דוידיק

יותר ויותר חברות הייטק מחייבות עובדים להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע, אבל הנתונים מראים פערים בין הדרישות לבין הנוכחות בפועל. "עובדים התרגלו לעבוד מהבית ורבים מהם מעדיפים ואף זקוקים לגמישות הזו"
אחרי כמה שנים שבהן נדמה היה שעבודה היברידית היא העתיד הבלתי מעורער של שוק העבודה, הגיעה שנת 2025 ונראה שההייטק מתרפק דווקא על העבר. גל חדש של חברות טק מחייב את העובדים לחזור למשרדים, בחלק מהמקרים לחמישה ימים מלאים בשבוע. ללא עבודה מהבית כלל.
אמזון ו-AT&T העולמיות היו בין הראשונות לדרוש נוכחות מלאה כבר בינואר. אחרי שנים של עבודה במודל היברידי גמיש, במרץ השנה הודיעה חברת הטכנולוגיה דל על חובת עבודה מהמשרד בלבד. חברות נוספות כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט צמצמו את הגמישות והגדילו את מספר הימים בשבוע בהם נדרשים העובדים להגיע למשרד. כך גם חברות כמו פלייטיקה ו-Wix בישראל. גם מחוץ לעולם ההייטק נרשמה מגמה דומה: בנק ג'יי.פי. מורגן למשל ביטל לחלוטין את העבודה ההיברידית כבר בתחילת השנה, וכך גם מערכת עיתון הוושינגטון פוסט.
החזרה למשרדים התעצמה השנה מסיבות שונות, כמו הצורך בהתייעלות כלכלית ושיפור רווחיות, תנועת מטוטלת שנעה לקיצון השני והפיכת השוק לשוק של מעסיקים. אם אפשר לזהות אדם אחד שתרם יותר מכל אחד בעולם להתגברות החזרה למשרדים הרי שאותו אדם הוא אילון מאסק, אשר סימן את העבודה מהבית כתופעה שיש למגר. אחרי שיצא בגלוי נגד עבודה מהבית ויישם מדיניות זו בחברות שלו, כולל באופן מתוקשר מאוד בטוויטר לאחר רכישתה, הוא מונה על ידי הנשיא טראמפ לראש המשרד להתייעלות ממשלתית וחיסל את עידן העבודה ההיברידית במגזר הציבורי בארה"ב.


אלא שבפועל, למרות הדרישה ההולכת וגוברת מצד המעסיקים שעובדיהם יגיעו למשרד - העובדים, מצידם, לא ממהרים לחזור. נראה שמדיניות החברה לחוד ונוכחות במשרדים לחוד. מאז תחילת 2024 עלה שיעור הנוכחות במשרדים שנדרש מהעובדים ב-12%, הנוכחות בפועל עלתה בעד 3% בלבד, כך לפי נתונים של Flex Jobs.
אינפו השינוי בדרישה להגיע למשרד לעומת השינוי בנוכחות בפועל
השינוי בדרישה להגיע למשרד לעומת השינוי בנוכחות בפועל. מקור Flex Index
מתוך חברות הפורצ'ן 100, יותר משליש החזירו את העובדים לשלושה ימים מהמשרד ו-29 חברות דורשות להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע, כך לפי Flex Index . כל זאת קורה למרות שהשוק הוא שוק של מעסיקים, מה שמראה שלעובדים עדיין יש יכולת מיקוח על תנאים מסויימים. במילים אחרות, התפיסה היא שאף חברת הייטק לא תפטר טאלנט בגלל שהגיע שלושה ימים למשרד במקום ארבעה.במרכז הפיתוח של AT&T ישראל למשל ממשיכים לעבוד במתכונת היברידית של שלושה ימים בשבוע מהמשרד למרות החזרה למשרדים בעולם.


"אנו מזהים מגמת עלייה ברורה של חזרת עובדים לעבודה במשרדים בעולם ובישראל. התקדמות המגמה בישראל היא איטית יותר מאשר בעולם וכבר מאמצע שנת 2024 ראינו התגברות מגמה זו שהמשיכה לתוך שנת 2025. כיום, ההערכה היא שלפחות 65%-70% מהחברות בישראל מעודדות את העובדים לחזור ליותר ימי עבודה במשרד על חשבון עבודה מהבית", אומרת שרית יצחקוב, מנכ"לית קוליירס ישראל, שלוחה של קולרייס העולמית, חברה הנסחרת בנאסד"ק ומתמחה בנדל"ן וייעוץ אסטרטגי. "את המגמה מובילות חברות פיננסיות לדוגמת הבנקים הגדולים וחברות הביטוח מחייבות הגעה של 4-5 ימים בשבוע למשרד ובסקטור ההיי-טק והדיפנס עלייה של 2-3 ימים בשבוע לכיוון 3-4 ימי עבודה מהמשרד. לצד זאת, אנו מזהים כי חברות הייטק ופיננסים משקיעות משאבים רבים כדי לעודד את העובדים להגיע בתדירות גבוהה יותר למשרד".
אינפו החברות בfortune 100 מול החברות לפי מינמום ימים במשרד
החברות בfortune 100 מול החברות לפי מינמום ימים במשרד. מקור: FlexJobs Index
כדי להחזיר את העובדים למשרדים גם בפועל ולא רק בתיאוריה, בחברות רבות עורכים Happy Hour או מפתים את העובדים עם 'גזרים' כמו ארוחות שף, פעילויות ספורט או סדנאות. בחברות אחרות משתמשים ב'מקלות' הכוללים שילוב של מדדי נוכחות במשרד כחלק מהערכת הביצועים והשכר של העובדים. כך למשל, בבנק Lloyd's בבריטניה אמנם ממשיכים בעבודה היברידית אך לוקחים בחשבון את הנוכחות בעת ההחלטה על בונוסים לעובדים בכירים. בפירמת הייעוץ PwC מנטרים את נוכחות העובדים ומדרגים אותם בשיטת רמזור כך שעובד שירד מתחת ל-40% מקבל דירוג 'אדום'. סקר של חברת הנדל"ן CBRE מצא ש-69% מהחברות בארה"ב מנטרות כיום נוכחות - לעומת 45% בשנה הקודמת, ויותר משליש מהן (37%) אף אוכפות את מדיניות הנוכחות במשרד.


אבל הניטור וההחזרה הכפויה למשרדים הם לא רק חזרה לאחור או 'מטרד' עבור עובדים שהתרגלו לגמישות. הם מייצגים תפיסה של העובדים כ'עלות שיש לנהל' ולא כלקוחות שבוחרים מדי יום כמה אנרגיה ומאמץ להביא איתם לעבודה. בחברת הייעוץ BCG טוענים שהחזרת עובדים לעבודה מהמשרד עומדת בניגוד לתפיסת 'העובד כלקוח' ומזהירים כי היא משדרת חוסר אמון ושוללת מן העובדים את האוטונומיה שהם זקוקים לה.
יותר מכך, כאשר מחייבים עובדים לחזור למשרד מניחים שכל העובדים מבצעים את כל המשימות שלהם בצורה טובה יותר כאשר הם נמצאים במשרד אבל מחקרים מצאו שזה לא נכון, בעיקר כאשר מדובר במשימות שדורשות ריכוז כמו למשל כתיבת קוד. ושיפור הפרודוקטיביות אינו הסיבה היחידה לחזרה למשרד. הרבה פעמים מנהלים מודים שמה שבאמת עומד מאחורי העבודה במשרד הוא פיקוח וניטור, שיכול במקרים מסויימים לגלוש למיקרו-מנג'מנט הפוגע ביחסי העבודה. החזרת עובדים למשרדים אינה משפרת שימור או הנעה של עובדים. ב-BCG מצאו שצוותי מכירות שנהנים מעבודתם היו בעלי סבירות נמוכה ב-83% לחפש עבודה חדשה, וכמעט פי ארבעה יותר סביר שידווחו על מוטיבציה גבוהה לעומת עמיתיהם. כמו כן, נמצא שעובדים חשים יותר אמון, ערך וכבוד כשהם עובדים מהבית, והם גם חוסכים סכומי כסף משמעותיים על ביגוד ותחבורה.
"אנחנו רואים כיום תנועה נגדית לחזרה למשרדים, אך חשוב להבין שהגמישות כבר הפכה לסטנדרט בעולם העבודה. גם בתקופות של אי־ודאות בשוק, מועמדים פוטנציאליים מחפשים גמישות כחלק מהצעת הערך של החברה, ולכן רבות מהחברות מבהירות את עמדתן בנושא כבר בשלב הגיוס. עובדים התרגלו לעבוד מהבית ורבים מהם מעדיפים ואף זקוקים לגמישות הזו, בעוד הנהלות רבות שואפות לחזור לשבוע עבודה מלא מתוך רצון לייצר תחושת יציבות, מחוברות ושמירה על תרבות ארגונית", אומרת אדר אקווה, מנהלת ויועצת בכירה ב-BCG ישראל.
לחברות שמעוניינות להחזיר עובדים למשרד היא ממליצה לנהל את המהלך בצורה אקטיבית: להגדיר מה הן מנסות להשיג באמצעות החזרה, לבחון באופן יזום את תפיסות העובדים כלפי עבודה מהמשרד, ולבחור בכלים ודרכי תקשורת שיאפשרו שמירה על היתרונות של העבודה ההיברידית, גם לחברה וגם להון האנושי. כך למשל, עבודה היברידית מאפשרת להעסיק עובדים מחוץ ל"אזור חיוג" של החברה, עבורם נסיעה של שעתיים בכל יום שונה לחלוטין מנסיעה של פעמיים בשבוע. "חזרה גורפת לחמישה ימי משרד מחייבת גישה רגישה וזהירה, כדי לא לפגוע באמון ובמוטיבציה של העובדים להמשיך לצמוח בתוך הארגון.", היא אומרת.
גם בארגונים שמחזירים עובדים למשרד, ההנחיות לא חלות על כולם באופן שווה. עובדי מחקר ופיתוח פחות נדרשים להגיע למשרדים מעובדים במחלקות אחרות, וכן מצופה ממנהלים בכירים להיות נוכחים יותר. מה שברור הוא שעובדים, בכל התחומים, הדרגים והמחלקות, מעוניינים בגמישות. לפי סקרים גלובליים שונים 83% מעובדי ההייטק מעדיפים עבודה היברידית גמישה. סקר של גאלופ מ-2024 מצא שכלל שמתוך כלל העובדים (לא רק בהייטק), 71% מעדיפים עבודה היברידית. ההעדפה למודלים גמישים מגיעה כבר בשלב חיפוש העבודה כאשר לפי לינקדאין הדרישה לגמישות הפכה לקריטריון מרכזי בבחירת מקום עבודה.
לא כל העובדים מעדיפים עבודה מהבית, קבוצות ההייטק בפייסבוק מלאות בדיונים על היתרונות והחסרונות של עבודה מרחוק. אבל במקרה שהמעסיק החליט עבור העובדים שחוזרים לעבוד מהמשרד חמישה ימים בשבוע אחרי שנים של עבודה היברידית, האם זה נחשב 'הרעה בתנאים'?
"החוק בישראל אינו מתייחס לעבודה מהבית כזכות מגן שקיימת לעובדים וההחלטה מהיכן יבצע העובד את עבודתו נתונה לשיקול דעתו של המעסיק. בית הדין לעבודה נדרש לנושא שינוי המדיניות והחזרה למשרדים וקבע שאין מדובר בהרעת תנאים או בזכות של עובד שנפגעה אלא בשינוי מדיניות שנתונה כולה לשיקול דעתו של המעסיק", מסבירה עו"ד אורי טורקיה שלס, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM). "עם זאת, במקרים מסויימים אם הוסכם באופן ספציפי בחוזה העבודה על עבודה חלקית או מלאה מהבית או שדרישה להגיע למשרדים לא תאפשר לעובד מסויים להמשיך בעבודתו ייתכן שבית הדין לעבודה יקבע שיש להמשיך ולאפשר עבודה מהבית", היא אומרת.
ואם המעסיק שינה את המדיניות והעובדים מצביעים ברגליים ופשוט לא מגיעים? "מעסיקים רשאים לאכוף את דרישתם להגיע למשרד ובמקרים מסויימים לקזז ימי עבודה מעובדים שלא הגיעו למשרד בניגוד להנחיות המעסיק ואף לנקוט בסנקציות משמעתיות", אומרת טורקיה שלס.
בזמן הקרוב מעסיקים יחזירו עובדים למשרדים מתוך שאיפה ליעילות, לשליטה ובניית צוותים ותרבות ארגונית, ואותם עובדים ימשיכו לדרוש גמישות, אוטונומיה ואמון. למעשה, מה שקורה עכשיו בשוק העבודה הוא שלב העיצוב מחדש של העבודה ההיברידית. וזה קורה בתהליך של משא ומתן מתמשך בין העובדים והמעסיקים, לפעמים אפילו בין עובד אחד למעסיק אחד.

מקור