבות גם בהון שלהם. אך המצב שונה כשיש לך זכויות ללא מחויבות — ובמלים אחרות, אופציות. במצב כזה, התנודתיות צריכה להתקבל בברכה.
...

בעוד השוק מצביע על הורדת ריבית כבר במהלך 2019, פרוטוקול הישיבה האחרונה של הפד' מראה כי החברים בוועדה מדברים עדיין במונחים של העלאות ריבית, וטוענים כי "לא צפויה העלאת ריבית נוספת בטווח הנראה לעין". תשואות האג"חים יורדות בחדות




הפד' פרסם הערב את פרוטוקול הישיבה האחרונה של וועדת השוק הפתוח (FOMC). כזכור, בפגישה שנערכה ב-1.5 הותיר הבנק את טווח קרנות הריבית בארה"ב ברמה של 2.5%-2.25%. עם זאת הבנק הוריד את ריבית ה-IOER ב-5 נק' לרמה של 2.35%, וזה במטרה לשחרר נזילות לשווקים.


באופן די אירוני, בעוד שוקי האג"ח מתמחרים כמעט באופן וודאי הורדה של הריבית בארה"ב בהמשך השנה, החברים בוועדה עדיין מדברים במונחים של העלאות ריבית, ואין התייחסות להורדת ריבית. החברים בוועדה טענו כי "מדיניות סבלנית נדרשת כעת לזמן מסוים, וכי הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה הנוכחית לעוד זמן מסוים". מספר חברים בוועדה אף טוענים כי "גישה סבלנית מתאימה גם אם התנאים הכלכליים ימשיכו להשתפר". נציין כי מדובר בניסוח שונה לחלוטין מהפגישות הקודמות, שבהן הוצגה גישה של "data dependent", כלומר שינוי המדיניות לפי הנתונים הכלכליים.


במקביל, מספר חברים בוועדה טוענים כי הירידה באינפלציה בארה"ב היא ככל הנראה "זמנית", וזאת שוב, בניגוד לתמונה ששוקי האג"ח מציגים בחודשים האחרונים.


במקביל לדו"ח החצי שנתי שפרסם הבנק בתחילת החודש, מספר חברים בוועדה מזהירים מפני הגידול בהלוואות לחברות הממונפות. הפד' מציינים כי חברות אלו פגיעות במיוחד להידרדרות כלכלית.
...

סכסוך העבודה בבורסה מחריף: הבורסה הודיעה הבוקר כי המסחר לא ייפתח בשעה 09:45, לוח הזמנים הרגיל, זאת בשל עיצומים. הודעה מפורטת על לוח הזמנים המעודכן תישלח בהמשך • המסחר בבורסות אסיה מתנהל במגמה מעורבת • העסקה למכירת מניות נשר בחברת תעבורה נסגרה אמש עם לאומי פרטנרס והפניקס, שירכשו כל אחת 20% מהחברה לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

...

בחודשים האחרונים דובר רבות בפתיחת הסכמי הסחר בין ארה"ב לסין ובניסיונות לחזות את ההשפעות על המסחר הבינלאומי בכלל, וכנגזרת מכך את ההשפעה על השווקים הפיננסיים • הפעם נתייחס לנתון שמאפשר להעריך כיצד תסתיים מלחמת הסחר, ומה המניעים של כל צד בנוגע למועד הסיום הצפוי של השיחות - באופן מוסכם או באופן חד-צדדי



"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית, שבת שבתון יהיה לארץ - שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור". בפרשת השבת הקרובה - פרשת בהר - מספרים בין היתר על מצוות השמיטה. בין היתר, מתוך מחשבה ארוכת-טווח ושימור הפוריות של הקרקע לאורך זמן, התורה מצווה לעבוד את הקרקע שש שנים, ובשנה השביעית לאפשר לקרקע להתאושש משש שנים של עבודת האדמה.

ממש כפי שקרקע נשחקת לאחר שנים שעודרים אותה וזורעים בה וחופרים בה, כך גם מדינות. לאחר שנים רבות של הסכם סחר בין ארה"ב לסין, שהיה מפלה באופן גס לטובת הסינים, האמריקאים נשחקו - ובהובלת הנשיא טראמפ הכריזו על מעין שמיטה, וארגון מחדש של הקרקע שעליה מושתת הסכם הסחר בין שתי המדינות.


דונטה פישטה קונטרה ונטו
הכותרות בעולם הכלכלי המדברות על "מלחמת סחר" בין ארה"ב לסין מדברות בפועל על סוגיה של הסכמי סחר בין שתי המדינות. מדובר בפעילות הכלכלית המתנהלת בין שתי המדינות, ובמה כל אחת מרוויחה מפעילות הסחר הזו.

כך למשל, בזעיר אנפין, כאשר פועל שכיר מגיע לעבודה, הוא מעניק את זמנו ואת מקצועיותו למקום העבודה, ובתמורה מקבל שכר; השאלה מי מרוויח יותר מההסדר הזה היא שאלה של היקף תגמול השכר ביחס לחשיבות של העובד למקום העבודה. במרבית המקרים, לעובד חשוב יותר לשמור על מקום העבודה מאשר למקום העבודה לשמור על העובד.

במקרה של סחר בין מדינות, השאלה היא מה היקף הסחר ביניהן - כמה כל מדינה מייצאת לרעותה וכמה היא מייבאת ממנה. סעיף היצוא תורם ליצירת מקומות עבודה במדינה המייצאת, וכן תורם לכניסת מטבע זר למדינה. יבוא, מהצד השני של המשוואה, אמור להוזיל מחירים במדינה המייבאת, ולהעלות את רמת החיים של האזרחים - למשל ביגוד זול יותר כשהוא מיוצר בסין, על פני ייצורו בישראל. לחלופין, יבוא יכול להיות של מוצרים מסוג שאינו מיוצר בכלל באותה מדינה, כמו ישראל לדוגמה, שמייבאת מטוסים, מערכות ביטחוניות וכיו"ב.
...