x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    נוקוטו

    המוסדיים בורחים, הפרטיים מסתערים

    התנודות בכסף מספקות שיעור מרתק בפסיכולוגיה של שוק: בזמן שהמחיר התרסק ב-27% ביום אחד והגופים המוסדיים מיהרו לצמצם חשיפה ולהגדיל נזילות, המשקיעים הפרטיים דווקא הסתערו על הנכס והזרימו כמעט חצי מיליארד...

    נוקוטו אתמול, 20:15 עבור לתגובה האחרונה
    אלה

    ביום רביעי פורסם בארה"ב כי מדד התעסוקה של ADP...

    ביום רביעי פורסם בארה"ב כי מדד התעסוקה של ADP לחודש ינואר הצביע על תוספת של 22 אלף משרות במגזר הפרטי, נמוך משמעותית מהצפי שעמד על 46 אלף ולעומת 37 אלף משרות בחודש הקודם. הנתון מצביע על האטה חדה בקצב...

    אלה אתמול, 20:11 עבור לתגובה האחרונה
    adamt

    למרות הכניסה המרשימה של פועלים אקוויטי לפי שווי...

    למרות הכניסה המרשימה של פועלים אקוויטי לפי שווי של מיליארד שקל והגב של JTLV, הסקפטיות שלך מובנת
    לגייס 180 מיליון שקל בריבית של 6.25% זה מהלך שמחייב ביצועים מושלמים בשטח ובתחום ההתחדשות העירונית תמיד...

    adamt אתמול, 15:06 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    נוקוטו

    האם שוק העבודה הוא הברבור השחור של השווקים?

    שוק העבודה בישראל נראה חזק והשכר עולה, אבל זו תמונה חלקית: המחסור בידיים שיעשו "עבודות שחורות" דוחף את השכר הממוצע מעלה, בזמן שה-AI מתחיל לנגוס במשרות המקצועיות, כמו שכבר קורה בארה"ב
    מי שרוצה לזהות...

    נוקוטו אתמול 20:17
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 07.03.2022 16:56
    Article Preview

    בסקירה האחרונה הנחנו כי המעוף שואף לסביבות 1890-1900 בשלב הראשון; הדולר יזנק לכיוון 3.3; והסיכון המרכזי הוא בסיפור הרוסי-אוקראיני. לפני שנסכם ונעריך מה צפוי בהמשך הדרך חשוב להבהיר כי השבועיים האחרונים בשוק הם המסחר החדש – אין טעם לחפש הגיון, הסברים בדיעבד וכן הלאה. אם דאקס עולה 3% ביום יורד למחרת 4% וחוזר חלילה ללא חדשות מהותיות יש כאן בעיקר מאניה-דיפרסיה של סוחרים. אני מניח שכל מי שיכול היה לדעת כי רוסיה צפויה לפלוש לאוקראינה היה ממהר לרכוש אופציות PUT / שורטים. רק בימי המסחר האחרונים הוא היה רווה נחת וגם זאת לאחר היפוכים של 6% ללא שום הסבר (אף לא בדיעבד) דבר המחדד עד כמה המסחר היומי פשוט בלתי אפשרי.

    הסיכון בסיפור הרוסי -אוקראיני הוא בטווח המיידי והארוך.
    ביחס לטווח הארוך קשה אפילו להעריך עד כמה המצב הנוכחי עלול להסלים לא בין שתי המדינות אלא במונחי מזרח מול מערב. ארה"ב לא נלחמת רק על אוקראינה אלא על סין-טייוואן. אירופה נלחמת על עצם קיומה כאיחוד אירופאי והדבר בא לידי ביטוי אך כל טווח של חודשים ולמעלה מכך קשה לניבוי.
    בטווח המיידי הסיפור הוא אחד – מחיר הנפט. חודשים ארוכים אנו מציינים כי על אף הצהרות הפד ובנקים מרכזיים אחרים בעולם רכבת האינפלציה יצאה לדרכה. פה ושם עוד ראינו האטה מסוימת בקפיצה אבל העולם מתיישר סביבות ה 7% ולמעלה מכך וזאת טרם הזינוק במחיר חבית (אגב, שמישהו יספר את זה ללמ"ס שכרגיל ממשיכים לקבוע פרמטרים ומשקלים לא רלונטיים). מכאן, שגם אם נניח ירידה של הנפט ל 100$ / חבית וזה מצב שאינו מעבר לפינה לאור הימשכות הלחימה, קשה לראות כיצד הפד לא מאיץ ומכפיל את קצב העלאות הריבית. המשקיעים האמריקנים מגלמים 4 העלאות השנה בקצב סביבות ה 1.5% . להערכתנו זו אשליה – אנו נראה כבר במועד הקרוב העלאה של מחצית האחוז וכך בכל החלטת ריבית אלא אם נראה רגיעה במחיר חבית נפט. נזכיר כי פקטור הדלק הוא המרכזי והגורף בין כל רכיבי המדד (בדגש על שינוע) ולכן בנקים מרכזיים, שגם כך תפקידם לא ממש ברור או מוצדק, צריכים לתקן כעת את כלל התחזיות מלפני שבועיים.

    זה וזה לבדו מספיק בכדי להכביד על השווקים ולכן ציינו כבר לפני חודש כי תם הסיפור ואנו במגמה שלילית מתונה. בצד ההופכי תשואת האג"ח ירדה מ 2% אבל אין זה מסיבה חיובית אלא לאור המצב. בבחינת היקף הרוכשים/ מוכרים אנו רואים נסיגה כמעט בקרב כל קרנות הגידור מהאפיק המנייתי לאגחי וההערכה בשוק שבמצב ניטרלי בין קונים למוכרים היינו סביבות 1.4 ולא 1.7 כמצב כיום. רוצה לומר, המצב באגח חמור בהרבה מכפי שנדמה על אף הירידה בתשואה וכאן אנו חוזרים למצב הבעייתי של השוק מבחינת יכולת התאוששות – תירגע המלחמה באירופה = האגח ישוב להיסחר ב 2% ויהווה אלטרנטיבת השקעה. לא תירגע הלחימה, וקשה אפילו להעריך היכן יעצר מחיר חבית נפט.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.03.2022 11:19
    Article Preview

    אמש, רגע לפני צאת השבת, הגיעה הודעת הפוש של חברות החדשות: "בנט טס בשבת לפגישה חשאית עם פוטין". השאלה הראשונה שהציפה את הרשתות החברתיות היתה אם זה באישור אמריקאי או יוזמה מקומית (האמריקאים ידעו ואישרו). כעת כולם מקווים שישראל הקטנה תביא את השלום והרגיעה לעימות בין אוקראינה לבין רוסיה. בנט הוא המנהיג המערבי הראשון שנפגש עם פוטין מאז שהאחרון פתח במלחמה עם האוקראינים.




    המלחמה טילטלה את השווקים, מאיימת על הסדר העולמי והעלתה את מחיר הנפט ל-115 דולר לחבית - מחיר שיכול לדרדר את העולם כולו למיתון. המהלך של פוטין יצר תחושת כאוס בשווקים; בימים הראשונים השווקים זינקו ואחר כך כשהתבהר שאנחנו במלחמת עולם כלכלית - העולם נגד רוסיה - הם ירדו. הירידות החלו לסמן מחדש את הגבולות של ההגנות הפיננסיות כמו הזהב או הזהב המדומה - הביטקוין.


    ■ מלחמה מייצרת גם הזדמנויות השקעה, למי שמוכן לסבול הפסדים בזמן הקצר. אבל, ופה בא אבל גדול, למה למהר? לא שווה לחכות ולראות מה בדיוק קורה? גם במחיר של הפסד רווח פוטנציאלי? כמו המקצוענים? תראו מה קרה לשני הבנקים הגדולים בארה"ב שניסו לנצל את המלחמה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.02.2022 15:43
    Article Preview

    האם נפח המסחר בבורסת תל אביב יגדל? הבורסה החליטה להקטין את גובה הפקודה המינימאלית לפעולה, כך שממחר - 1 במרץ - ניתן יהיה לשגר פקודות לבקשות קנייה ומכירה של מניות בהיקף מינימאלי של 500 שקל, במקום 5,000 עבור מניות שנסחרות במדד ת"א 35, ובמקום 2,000 בשאר המניות.




    גודל מזערי של פקודה הוא פרמטר הקובע, לכל נייר ערך בנפרד, את הכמות המזערית בנייר הערך שניתן לכלול בפקודה המוגשת למסחר בבורסה, בשלב המסחר הרציף. כאשר אדם מנסה לשגר בקשת קניה או מכירה קטנה מדי הפקודה נחשבת ללא תקינה ולכן היא נדחית, כלומר לא מתבצעת.


    מהבורסה נמסר כי "המהלך של הקטנת גודל הפקודה המזערי במהלך המסחר הרציף יתרום להגברת המעורבות של המשקיעים הפרטיים מקרב הציבור הרחב במסחר בבורסה, לאור האפשרות של הציבור להשתתף במסחר גם באמצעות פקודות "קטנות", בכל שלבי המסחר. הדבר יגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים, שבאופן טבעי אינם יכולים לבצע פעילויות בסכומים גבוהים באופן תדיר".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.01.2022 14:45
    Article Preview

    מהנתונים היבשים של הלמ"ס נראה ששוק העבודה פרח בזמן הסגרים, אבל מאחורי המספרים האופטימיים מסתתרים פיטורים המוניים ונתונים חסרים על סגירת עסקים • השינויים החדים שהביא המשבר שיבשו את שיטת המדידה של הלמ"ס עד שאפילו הביטוח הלאומי בנה מדד עוני נפרד
    בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
    בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
    נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות.
    משבר הקורונה טלטל כלכלות בכל העולם ואילץ את ממשלות המערב להכניס את היד לכיס כדי למנוע קריסה של המשק. גם בישראל המדינה הזרימה סיוע בדמות מודל החל"ת, מענק לכל אזרח, מענקים על השארת עובדים ופיצויים לעסקים.
    עם התרבות גלי התחלואה וההגבלות, קמו מתנגדים לאותו סיוע שנחשב נרחב מדי, ואולי הגדול שבמבקרים הוא שר האוצר, אביגדור ליברמן. השר חוזר ומדגיש, שלא כל העסקים נפגעו. "אני לא מתכוון לחלק כסף לטייקונים ולחברות ענק אלא לדאוג באופן ממוקד לעסקים שבאמת נפגעו", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. לכן, הוא השיק השבוע חבילת סיוע רזה יחסית שאמורה לפנות רק למי שאכן ספג מכה בגל האומיקרון. אלא שמבדיקת גלובס עולה שהזעזוע במשק שיבש את נתוני הלמ"ס, הביטוח הלאומי ובנק ישראל על שוק העבודה: מהשכר הממוצע במשק ועד היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים. איך אפשר לקבוע מדיניות סיוע דיפרנציאלית כשהמצב במשק הפך לבור של נתונים מחוררים?
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 27.01.2022 18:46
    Article Preview

    לא מן הנמנע שבבנק ישראל בונים על כך שפער הריביות לטובת הדולר האמריקאי יסייע בזירת שער החליפין, אחרי שהמטבע המקומי רשם אשתקד ייסוף מהיר במיוחד, למרות הניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל
    הציפייה להעלאות ריבית בארה"ב, כבר בחודש מרץ הקרוב, נוכח הנחישות של הפד האמריקאי להדק את המדיניות המוניטרית, מביאה, לשמחת בנק ישראל, להיחלשות השקל מול הדולר. לא מן הנמנע שבבנק ישראל בונים על כך שפער הריביות לטובת הדולר האמריקאי יסייע בזירת שער החליפין, אחרי שהמטבע המקומי רשם אשתקד ייסוף מהיר במיוחד, למרות הניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל על ידי רכישות מט"ח בהיקף של כ-35 מיליארד דולר מאז ינואר האחרון.

    מבחינה טכנית, הידוק המדיניות של הפד לעת עתה גורר ירידות בשוק הפיננסי כתוצאה מהציפייה להתייקרות מחיר הכסף, והירידות בתורן מביאות להיחלשות השקל. הסיבה לכך נובעת מהקורלציה הגבוהה שבין מדד הנאסד"ק האמריקאי לבין שער הדולר מול השקל כתוצאה מגידורי ההשקעה של הגופים המוסדיים.
    על מנת לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה, הגופים המוסדיים נאלצים לגדר את האחזקות שלהם מעבר לים כנגד החשיפה למט"ח. הירידות בשוקי המניות מביאות לשינוי בערך האחזקות, מה שמאלץ את המוסדיים לרכוש דולרים על מנת לגדר את ההשקעה שמאבדת מערכה, ועם העלייה בביקוש לדולר בשוק המקומי, השקל נחלש בתגובה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.01.2022 01:32
    Article Preview

    מדדי המניות פתחו את יום המסחר בעליות של עד 0.3%, אבל זה החזיק רק כשעתיים. עד מהרה עברו מדדי המניות לירידות בהובלת מניות הבנקים. הירידות נתמכו בחוזים השליליים בנאסד"ק והחל משעות הצהריים בפידיונות מקרנות הנאמנות שפדו כמיליארד שקל. בסיכומו של יום ירד מדד ת"א 35 (+0.44% 1958.05) ב-3.5%, ת"א 125 (+0.41% 2050.82) ירד ב-3.5%, ומדד הבנקים (+0.38% 3506.9 ) ירד ב-4.1%. מחזור המסחר הסתכם ב-3.6 מיליארד שקל - מחזור גבוה לממוצע.


    בין המניות שעוררו עניין ניתן למנות את סיפיה וויז'ן (+17.06% 375.3) שעלתה ב-17% ובמחזור של 790 אלף שקל בלבד. או.פי.סי (+0.74% 3399) עלתה היום ב-0.8% ובמחזור של 11 מיליון שקל, לוינשטיין הנדסה ירדה ב-15.6% ובמחזור אפסי של 1.6 מילוין שקל. קנון (-3.58% 14800) ירדה ב-3.6% ובמחזור הגבוה בבורסה של 287 מיליון שקל, בנק הפועלים (-4.45% 3220) ירד ב-4.5% ובמחזור השני בגובהו בבורסה - 177 מיליון שקל. בנק לאומי (-3.83% 3236) ירד ב-3.8% ובמחזור של 147 מיליון שקל. מניות הביטוח השילו מערכן עד 4.9% כאשר מדד חברות הביטוח (-2.22% 3126.13) יורד ב-2.6%.





    שוק האג"ח הגיב גם הוא בירידות, כאשר האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד בטווחי הזמן הארוכים ירדו ב-1.1% והקצרים והבינוניים ירדו עד 0.5%. האג"ח הממשלתיות הלא צמודות למדד בטווחי הזמן הארוכים ירדו עד 0.6%, ובטווחי הזמן הקצרים והבינוניים הם ירדו עד 0.1%. מדד התל בונד 20 (-0.41% 393.89) ירד ב-0.6%, מדד התל בונד 40 (-0.45% 362.03) ירד ב-0.55%, ומדד התל בונד 60 (-0.44% 378.73) ירד ב-0.56%.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 23.01.2022 16:48
    Article Preview

    השבוע החולף היה שלילי ותפס סוחרים רבים לא מוכנים, ומה הפלא – רבים בשוק המקומי מתבלבלים בין ארה"ב ות"א. הבורסה, המשקפת את סוחריה, דאגה לפרסם מחקר מתנשא המבהיר מדוע ת"א לא מושפעת עוד מהנסד"ק והפרשי התשואות הדרמטיים (בחודשיים האחרונים כמובן). שבוע בודד כבר מצמצם דרמטית את הפער אלא שהבעיה הגדולה עוד בפנינו, היא בדמות הרוכשים בחודשים האחרונים.
    הסיפור על האם מדובר בשוק עולה (כפי שרבים סבורים) או מדשדש באחוזים בודדים שפשוט כיום שווים 20 נקודות לאחוז (כפי שאנו טוענים) קרוב להסתיים, ודוקא בטרם נעסוק ביתר הדאגות של המשקיעים נעסוק במה שלא היה בשישי והוא הדבר הדרמטי ביותר – תשואת אג"ח ארה"ב מרמת 1.8%. רמת 2% אותה סימנו היא שוק יורד ואילו רמת 1.8% היא שוק מדשדש עם נטיה לירידות. ניתן היה לצפות כי עם הנסיגה השווקים בארה"ב ירגעו במקצת, ואכן זה מה שהתרחש בתחילת המסחר אלא שאז הציבור שוב איבד סבלנות ומשם קצרה היתה הדרך לירידה. אם בתשואה מתחת ל 1.8% אנו מאבדים גובה, והיות ולהערכתנו זה עניין של זמן עד התבססות מעל 1.8 וריצה אל עבר 2% הרי שהשורה התחתונה ברורה = המהלך השלילי רחוק מסיום.
    רואים את זה במחזורי המסחר העצומים אבל יותר מכך בסגירות בנמוך יומי. חודשים אם לא שנים התרגלנו כי אדום הוא זמני ובשעה האחרונה וול סטריט מתעוררת. כעת, אנו סוגרים 8/10 ימי מסחר עם סגירה בנמוך יומי ועם קפיצה שעתית במחזור.

    מכאן חזרה לת"א עם סוחרים במאניה – דיפרסיה מוחלטת. הזיה שמדד הבנקים עולה 10% בשבוע אבל זו לא הזיה שהוא יורד 10% וללא קשר לתמחור אלא לאופי הסוחרים. אם מדד יכול לזנק לשווי שיא ומגזר הבנקאות שווה יותר מ 20 מניות מעוף (נזכיר, משכנתאות בשיא ואין להן אנה לטפס וכניסת בנק חדש עוד רגע) אזי הוא גם יכול לצלול בחדות ולאבד תשואה דו-ספרתית בשבוע. הבנקים = הציבור וזהו המדד הנותן לנו אינדיקציה ביחס לאופי המשקיעים בשוק שכרגע נדמה שהם בעיקר עדר ולאו דוקא במובן השלילי של המלה שהרי אלו הרויחו בעליה המופרכת וכעת השאלה מי יחכים לממש.
    בטרם נתייחס לשחקני המעוף – פקטור מאוד משמעותי בשבוע פקיעה ובטח לאור הנפילה לה ציפינו, חשוב להבהיר כי בטבלה בין צד ימין / מפולת וצד שמאל / דשדוש, עדין הנטיה היא לדשדוש רחב. אם ב 1930 לא ציינו שוק יורד כך גם כיום חסר עוד פקטורים שידחפו את השוק למפולת דוגמת זינוק בשער הדולר ובדגש מול היורו, נפילה בנפט, צפי עליה באינפלציה ובעיקר כאמור 2% תשואת אגח. בצד ההופכי כל שיש לנו מהפקטורים שהגדרנו הוא שבירת הביטקוין 40 אלף דולר. זוהי שבירה משמעותית וחשובה אבל זהו הפקטור החלש מבין כולם ולכן בשלב זה אנו מעריכים מעוף עד 1920-30 אך לא מעבר וללא מהלך במי מהפקטורים המצוינים לעיל זוהי התחתית. קרוב ל 1.9 באגח ו/או 3.2 בדולר/שקל וכבר נוכל לדבר על עוד 2 סטרייקים מטה. עד אז שוק יורד אבל מחפש תחתית ולא שוק בצניחה חופשית.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 23.01.2022 00:12
    Article Preview

    As 2022 quickly progresses towards the end of a turbulent first month for markets, it appears that the transitory vs. persistent inflation debate, which was a hot topic for financial markets in the late summer and early fall of 2021, is coming to a close: Inflation has been more persistent than a transient and impermanent blip in an otherwise vibrant economy.

    The Federal Reserve described high inflation rates as transitory as recently as November, and while some analysts remain firmly seated on the ‘team transitory’ sidelines, the Fed has now backtracked away from the term.
    Even as both economic analysts and the Fed itself have omitted the "T-word" from their respective lexicons, questions remain regarding exactly how long high inflation will persist. Investors might be wise not to hold their breath, says Key Private Bank Chief Investment Officer George Mateyo.
    “The economy and the Fed are going at different speeds right now,” he told Yahoo Finance Live in a recent interview. “There’s probably a few people that still think that inflation is somewhat transitory, in our view it’s going to be a bit more persistent.”
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 20.01.2022 18:28
    Article Preview

    החדשות מבריטניה, שדיווחה ביום רביעי כי שיעור האינפלציה במדינה בחודש דצמבר (5.4%) שבר שיא של שלושה עשורים, רק ממחישות את תמונת המצב ברוב מדינות המערב: מדדי המחירים לצרכן עלו בחודשים האחרונים בחדות, כשהם שוחקים את משכורות העובדים, פוגעים בחסכונות שנצברו במשך עשורים, מציבים משקי בית עניים בסכנה קיומית ומעלים שאלה שהופכת לאקטואלית מאוד עבור נגידי בנקים מרכזיים מלונדון ובריסל ועד לוושינגטון: האם ומתי להעלות את הריבית?

    הסיבות דומות: אספקה, אנרגיה ושבבים


    לא רק בבריטניה נשברים שיאים. מדד המחירים לצרכן בגוש האירו בדצמבר האחרון עמד על 5% - הגבוה ביותר מאז אימוץ המטבע המשותף לפני שני עשורים. בארה"ב דיווחו הרשויות בדצמבר על מדד של 7%, הגבוה ביותר מזה 39 שנה. בגרמניה, שבה מדד דצמבר עמד על 5.4%, העיתונים מלאים בדיווחים על "הלם-מחירים בסופרמרקט" והאשמות מוטחות ב"מדאם אינפלציה", כפי שאחד מהם מכנה את נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד.


    מברלין ועד לונדון, הדינמיקה של עליות המחירים דומה. קשיי האספקה העולמיים, המחסור בחומרי גלם, והשפעות מגפת הקורונה ממלאים כולם תפקיד בהתייקרויות. מכוניות משומשות התייקרו בבריטניה באותה מידה שהתייקרו בגרמניה (וגם בישראל) בגלל המחסור בשבבים לתעשיית הרכב. קשיי אספקה שהחלו בקיץ האחרון עדיין משפיעים על מחירים גבוהים של סחורות, מרהיטים ועד מזון, כפי שמראים הדוחות הסטטיסטיים של המדינות השונות.


    אבל דומה שלתחום האנרגיה יש את התרומה הגדולה ביותר לזינוק בהוצאות משקי הבית, בין אם באופן ישיר או בעקיפין דרך העלאת מחירי הייצור. מחירי הגז באירופה זינקו פי ארבעה השנה, מחיר הדלק נמצא בשיא של שבע שנים, והעימות המאיים להתלקח בין רוסיה לאוקראינה מספק אי ודאות רבה שמלבה גם את המחירים. בגוש האירו, למשל, ההוצאה על אנרגיה של משקי הבית עלתה ב-26% בדצמבר האחרון. מגזר האנרגיה לבדו אחראי לעלייה של קרוב למחצית משיעור האינפלציה החודשי (2.2% מתוך 5%) בגוש האירו.
    ...
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות