המשקיעים מתחילים להיכנס למצב הגנתי. לפי בנק אוף אמריקה, השבוע המשקיעים משכו 28 מיליארד דולר מהבורסה האמריקנית והעבירו 107 מיליארד דולר לקרנות כספיות – הסכום הגבוה ביותר מאז ינואר. הסיבה המסתמנת היא המכסים החדשים של דונלד טראמפ שמעוררים חשש גובר בשוק.
מיכאל הארטנט מבנק אוף אמריקה, שמפרסם מדי שבוע את נתוני הזרימות בשוק, מציין כי המגמה הזו לא מקרית. היא מגיעה בדיוק כשהנתונים על שוק העבודה מאותתים על האטה, והחברות מתחילות לחשוש מהפגיעה הצפויה ברווחיות בעקבות המכסים.
מדד ה-S&P 500 עצר השבוע לרגע את העלייה הבלתי פוסקת שלו. הסיבה העיקרית היא השילוב של נתוני תעסוקה חלשים והחשש מהמכסים החדשים של טראמפ. המכס הממוצע על היבוא לארצות הברית עלה ל-15.2% - פי שישה מ-2.3% שהיה השנה שעברה. זה הרמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
כבר לא איום תיאורתי
החברות מתחילות להבין שהמכסים זה לא רק איום תיאורטי. יום חמישי הם נכנסו לתוקף, ועכשיו המנכ"לים צריכים לחשב איך זה משפיע על המחירים שלהם. כשעלויות הייצור עולות, הרווחים יורדים, ואז גם מחירי המניות יורדים. זה לא מדע אטום.
הבריחה למזומן היא התגובה הטבעית של משקיעים שלא בטוחים מה יקרה הלאה. קרנות כספיות מציעות כיום ריביות נאות, אז אין יותר מדי סיבה לקחת סיכונים גדולים. העדפה לנזילות על פני צמיחה היא הסימן הברור ביותר לאי-ודאות בשוק.

”תרחיש גולדילוקס”
לדברי הארטנט, רבים מהמשקיעים ממתינים ל”תרחיש גולדילוקס” – כלכלה מאוזנת שאינה חמה מדי או קרה מדי – לצד הורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב, מה שלדעתם יחזיר את המניות לעליות. השוק מתמחר הורדות ריבית של כ־100 נקודות בסיס עד אמצע 2026, אך לא בטוח שתרחיש זה יתממש.
הבעיה היא שהמכסים והורדות הריבית הם שני כוחות מנוגדים. המכסים מעלים את האינפלציה ופוגעים בצמיחה, הורדות ריבית מעודדות צמיחה אבל גם אינפלציה. הפד יצטרך לאזן בין השניים – והמשקיעים עדיין לא יודעים איך זה יקרה בפועל.
הארטנט אגב צדק השנה בהמלצה להעדיף בורסות זרות על פני האמריקנית. המדדים הבינלאומיים עולים יותר מ-S&P 500, ולא במקרה. כשארצות הברית מטילה מכסים, השווקים האחרים נהנים מיתרון יחסי. האסטרטג גם מזהיר בשבועות האחרונים מפני בועה בשוק המניות, אז הבריחה לכסף מזומן יכולה להיות רק ההתחלה.
שום דבר טוב זה לא יעשה לבורסה בארץ
שום דבר טוב זה לא יעשה לבורסה בארץ
גרוס אתמול, 20:20