אנחנו בפייסבוק
ריבית בנק ישראל ללא שינוי - 4.75%. הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר לנו בשנתיים האחרונות כי הריבית הגבוהה תרד רק כאשר האינפלציה ובעיקר אינפלציית הליבה תהיה במגמת ירידה. זה כבר קורה. אינפלציית הליבה היא קצת מעל 3% והסימנים להמשך ירידה חיוביים - האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה היא כ-2.7%. בנק ישראל השתלט על האינפלציה. אז הוא אמר שיעשה זאת רק שיהיה בטוח לגבי הדולר, אבל הדולר כבר ירד 10%, ובכל זאת הנגיד לא מוריד את הריבית.
הוועדה המוניטרית מסבירה כי למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. מידת אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. "הכלכלה הישראלית איתנה והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות", כותבים חברי הוועדה, "האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות.
"האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד. לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה". האם בהינתן מלחמה, אינפלציה נמוכה או ליתר דיוק בירידה וירידה בדוןלר, לא היה מקומם להקל על האזרחים. עזבו את יו"ר וועדת הכספים משה גפני שאמר "נגיד רע", אבל הנגיד בהחלט היה יכול הפעם להוריד את הריבית. אחרי הכל - "לא כל יום מלחמה", לפחות להוריש מעט.
"חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024", כותבים בבנק ישראאל ומוסיפים, "התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות וכוללת הערכה כי הוצאות הממשלה בגין המלחמה ייסתכמו בכ-160 מיליארדי ש"ח . יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.
"היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף לאור המלחמה. בשנים-עשר החודשים האחרונים מחירי הדירות ירדו ב-0.2%. בסעיף שירותי הדיור בבעלות חלה ירידה של 0.3% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-4.9%.
"בשוק האשראי, מגמת האטה נרשמה באשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים. בנק ישראל הפעיל מספר כלי מדיניות ממוקדים לתמיכה בתהליך העמדת האשראי למגזר זה.
"על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית יקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית.
"מדינת ישראל מצויה בשבוע השמיני למלחמת 'חרבות ברזל'. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במלחמה מצביעים על התכווצות בפעילות העסקית של המשק תוך התאוששות הדרגתית לאחרונה. מידת אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים – והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. מפרוץ המלחמה, בנק ישראל נקט במגוון צעדי מדיניות לסיוע לציבור ולהתמודדות המשק עם השלכות המלחמה. התנודתיות בשווקים אמנם התמתנה והשווקים הפיננסיים מתפקדים כיאות, אך פרמית הסיכון של המשק נותרה ברמה גבוהה. בנוסף, אמנם מסתמנת ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה אך עדיין קיימת אי ודאות גבוהה באשר להשפעות המלחמה על ההיצע והביקוש במשק.
"מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר 2023 עלה ב-0.5%. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים התמתנה מעט אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.7%. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.7%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.5%. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, הכוללים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, ירד אך נותר גבוה ועומד על 4.2%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד תנודתי יותר ועומד על 2.9% הציפיות משוק ההון והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה ירדו ומצויות בתוך היעד".
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה בהתאם למידע שנצבר עד כה מהמלחמה. התחזית הנוכחית נבנתה תחת ההנחה שהשפעתה הישירה של המלחמה על המשק תמשך אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת. זאת לעומת ההנחה בתחזית אוקטובר שההשפעה הישירה תתרכז ברבעון הרביעי של 2023. בדומה לתחזית מאוקטובר, החטיבה מניחה כי המלחמה תתרכז בעיקר בחזית אחת. התחזית כוללת הערכה לגבי ההשפעה הפיסקאלית של המלחמה. על פי הערכות החטיבה הוצאות הממשלה בגין המלחמה (ברוטו, לפני ניכוי סיוע מממשלת ארצות הברית והפחתות הוצאות אחרות) צפויות להסתכם בכ-160 מיליארדי ש"ח עד סוף שנת 2025 וצפי לאובדן הכנסות של כ-35 מיליארדי ש"ח. החטיבה הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4.3% ו-4.5% בהתאמה. האינפלציה השנתית ברבעון הרביעי של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4%.
"ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 בעת הנוכחית חשופה עדיין לאי-ודאות ניכרת בנוגע להשפעת המלחמה ולהחלטות הממשלה לגבי תיעדוף ההתמודדות עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה", כותבים בבנק ישראל ומצפים לריסון תקציבי בעת הזו. "לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה בהכנסות ממסים כשבמקביל יגדלו הוצאות הממשלה על הביטחון והתכניות לסיוע אזרחי. להערכת החטיבה, כל אלו צפויים להתבטא בגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-3.7% תוצר וב-5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.
יש כאלו שהעריכו בניגוד לרוב שהריבית תרד; הנה הסיבות
הנגיד בחר להתחבא מאחורי גקרום פאוואל
בנק ישראל חושש מאוד מטעות. הורדת ריבית עכשיו כשבהמשך יתברר שלא הצלחנו לנטרל את האינפלציה במידה והיא תרד לאט מדי. זה אולי לא נראה כעת, אבל בנק ישראל והנגיד רוצים להיות מאוד בטוחים, רק שזה על חשבון העסקים והפרטיים. בנק ישראל שולח חיצים לשר האוצר שלא מגבש תקציב מקוצץ, אבל "בבית" הוא לא עושה את המעט שהוא יכול לטובת המשק.
בנק ישראל גם לא רוצה להיות המוביל העולמי. הוא כבר שנים הולך אחרי הנגיד האמריקאי - ואיך פתאום הוא יעקוף אותו ויהיה הבנק המרכזי שמוביל את ירידות הריבית? וכל זה בשעה שנראה שהפחתת הריבית בעולם הולכת ונדחית. הציפיות שהיא תהיה ברבעון השני של 2024 ויש כאלו שסבורים שרק ברבעון האחרון של 2024.
הודעות חשובות
אחרי שקוראים את כל זה ומחברים את זה לעדכונים של...
אחרי שקוראים את כל זה ומחברים את זה לעדכונים של 2025 הסיפור של משק אנרגיה זה שיעור קלאסי בהייפ מטורף מול סיכון.
סוחר מתחיל אתמול, 17:58מצד אחד החברה הזו רצה קדימה בטירוף וזה לא רק בדיבורים. הפרויקטים של דליה דוהרים קדימה...