לפני שנה בדיוק, בסיכומי 2024, בורסת ת"א זכתה למחמאות מקיר לקיר: המדדים הבכירים שלה, ת"א 35 ות"א 125, קפצו בכמעט 30% בשנה הראשונה והקשה של המלחמה בדרום ובצפון, ועקפו את רוב השווקים בעולם (מדד S&P 500 רשם ב-2024 עלייה של 24%).
ההערכה הרווחת בסיכום השנה שעברה היתה שדעיכת המלחמה וכמובן הסיום שלה יתנו דחיפה חזקה עוד יותר לשוק המקומי בשנה שתגיע. אלא שספק גדול אם מישהו האמין שהפריצה של 2025 תהיה חזקה, סוחפת ומסחררת עד כדי כך.
מדד ת"א 35 חותם את 2025 עם קפיצה של 51.6%, ת"א 90 רשם השנה תשואה חיובית של 46.6% ות"א 125, הכולל את שניהם - ומשקף יותר מכל את המגמה בשוק המקומי - זינק ב-51%. כדי לסבר את האוזן, המניה שהובילה את ת"א 125 בשנת 2024 היתה מנועי בית שמש, שרשמה זינוק שנתי של 153%. מניה שעלתה השנה ב-153% כלל לא נכנסת לעשירייה הפותחת במדד ת"א 125.
הירוק הבוהק הזה הוא כולו סיפור מקומי. הוא לא נובע מאימוץ רוח ירוקה שסחפה את השווקים בעולם - הוא כן נובע במידה רבה מאד מהכניסה המחודשת של המשקיעים הזרים לבורסה בת"א (עוד על כך בהמשך).
ההשוואה לשווקים המובילים בעולם מבליטה עוד יותר את ההצלחה המקומית. מדד S&P 500 טיפס השנה ב-16.4%, דאו ג'ונס רשם תשואה חיובית של 13% ונאסד"ק סגר את 2025 עם עלייה של 20.4%.
מדד פוטסי של בורסת לונדון עלה השנה ב-21.4%, דאקס של פרנקפורט טיפס ב-23% וקאק הפריזאי סוגר עלייה שנתית מתונה מאד של 10.4%. ובאסיה: מדד ניקיי סוגר את 2025 עם זינוק של 26.2%, האנג סנג עלה ב-27.8%, שנגחאי ב-18.4%. הבורסה בסיאול בלטה מעל כולן, והיחידה שעקפה את ת"א: מדד קוספי סגר את 2025 עם קפיצה של 75.6%.
הענפים הבולטים השנה בבורסה המקומית: ההשקעות של המשקיעים הזרים הוזרמו ברובן למניות הפיננסים, ובעיקר למניות הביטוח: ת"א ביטוח רשם מעוף שנתי של 152.2%, והוא המדד הענפי הירוק ביותר בסיכום 2025.
המדדים המשיקים קפצו בהתאם: ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים (שמורכב בעיקר מחברות ביטוח, בתי השקעות ואשראי חוץ בנקאי) ב-134.2% ות"א פיננסים (מדד דומה שמורכב בנוסף גם מבנקים) ב-91.7%; מדד ת"א בנקים גם הוא סיפק תשואה חזקה מאד אך הרחק מאחור, עם פלוס שנתי של 60.9%; המדד הענפי הירוק ביותר מחוץ לפיננסים הוא ת"א תשתיות אנרגיה שרשם תשואה שנתית של 76.9%.
ומנגד, ההאטה המדווחת בענף הנדל"ן למגורים באה לידי ביטוי בחולשה היחסית של המדדים הענפיים: מול ת"א מניב ישראל שטיפס ב-34.8%, ות"א נדל"ן שעלה ב-24.7% - ת"א בנייה,הכולל את היזמיות והקבלניות במגורים, עלה ב-10.3% בלבד. זה עדיין טוב יותר מת"א מניב חו"ל שירד השנה ב-6.3%.
וכמה מספרים על כניסת המשקיעים הזרים: לפי מחלקת המחקר של הבורסה, נכון לסוף הרבעון השלישי, המשקיעים מחו"ל הזרימו לבורסה המקומית מתחילת השנה מעל 8 מיליארד שקל (2.3 מיליארד דולר). התוספת הזו, לצד העליות החדות כאמור בבורסה השנה, הקפיץ את שווי ההחזקה של המוסדיים מחו"ל ל-19.2 מיליארד דולר בתום הרבעון השלישי. זאת מול 11.2 מיליארד דולר בסוף 2024.
ולא רק בבורסה: לפי האוצר, בחציון הראשון של 2025 נרשמה התאוששות משמעותית בזרימות השקעות זרות ישירות לישראל בכלל, לסכום של 10.2 מיליארד דולר — החציון החזק ביותר מאז 2021, ועלייה של כ-35% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024.
אינפו מדדים 2025
מי בלטו בירוק במדדים המובילים, ומי נשארה מאחור
אמנם שנת 2025 נזכרת כשנה שבה נחתם הסכם הפסקת האש, אך ברובה היא הייתה עוד שנה במלחמת חרבות ברזל. המלחמה הדהירה קדימה את חברות המערכות הביטחוניות, שהביקוש למוצרים שלהן זינק הן בישראל והן בעולם - על רקע המשך המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, לנוכח תצוגת התכלית של מערכת הביטחון הישראלית ולמרות ניסיונות מצד מדינות בעולם להטיל אמברגו נשק על ישראל.
במקביל נדחפו קדימה גם מניות הפיננסים, שנהנו מגל כניסה של הון ומשקיעים. בתוך הראלי הזה היו גם מי שנשארו מאחור - בראשן מניית טכנולוגיה אחת בולטת - שהזכירו למשקיעים שלא כל הסקטורים נישאים באותה מידה על גלי העליות. המניה שהובילה השנה את מדד ת"א 35 היא היצרנית הביטחונית נקסט ויז'ן, שטסה השנה ב-253% ושידרגה את מקומה בחודש שעבר, עם מעבר ממדד ת"א 90 לת"א 35.
נקסט ויז'ן, שמפתחת ומייצרת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב"מים, נהנית מתנופה מסיבית מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לפני כמעט ארבע שנים, מלחמה שהזניקה מרוץ חימוש גלובלי, בעיקר באירופה, על רקע החשש מהתפשטותה למדינות נוספות ביבשת. מניית נקסט ויז'ן נישאה על גלי הזמנות חדשות: רק לפני כשבועיים קיבלה החברה את ההזמנה הגדולה בתולדותיה, בהיקף של 77 מיליון דולר. הדיווח על ההזמנה הוביל את מניית החברה לזינוק היומי הגבוה ביותר שלה השנה - מעל ל-17%, ולקפיצה נוספת של יותר מ-7% ביום הבא.
המניות הנוספות שהתברגו בחמישיה הפותחת של ת"א 35 השנה שייכות לחברות ביטוח, שממשיכות להציג גאות - בין היתר על רקע כניסת משקיעים זרים. מנורה מבטחים נסקה ב-178% במקום השני ואחריה הפניקס בזינוק של 165%, הראל שקפצה ב-151% וכלל שהוסיפה לערכה השנה 145.3%.
9 ביולי היה יום בולט במניות הביטוח, כשהמדד הענפי זינק במעל ל-6% ולראשונה אי פעם חברת ביטוח עברה בשווי השוק שלה את אחד מהבנקים הגדולים. הייתה זו הפניקס, שקפצה לשווי שוק של 26.1 מיליארד שקל ועקפה את שוויו של הבנק הבינלאומי. מאז הצטרפה אליה גם הראל השקעות, והשתיים נסחרות בשווי של 33.4 מיליארד שקל להפניקס ו-25.6 מיליארד שקל להראל - לעומת הבינלאומי שנסחר ב-25.1 מיליארד שקל.
אך אל חשש, ענף הבנקים לא נעדר מהחגיגה בזירת שווי השוק - בנק לאומי הפך לבנק הראשון שמגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל. אליו הצטרף גם בנק הפועלים, שמאז נסוג וכעת נסחר בשווי נמוך יותר.
גם טבע - שזכתה בעבר לכינויים מחמיאים כמו מניית העם או מלכת הבורסה - השיבה לראשה את הכתר כשטיפסה בחזרה למעמד החברה בעלת השווי השוק הגבוה ביותר באחוזת בית - 115.7 מיליארד שקל.
רוב מוחלט של המניות במדד ת"א 35 סיימו את 2025 בירוק, כשלמעשה מבין החברות במדד רק אחת הציגה השנה תשואה שלילית. המניה שלא רכבה על גבי המומנטום היא חברת התוכנה נייס, שאיבדה השנה 42.5% מערכה וירדה לשווי שוק של 22 מיליארד שקל. באופן מצער עבור נייס, מדובר במגמה עקבית - גם את 2024 היא סיימה עם הירידה החדה ביותר מבין מניות ת"א 35 (ירידה של 14%). רק שבשנה הקודמת היא לא הייתה לבד וחברו לה עוד חמש מניות שסיימו את 2024 בנסיגה.
נייס, שמפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים בארגונים, מתמודדת מול השפעות ההתפתחות המהירה של מודלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית. האצת פיתוחי סוכני ה-AI ותחום הווייב קודינג מעוררים הערכות לכך שארגונים בעלי תקציב לא גבוה יבחרו בפתרונות זולים ועצמאיים יותר, במקום בתוכנות של נייס.
ההידרדרות של מניית נייס החלה במאי 2024, עם עזיבתו של המנכ"ל ברק עילם לאחר עשר שנים.
המשקיעים לא אהבו את הבשורה, וביום ההודעה על הפרישה נחתכה מניית נייס ב-10.5%.
בתחילת 2025 נכנס לכס המנכ"ל סקוט ראסל, אך תקוותיו לאושש את המניה התבדו. מניית נייס יורדת מאז בהתמדה כמעט מוחלטת ורגע שפל משמעותי נרשם באמצע נובמבר, עם פרסום דוחות הרבעון השלישי והתחזיות להמשך - שגררו ירידה של קרוב ל-20% בערך המניה.
נייס סיפקה תחזית מאכזבת ל-2026, שבה היא צופה ירידה ברווח לעומת השנה הנוכחית. החברה אמנם הסבירה שמטרת הירידה ברווח היא הרצון להשקיע בפיתוח יכולות ה-AI שלה, בין היתר באמצעות חברה גרמנית שרכשה, אך המשקיעים עד כה לא השתכנעו.
גם את מדד ת"א 90 הובילה מניה ביטחונית - יצרנית המרעומים ארית תעשיות, עם נסיקה של 408%. החודש התעוררה דרמה מסוימת בחברה, שרצתה להנפיק את החברה הבת אך שינתה את תוכניותיה בעקבות התנגדות חריפה של גופים מוסדיים וקרנות גידור שנמנים על בעלי המניות שלה, וכן לנוכח תגובה שלילית חדה בבורסה. המשקיעים הגיבו לביטול ההנפקה בעליות, שהצטרפו לנסיקה אסטרונומית של 2,212% במניית ארית מתחילת מלחמת חרבות ברזל. כלומר, שוויה של ארית זינק מאז אוקטובר 2023 ביותר מפי 23 ביחס לשווי שלה לפני כן.
לארית מצטרפות בפסגת מדד ת"א 90 - איך לא - מניות של גופים פיננסים: במקום השני במדד מור השקעות בזינוק של 302.9% ובמקום השלישי מיטב שנסקה ב-293.1%. את המקומות הרביעי והחמישי תופסות יצרנית תמציות הטעם והריח תורפז, בעלייה של 238.3% ומשק אנרגיה, שקפצה השנה ב-219.6%.
המניות שרשמו את הירידה החדה ביותר במדד הן ריטיילורס שצנחה ב-41.7% - בין היתר על רקע תנודות חדות במניית נייקי, שהיא מייבאת לישראל. עוד בתחתית ת"א 90 - ג'י סיטי שאיבדה השנה 37.1% מערכה ופלרם שנחלשה ב-31.4%.
אגרות החוב: הפסקת אש והתכנסות לתשואות נמוכות יותר
גם ב-2025, שוק אגרות החוב שימש כתרמומטר לחששות הפוליטיים והביטחוניים בישראל. תשואות גבוהות בתחילת השנה שיקפו חששות מפני מלחמה מתמשכת, בעוד הירידה החדה לאחר הסכם הפסקת האש באוקטובר סימנה אופטימיות מחודשת ואמון גובר של המשקיעים בשוק המקומי.
לעומת 2024 שבה תשואות האג"ח הממשלתיות לעשר שנים זינקו לשיא של 5.195% ביולי על רקע חששות מהתלקחות בצפון, 2025 הביאה התמתנות בתמחור הסיכון - בעיקר לאחר הסכם הפסקת האש באוקטובר.
תשואת אג"ח ישראל השקלית לעשר שנים הציגה ירידה עקבית מ-4.48% בתחילת השנה ל-3.91% בסופה. הירידה משקפת תמונה הופכית לשנת 2024, שבה טיפסה תשואת האג"ח מ-3.92% ל-4.48%.
הזינוק היומי החד ביותר בתשואת האג"ח נרשם לקראת סוף מרץ, במקביל לירידות חזקות בבורסה על רקע חוסר הוודאות הפוליטי לאחר שהממשלה אישרה את תחילת הליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. כלכלנים הזהירו אז מפני הורדות דירוג אשראי לישראל בחברות הבינלאומיות וגם תשואת האג"ח הגיבה בחריפות וזינקה ל-4.525%.
בשבוע האחרון של חודש מאי טיפסה תשואת האג"ח והגיעה לרמה של 4.61%, עם התגברות הלחץ הבינלאומי על ישראל: האיחוד האירופי הודיע אז כי יקיים דיון על ביטול אפשרי של הסכם היחסים בינו לבין ישראל (ספוילר: חבילת הסנקציות שתכנן האיחוד הייתה יותר סימבולית מאשר איום של ממש על הכלכלה המקומית), ובריטניה הודיעה על השהיית המו"מ על הסכם סחר חדש עם ישראל (שלא ביטל את ההסכם הקיים).
ירידה עקבית, שמשקפת את התגברות האמון בכלכלה הישראלית, הגיעה באמצע יוני - במקביל למבצע עם כלביא שבו תקפה ישראל באיראן, ובעיקר בחציו השני: ב-12 ביוני, לפני המבצע, נסחרה תשואת האג"ח בסביבות 4.596%, ב-19 ביוני הגיעה ל-4.479% וב-24 ביוני, מועד הפסקת האש במבצע, הגיעה ל-4.263%. מגמת הירידות נמשכה וב-30 ביוני ירדה תשואת האג"ח לרמה של 4.098%.
הפעם הראשונה השנה שבה הגיעה תשואת האג"ח לרמה נמוכה מ-4% היא, איך לא, 9 באוקטובר - יום חתימת הסכם הפסקת האש והשבת כל החטופים מול ארגון הטרור חמאס. תשואת האג"ח רשמה ביום זה נסיגה ל-3.964% והמשיכה להיחלש מאז.
נקודת השפל השנתית נרשמה ב-16 באוקטובר, עם תשואה של 3.853%. באותו היום ירדו בחדות תשואות האג"ח בארה"ב על רקע חששות ליציבות מערכת הבנקאות. בישראל פורסמה ירידה מפתיעה באינפלציה ותשואת האג"ח המשיכה עדיין ברצף הירידות אחרי הסכם הפסקת האש.
בתמונת המראה בארה"ב, תשואת האג"ח לעשר שנים נסחרה בשיא של 4.79% בינואר, והגיעה לשפל של מעט פחות מ-4% באוקטובר. את 2025 מסיימת תשואת האג"ח האמריקאית לעשר שנים ב-4.1% - לא מאד רחוקה מהמקבילה הישראלית.
השנה הירוקה של השקל
שער החליפין של הדולר עמד בתחילת השנה על 3.65 שקלים. הוא נסחר בתנודתיות במידה רבה בהמשך אך במגמת עלייה עד לאפריל, אז חצה את ה-3.80 שקלים. מאז הוא התחיל לרדת מול השקל, במתינות אך בעקביות יחסית, ובקצב מעט חזק יותר מתחילת ספטמבר – הוא נסחר היום בפחות מ-3.19.
התנועה הזו לא נבעה מגורם אחד, אלא משילוב של חולשת הדולר בעולם, שיפור בפרמיית הסיכון של ישראל וכאמור, הזינוק בהשקעות הזרים בישראל.
הדולר איבד השנה גובה בשווקים העולמיים, בעיקר על רקע הציפיות להפחתות ריבית הפד בארה"ב, מה שתרם גם לשקל המקומי. הדולר אינדקס, הנמדד מול 6 המטבעות המובילים, ירד בכמעט 10% מתחילת 2025.
בסיכום כולל איבד הדולר 13% מול השקל מתחילת 2025 - וירד ב-16.5% מאז השיא שלו באפריל (היורו-שקל כמעט ללא שינוי השנה). להתחזקות של השקל מול הדולר היו שתי השפעות בולטות, האחת נוגעות לתושבים בישראל, השנייה למשקיעים הזרים.
לישראלים: ההתחזקות של השקל שלוחצת כלפי מטה את האינפלציה (ושהוזילה חלק מהמוצרים המיובאים, ודאי ביבוא אישי) אפשרה לבנק ישראל להוריד סוף סוף את הריבית בהחלטה של 24 בנובמבר (מ-4.50% ל-4.25%).
היו לבנק ישראל הצדקות נוספות להורדת ריבית, אחרי כמעט שנתיים של עמידה במקום, ובראשן נסיגת האינפלציה חזרה לטווח היעד. מנגד, עמדו גם הצדקות להשארת הריבית ללא שינוי, ובראשן שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה וגורמי סיכון אינפלציוניים. סביר מאד שהתחזקות השקל, לפחות בהיבט הציבורי, היתה עבורו גם סיבה חזקה לבצע את ההפחתה.
למשקיעים הזרים: לנוכח התחזקות השקל, כל הזרמה דולרית מבחוץ לנייר ערך מקומי, שמחירו נקוב בשקלים, התוצאה שלה ב-2025 היתה תשואה עודפת בפער על שיעור העלייה הנקוב של הנכס, בהשפעת שערי החליפין של השקל-דולר, לצד הירידה של הדולר בשווקים הגלובאליים.
אם גוף אמריקאי המיר ב-1 בינואר השנה דולרים לשקלים כדי להשקיע במדד ת"א 35, והוא מימש את ההשקעה בסוף השנה - מוכר את ההחזקה וממיר את הסכום שקיבל לדולרים - הוא לא רשם תשואה חיובית של 52% כמו משקיע ישראלי מקביל, אלא של 72%.
לשם הדוגמה, אם משקיע אמריקאי המיר 1,000 דולר לשקלים ב-1 בינואר השנה ומייד השקיע את הכסף בת"א 35, ובסוף מימש את ההשקעה והמיר את השקלים חזרה לדולרים, הוא יקבל מעט מעל 1,700 דולר.
שיאים בקריפטו, אבל גם נפילות
ב-2025 הביטקוין עבר שנה תנודתית, אך בסיכומה שמר על מעמדו כאחד הנכסים החזקים בשוק. מטבע הקריפטו אמנם ירד בכ-6% מתחילת השנה, אך באוקטובר זינק בחדות לשיא של 126 אלף דולר, ובהמשך תיקן בחדות מטה עד לרמה הנוכחית של 87 אלף דולר.
כך או כך, האווירה סביב הביטקוין השתנתה בהדרגה מסיפור ספקולטיבי לנרטיב של נכס ממוסד, הנתמך בהון מוסדי ובתשתית רגולטורית נוחה יותר, במיוחד בארה״ב תחת ממשל טראמפ.
את 2025 פתח הביטקוין סביב 95 אלף דולר, לאחר סיום חזק במיוחד של 2024, שבמהלכו נסחר בטווח של 94–100 אלף דולר. זאת על רקע השקת קרנות סל מחקות בוול סטריט, אפקט ה-halving וחזרתו של טראמפ לבית הלבן.
לאורך החודשים הראשונים של השנה הדגישו פרשנים בכלי תקשורת אמריקאיים שהתמונה בביטקוין הופכת ל"מבנית" יותר. כניסת הון דרך ETF והעמקת האימוץ בקרב גופים מוסדיים. כתוצאה מכך, התנודתיות היומית ירדה, והעליות נבנו ברצף של שיאים ושפלים עולים, ולא בספקולציה קצרה המבוססת על מינוף קיצוני.
באוגוסט–אוקטובר רשם הביטקוין שיא סביב 126 אלף דולר, לאחר חודשים של זרימות ל-ETF. בו־זמנית התגבר הוויכוח בתקשורת האם מחזור ארבע השנים ההיסטורי של הביטקוין נשבר, שכן ההתנהגות ב-2025 נראתה פחות סימטרית לעומת מחזורים קודמים, ויותר קשורה לדינמיקה של שוק המניות, במיוחד מניות ה-AI.
מאוקטובר ואילך הגיע שלב התיקון. הביטקוין ירד מאזור 126 אלף לכ־90 אלף דולר, על רקע עלייה בחשש מסיכון, איתותים ניציים יותר מהפד וירידות במניות צמיחה ו-AI. נתוני סוף דצמבר הראו שהשוק מתמחר עדיין סיכוי מסוים לירידה מתחת ל-80 אלף דולר בסוף השנה. אך הביטקוין נותר בניתוחים של יאהו פייננס ורויטרס כאחד הנכסים המנצחים של 2025, עם תשואה עודפת על מדדי מניות גדולים וזהב.
בעוד שב-2023-2024 הודגשה בעיקר ״חגיגת״ הרווחים למשקיעי הריטייל, ב 2025 הסיפור הגלובלי עבר יותר למישור של איזון בין ריטייל להון מוסדי. משקיעי ריטייל עדיין היוו כוח משמעותי, אך ניתוחי סוף שנה של גופי מדיה פיננסיים בחו״ל הדגישו שזרמי ה-ETF והדרישה של מוסדיים, הם אלה שמנעו פאניקה גם כאשר המחיר איבד עשרות אחוזים מהשיא, ובכך סימנו סוג של ״התבגרות״ בשוק הביטקוין.
האת׳ריום נהנה ב 2025 מרוח גבית של רגולציה חיובית יותר ו-ETF למטבע, כמו בביטקוין. כמו גם מתחזיות מעודכנות של בנקים כגון סטנדרד צ׳טרד להעלאת יעד סוף השנה ל 7,500 דולר, אף שהמחיר בפועל נע סביב 3,000–3,500 דולר בחלקים נרחבים מהשנה. מחירו בסוף השנה סביב 3,000 דולר.
מניות הקריפטו בוול סטריט רשמו ב-2025 שנה אגרסיבית אפילו ביחס לסטנדרטים של הסקטור: בחלק הראשון של השנה נהנו ממינוף מלא לשיאים ההיסטוריים בביטקוין, ולאחר מכן נכנסו לגל ירידות חד. מניות כמו Coinbase, MicroStrategy, Marathon Digital ו Riot Platforms זינקו באביב–קיץ על רקע השיאים בביטקוין ועליות במחזורי המסחר, אך עד דצמבר חלק גדול מהרווחים נמחק. בין השאר לאחר שהביטקוין מחק את רוב עליותיו השנתיות ונכנס למה שפרשני מרקטווטש ובבלומברג הגדירו כפתיח של "חורף קריפטו" חדש.
בניתוחי סוף שנה הוטעם כי מניות הכריה נפגעו מאירוע החצייה (halving), מעלייה בעלויות אנרגיה, מצאו מפלט חלקי בעולם ה AI וה Data Centers, מגמה שבאה לידי ביטוי בסיקור של בלומברג על מעבר תשתיות כרייה לשירותי מחשוב GPU. במקביל, כתבות פרשנות במרקטווטש וביאהו פייננס הדגישו שמשקיעים מוסדיים מעדיפים יותר ויותר חשיפה לביטקוין ואת׳ריום דרך ETF, ופחות דרך מניות בודדות עתירות מינוף, מה שהוסיף לחץ כלפי מטה על השמות ה״קלאסיים״ של סקטור הקריפטו.
השנה של המתכות היקרות
ב־2025 הזהב והכסף עברו שנה חריגה בעוצמת הראלי, עם שורה של שיאים היסטוריים במחירים והפיכתם לנכסי הדגל של שוק הסחורות השנה. הזהב זינק סביב 70% מתחילת השנה, חצה לראשונה רמות עגולות פסיכולוגיות כמו 3,000, 3,500 ואף 4,000 דולר לאונקיה - השיא על 4,584 דולר.
החוזה העתידי על הכסף רשם עליות חדות עוד יותר באחוזים (150%!), והגיע לשיאים שלא נראו שנים – עד למחיר של 82.6 דולר לאונקיה. כלכלנים ומנהלי השקעות תיארו את 2025 כשנה שבה המתכות היקרות חזרו למרכז הבמה, על רקע סביבה כלכלית ופוליטית נפיצה, מדיניות מרחיבה וגידול בביקוש מצד משקיעים ומוסדות.
מחיר הזהב פתח את 2025 ברמות שעד לא מזמן נחשבו גבוהות, אך בתוך חודשים ספורים שבר שוב ושוב שיאים: מאזור של 2,600 דולר לאונקיה בראשית השנה אל מעל 3,500 דולר באביב, ובהמשך פריצה היסטורית מעל 4,000 דולר באוקטובר. חלק מהפרשנים בשוק המתכות הדגישו שהעלייה המצטברת בשנה הגיעה לכ־60% ואף יותר, מה שהפך את השנה לאחת הטובות לזהב מאז סוף שנות ה־70, עם השוואות מפורשות ל־1979 מבחינת ביצועים.
במקביל, גופים כמו גולדמן זאקס ו־CNBC ציינו בתחזיותיהם יעדי מחיר שאפתניים להמשך – 5,000 דולר לאונקיה ב־2026, מתוך תפיסה שהכוחות שתומכים בזהב עדיין לא מיצו את עצמם.
מאחורי הראלי הזהב עמד שילוב של כמה מנועים מרכזיים: מדיניות מכסים וגירעונות פיסקליים תופחים בארה״ב תחת ממשל טראמפ, שהעלו חששות משחיקת ערך הדולר ומהאצת אינפלציה עתידית. מתיחות גיאו־פוליטית מתמשכת (אוקראינה, טייוואן, המזרח התיכון) שהגבירה את הביקוש ל־מקלט בטוח בקרב משקיעים פרטיים ומוסדיים. המשך רכישות נרחבות של בנקים מרכזיים במדינות מתפתחות, שהציבו את הזהב למעשה כרכיב רזרבות מרכזי שני בחשיבותו אחרי הדולר.
הכסף, שכונה השנה לא פעם "המתכת של השטן" בכותרות, גנב בחלק מהכתבות את ההצגה מהזהב עם עליות חדות עוד יותר באחוזים. בתחילת השנה נסחר הכסף סביב 28 דולר לאונקיה, אך עד אמצע השנה כבר נגע ברמות של 37–40 דולר, ובהמשך הגיע לשיאים גבוהים משמעותית, כאשר במסחר מסוים דווח על רמות שיא סביב 50–60 דולר בעיצומו של הסייקל השורי. אנליסטים הדגישו שהכסף נהנה הן ממעמדו כמתכת השקעה והן מביקוש תעשייתי – אנרגיה ירוקה, פאנלים סולאריים, אלקטרוניקה ורכבים חשמליים – לצד היצע מוגבל וכרייה שלא הדביקה את הקצב.
אחד המאפיינים הבולטים ב־2025 היה זרימת הכספים לקרנות סל ותעודות סל על זהב וכסף, שדיווחו על גיוסים של עשרות מיליארדי דולרים, בעיקר מצד משקיעים מערביים שחיפשו גידור מפני סיכון מערכתי בשווקים הפיננסיים. במקביל, בשווקים כמו הודו וסין נרשמה תופעה כפולה: מצד אחד מחירים גבוהים הקשו על רוכשי תכשיטים מסורתיים, ומצד שני המשיכה התרבותית לזהב ולכסף דחפה את הביקוש למטבעות, מטילים ותכשיטים קלים יותר. אצל המשקיעים הקמעונאיים, דמויות כמו רוברט קיוסאקי תרמו לשיח כשהמליצו בפומבי להגדיל חשיפה לכסף וזהב כהגנה מפני "קריסה" אפשרית במערכת המוניטרית.
הסתכלות קדימה ל-2026: מרבית הגורמים בשוק סבורים שהסיפור של מתכות יקרות עדיין לא הסתיים, אך מזהירים מתנודתיות וחשש מתיקון חד אחרי שנה כה חזקה. סקרים שפורסמו מציגים תמונה שבה חלק גדול מהמשקיעים מאמין בהמשך שבירת שיאים ב־2026, אבל אחרים מדגישים את הסיכון להיפוך חד אם האינפלציה תרד, הריביות יתייצבו והמתיחות הגיאו־פוליטית תרד מדרגה. בשורה התחתונה, הזהב והכסף של 2025 סיפקו תזכורת חזקה למעמדן כעוגן בתיק ההשקעות, אך גם לכך שמדובר בנכסים תנודתיים הדורשים ניהול סיכונים קפדני במיוחד.