בכירים באוצר: המכה הכלכלית תהיה כואבת יותר ממלחמת לבנון השנייה

כשהנתונים רק התחילו לזרום, העריכו באוצר כי למלחמה לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית ■ כעת הם מבינים שהמלחמה תצריך היערכות מחדש בתקציב המדינה, בעיקר ל-2024 - ובוחנים תרחישים אפשריים להתפתחות המצב ואת השפעתם הצפויה על המשק

במשרד האוצר מנסים בימים אלה לבחון עד כמה תפגע המלחמה בכלכלת ישראל בטווח הקצר והארוך. באגף הכלכלן הראשי במשרד, ד"ר שמואל אברמזון, בוחנים שורה של תרחישים אפשריים להתפתחות המלחמה ולפיהם מנסים לבחון מה תהיה ההשפעה הכלכלית של המשבר הביטחוני מהחמורים שידעה ישראל.
התרחישים האפשריים נעים בין מערכה ממוקדת של כמה שבועות - שתסתיים בהפסקת אש - להתפתחות חמורה של התלקחות הזירה הצפונית ומלחמה ממושכת וקשה.
באוצר לא צפויים לפרסם תחזית כלשהי בימים הקרובים, אף שבמשרד אמורים בימים אלה לגבש תחזיות כלכליות עדכניות - הן במסגרת הדיווח לכנסת עד ה-1 בנובמבר, והן בדיווח לממשלה במסגרת תוכנית התקציב הרב־שנתית. נכון לעכשיו, בשל האי־ודאות הגבוהה, הדיווחים האלה אינם צפויים לכלול תחזיות כלשהן לגבי ההשפעות הכלכליות של המלחמה.
לבכירי משרד האוצר לקח זמן להבין את משמעות האירועים. בדיון הראשון שהתקיים במוצאי שבת, כאשר גופי התקשורת כבר דיווחו על יותר מ-100 הרוגים במתקפת הפתע, אמרו בכירי האוצר בדיון פנימי כי האירוע אינו נראה משמעותי מבחינה כלכלית, שלא יהיו לו השלכות ארוכות טווח - ושהעלויות למימון הלחימה יהיו מתקציב הביטחון הקיים.
יש אולי הצדקה לחשיבה הראשונית של האוצר לגבי השפעות המשבר. שורה של גופים בינלאומיים, כולל חברות דירוג האשראי, נוהגים להתייחס למשברים הביטחוניים בישראל כאל אנקדוטות זמניות שאין להן השפעה ארוכת טווח על כלכלת ישראל הצומחת, ולכן ממעטים לייחס חשיבות למצב הביטחוני בעת דירוג האשראי של ישראל או בעת המלצת השקעות בה.
כיום מבינים במשרד האוצר שהתקוות הראשוניות שלהם היו שגויות והתבססו על מידע חסר של שעות הלחימה הראשונות. הם מבינים כעת כי זה אירוע אחר לחלוטין, וכי המכה תהיה כואבת ומשמעותית ותיאלץ היערכות מחדש בתקציב המדינה, בעיקר ל–2024.


ירידה בשעות העבודה
הבחינה של ההשפעות הכלכליות מאירועים בלתי צפויים נעשית בדרך כלל באמצעות השוואה לאירועי העבר. ההשוואה שניסו עד כה לעשות באוצר היא למלחמת לבנון השנייה ב–2006, שנמשכה 34 ימים וגרמה, לפי האוצר, לפגיעה של 0.5% בתוצר. אלא שבאוצר סבורים כעת שגם ההשפעות של מלחמת לבנון השנייה יתגמדו לעומת האירוע המשקי הצפוי בישראל כתוצאה מהמלחמה הנוכחית.
האומדנים שמתחילים לגבש באוצר נוגעים כרגע לשאלה המקרו־כלכלית: עד כמה תיפגע הצמיחה בישראל כתוצאה מהמלחמה. נתון זה ישפיע בהמשך גם על ההערכה לגבי מידת הפגיעה בהכנסות ממסים ולגבי ההשפעות הנוספות על ההכנסות - וגם על ההוצאות.
בכל הנוגע לפגיעה בצמיחה, במשרד האוצר כבר מורגלים באמידת הפגיעה כתוצאה מהשבתת המשק - לאחר משבר הקורונה מ–2020. הסגרים שהוטלו בשל החשש מהפצת הנגיף התחילו באופן הרמטי והמשיכו לסגירה של מגזרים הנוגעים להתאספות קהל. השיעור של כל אחד מהמגזרים האלה ביחס לכלל המשק ומידת הפגיעה בתוצר כתוצאה מהשבתתו יהיו הבסיס המרכזי להערכת מידת הפגיעה בתוצר גם כעת.
בטווח הקצר, התחומים המרכזיים שצפויים להיפגע הם כמובן תחומי התיירות, האירועים, המסעדות, התרבות והפנאי. מלבד זאת, השבתת מערכת החינוך פוגעת בתעסוקה של לפחות אחד מההורים, לרוב של האם.
המדד העיקרי שבו ישתמשו באוצר כדי לבחון את הפגיעה הוא היקף הירידה בשעות העבודה של העובדים במשק — ובאילו מגזרים תהיה הפגיעה הקשה ביותר. כך למשל, ענף ההייטק, בעל הפיריון הגבוה ביותר בישראל, צפוי להמשיך לעבוד בתפוקה גבוהה גם במשבר כזה, בשל הטמעת העבודה מרחוק. מנגד, תחומים אחרים עשויים להיפגע יותר. באוצר גם בוחנים את האפשרות שעבודת נמלי הים בישראל תיפגע, ותפגע באספקת מוצרים למדינה.


שלוש שאלות עיקריות
גם שורת ההוצאה עשויה להתנפח לממדים אדירים, עקב העלויות הגבוהות הצפויות למערכת הביטחון. אבל עוד לפני שהתמונה הזאת תתבהר, בטווח המיידי ההוצאות למימון העלות של כ–360 אלף חיילי מילואים יהיו גבוהות. הסכום המינימלי המשולם לחייל מילואים ליום הוא 215 שקל, כלומר, עלות הגיוס של חיילי המילואים כעת קרובה ל–80 מיליון שקל ליום אחד. אם מצבת המילואים הזו תישאר מגויסת למשך חודש - העלות תגיע לכ–2.3 מיליארד שקל.
בפועל, הסכום ליום כנראה יהיה גבוה יותר. אף שחלק מהמילואימניקים הם סטונדנטים הזכאים לשכר נמוך, אחרים הם בעלי שכר גבוה ובהתאם התגמול היומי שלהם גבוה יותר.
נוסף על כך, האוצר עשוי כנראה להקצות תקציבים משמעותיים לפיצוי נרחב, בעיקר לבעלי עסקים שצפויים להיפגע קשות מהלחימה - בדומה למודל הפיצויים שהונהג בתקופת הקורונה; וכן לנזקים ישירים כתוצאה מהמתקפות.
בטווח הקצר, שלוש השאלות שישפיעו כעת על אופן הפגיעה בכלכלה הישראלית הן: עד מתי תושבת מערכת החינוך? מה תהיה מידת הפגיעה במגזרים הקשורים להתקהלות או בצריכה הפרטית? ומה תהיה עלות ימי המילואים? במשרד האוצר כבר מבינים שהמכה מהמלחמה הזאת תהיה כואבת, אבל עוד לא יודעים מהו הסעיף שיגרום לפגיעה החמורה ביותר ומה יהיה היקפה.
מעבר לטווח הקצר, עשויות להיות ללחימה השלכות ארוכות טווח. הגירעון צפוי לגדול. בהתאם, עלות שירות החוב, בסביבת הריבית הגבוהה, תהיה משמעותית. נוסף על כך, שיעור גבוה יותר מתקציב המדינה עשוי לעבור לתקציב הביטחון במקום לתשתיות או למטרות אחרות המעודדות צמיחה כלכלית.
באירועים הביטחוניים הקודמים, חלה ירידה נקודתית בצריכה ובצמיחה הכלכלית, אך ישראל הצליחה לפצות על כך ברבעונים שהגיעו לאחר מכן. גם משבר הקורונה כבר מאחורינו, והצמיחה בישראל עלתה ב–2022 מעבר לקו המגמה של הצמיחה שצפויה הייתה לפני המשבר.


"ללא מגבלות"
אחרי הביקורת על האשליה כאילו הכל כשגרה, הבהירו אתמול באוצר כי למלחמה "צפויות להיות השפעות משמעותיות על המשק", וכי "צה"ל, מערכת הביטחון, המשטרה וכוחות ההצלה פועלים בהתאם לצורך המבצעי ובאופן שוטף וללא מגבלות. עלויות הלחימה הישירות יתבהרו בהמשך, ויגובש מענה לכך בהתאם לצורך".
במשרד גם הודיעו כי שוריינה מסגרת תקציבית להשלכות האזרחיות הרציפות של הלחימה. ואולם הם לא פירטו מהי המסגרת הזאת ומהו המקור התקציבי למסגרת זאת.