ayala

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.


לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.


היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."





אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


תמר מגדל שותפה במשרד מיתר ומוחית לתחום התכנון והבנייה אומרת כי "הנושא של חוות שרתים מצריך שילוב קוסמי של הרבה היבטים. מצד אחד צריך קרקע שיש לה חיבור לרשת ההולכה, ומצד שני שהייעוד התכנוני יתאים להקמה של חוות שרתים." מגדל מוסיפה כי עד לאחרונה לא היה בכלל ייעוד קרקע עבור חוות שרתים. "מהניסיון שלנו במשרד מיתר, כשניסינו לסייע בהקמה של חוות שרתים, היינו צריכים להגיע לפרשנויות יצירתיות של תכניות שהיו לשימושים אחרים ולהתאים אותן לשימוש של חוות שרתים. היום, ברוב התוכניות אין שימוש שמתאים לחוות שרתים ושנותן את המענה התכנוני וכל עוד הנושא התכנוני לא מוסדר, היכולת לקבל מימון להקמת חוות שרתים מוטלת בספק, משקיעים ולקוחות רוצים וודאות, ובלעדיה הם לא ייתנו מימון."


ישראל חייבת להיות תחרותית
אם בעיות באסדרת קרקע לא מספיקות, ישנו גם תנאי קריטי להקמת חוות שרתים והוא באספקת חשמל ראויה למתקן שכזה, באופן שלא יפגע באספקת החשמל למפעלים או לשכונות מגורים. לפי עו"ד שהרבני, כדי להקים דאטה סנטר בהיקף של 64 מגה וואט, כמו שאנבידיה מתכננת, צריך תחנת משנה לשינוע חשמל, "כי פה בישראל יש את רשת המתח העילית שהיא רשת ההולכה והרשת הנמוכה שהיא רשת החלוקה והיא עד 16 מגה וואט ובעצם אי אפשר לחבר שום מתקן ישר לרשת החשמל, צריך שמשהו ימיר את המתח ויווסת אותו." לפי שהרבני, הקמת תחנת משנה יכולה לקחת עד 3 שנים, וגם ההקמה שלה מותנית בזה שיש תכנית מתאר, "ואם צריך תכנית סטטוטורית אז כבר מדברים על 5 שנים פלוס." עם זאת שהרבני מדגיש כי מחירי החשמל בישראל הם יחסית מאוד אטרקטיביים וכאשר הגז הטבעי תומך בייצור החשמל, זו נקודה שגורמת לאטרקטיביות שלנו בין הגופים שמחפשים מקום להקים בו דאטה סנטרס.


אם אנחנו רוצים להיות תחרותיים בשוק הזה ולמשוך עוד גורמים לפתוח פה חוות שרתים, אנחנו חייבים להיות אטרקטיביים." גורס שהרבני. אנחנו רוצים למשוך חברות שיעשו מחקר ופיתוח בישראל ולשמר את זה בישראל, כי אנחנו רואים מה קורה כשאנחנו רוצים להסתמך על חוות שרתים בחו"ל, לדוגמה, מה שקרה עם 8200, כאשר מיקרוסופט חסמה את שירותי הענן שהיא מעניקה ליחידה, אחרי שלטענת החברה, 8200 הפרה את תנאי השימוש שלה."


המדינה מנסה לייצר מסלול מהיר להקמת חוות שרתים של מעל 100 מגה וואט, כדי להגדיר את התשתית לחוות שרתים כחיונית וליצור מסלול מהיר לאישור סטטוטורי, אבל כרגע אין עזרה ממשית למישהו בנושא. לפי שהרבני, אם מדינת ישראל רוצה להיות תחרותית ומעוניינת שיקומו בה עוד חוות שרתים, היא צריכה להנמיך את הרף של המסלול המהיר לאישור חוות שרתים, לטפל בקצב התהליך ולהשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להגדיל את הקיבולת של רשת ההולכה."


במצב הנוכחי כיום, יש אפס חוות שרתים בישראל שמחוברות לרשת ההולכה. "אם חווה צריכה 30 מגה וואט אז היא לוקחת שני חיבורים לרשת החלוקה, וזה לא מצב תקין. הציבור משלם על זה אם רשת החלוקה נהיית עמוסה בצורה הזאת."





חוות שרתים בבניין
חוות שרתים בחו"ל לרוב נראות כמפעלי ענק התופסות שטחים עצומים. בישראל אין שטחי אדמה בלתי נגמרים כדי להכיל חוות שרתים עצומות שהמשק עשוי להזדקק להם בעשורים הקרובים. אישור להקמת חוות שרתים לוקח זמן רב וטמון בחובו גם התייחסות לסביבה ולהשפעות של הקרינה שנפלטת מתוך חוות השרתים. "אי אפשר לכלול חוות שרתים בתוך תכנית בלי חוות דעת סביבתית. גם אם מקימים חוות שרתים קטנה שתיתן שירות לבניין אחד, אי אפשר לכלול שימוש כזה בתכנית מבלי שעושים הערכה סביבתית," אומרת עו"ד תמר מגדל.


מה עם שטחים פתוחים, האם נדרשים אישורים עבורם?


"אנחנו לא הולכים לשטחים פתוחים או למתחמים אקולוגיים, אלא לאזורי תעשייה שכבר יש בהם זכויות בנייה ושמיועדים למתקנים הנדסיים. בדרך כלל אנחנו הולכים לאזורי תעשייה שהם לאורך צירי רשת ההולכה אבל כאלו שעוד לא התרוממו."
מגדל אומרת שבישראל יש עודף של שטחי תעסוקה שלא יאוכלסו בעתיד הקרוב, וזו אפשרות לנצל אותם. "למשל, באזור קריית אריה בפתח תקווה, יש מיליון מטר שטחי תעסוקה והסיכוי שבעתיד הקרוב האזור ימלא את ייעודו הוא לא גבוה. מבחינת זיהום וקרינה, חוות שרתים לא תשפיע על אנשים שגרים באזור, כי הם רחוקים מספיק, ובכל מקרה הקמת החווה לא תהיה על חשבון שטחים פתוחים."


ה-AI צורך יותר
לפי שפירא, תשתיות זה לא רק קרקע. "הכוח האמיתי נמצא בשבבים, ה-semi conductors, ה-(GPU (Graphics Processing Unit, וזה הביזנס של אנבידיה." כיום, השאלה הגדולה היא לא רק כמה קרקע דורשות ההתפתחויות הגדולות, אלא יכולות הפיתוח של השבבים, כאשר כיום יש כבר כל מיני חלופות לשבבים וחברות ענן עובדות על פיתוחים שונים וגם אמאזון פועלת לפתח את השבבים שלה, אבל עולה השאלה באשר לייצור השבבים. "המקומות שמייצרים את השבבים פיזית הם טייוואן וארה"ב, כאשר ארה"ב הגדילה את ייצור השבבים משמעותית והיא לא רוצה לייצא לכל מדינה. לסין למשל, היא לא רוצה לייצא, אבל גם ישראל לא מדורגת אצלה כ-Tier 1. בשבבים יש המון רגולציה, ובתוך כך הרבה מדינות כמו הודו או מדינות אירופה מתחילות להבין שאם הן רוצות להיות מעצמה, הן לא יכולות להיות תלויות במדינה אחרת בשביל שבבים. ישראל כנראה לא תהיה מעצמה של ייצור שבבים, אבל לפני שתיגמר הקרקע תהיה התייעלות גדולה יותר בשבבים ולכן זה הנושא המשמעותי. לבסוף כוח המיחשוב יותר חשוב מהקרקע והוא יתפתח ויתייעל מהר יותר מהקצאת קרקע נוספת.


הצורך בחוות שרתים רק התגבר עם כניסת עידן ה-AI. "בישראל אנחנו רואים את עצמנו כסטארטאפ ניישן ואנחנו גם רוצים להיות מעצמה ל-AI. אם זו השאיפה שלנו, אז הכוח שלנו חייב להיות מגובה בתשתיות." אומרת עו"ד עדינה שפירא. עם פתיחת עידן הבינה המלאכותית, כל אחד שמשתמש בצ'אט GPT, כבר צורך כוח מחשוב הרבה יותר גדול ממה שצרכנו מחיפוש רגיל בגוגל, וכשיש מחקר אקדמי שרוצה לבדוק נתונים מדעיים, זה כבר כוח ברמות הרבה יותר גבוהות. החוזק של מדינות ושל חברות היום הוא באמצעות היכולת שלהם להשתמש באופן מושכל ב-AI, מדינה שיש לה תשתיות מתקדמות יכולה להשתמש יותר ב-AI וזה מעצים אותה."


ביזפורטל