פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
החודש נפרד שוק ההון והמשק הישראלי משני אנשי עסקים מוכרים ודומיננטיים. הראשון, דוד עזריאלי, מייסד עזריאלי קבוצה, הנחשבת לאחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, אשר בבעלותה עשרות מרכזי קניות ברחבי הארץ, והחזקות מהותיות בחברות לאומי קארד, סופר-גז ועוד.
השני, שלמה שמלצר, מייסד קבוצת שלמה החזקות, מפעילת מותג הליסינג שלמה Sixt, קבוצת אפקון וחברת גולד בונד ועוסקת בהפעלת מסוף מטענים באשדוד. בימים האחרונים לפני מותו, פעל שלמה שמלצר בקידום העסקה לרכישת חברת סונול מידי דוד עזריאלי, אולם עם פרסום דבר מותו, יצאה חברת שלמה החזקות בהודעה על ביטול העסקה ועל כוונת החברה להתמקד מעתה בעסקי הליסינג והרכב.
במסמך זה ננסה לבחון עד כמה חזקה הדומיננטיות של בעל השליטה במתווה הפעילות העסקית של החברה הבורסאית, וכן, נבדוק עד כמה תלויה החברה הבורסאית בבעל השליטה שלה.
אחד הסממנים המובהקים ביותר בבורסת אחד העם, הינו שיעור ההחזקות הגבוה של בעלי השליטה בחברות הבורסאיות. אמנם, בעלי השליטה המקומיים מעוניינים לגייס כספים באמצעות הנפקת מניות לציבור, אך בו זמנית, הם דואגים לשמור אצלם את גרעין השליטה, לשלוט בהרכב הדירקטוריון ולבצר רוב קבוע באסיפת בעלי המניות. השקעה בחברות בעלות גרעין שליטה טומנת בחובה מספר יתרונות:
1. שקט תעשייתי - המשקיעים בחברות אלו נהנים משדרת ניהול איכותית ויציבה. מרבית החברות הגדולות והחזקות במשק הינן תוצאה ישירה של בנייה ארוכת שנים ותוכנית ארגונית מסודרת. בנוסף, הימצאותו של גרעין השליטה, מגן על שאר מחזיקי המניות מפני חשש של השתלטות או הצעת רכש עוינת.
2. פרמיית ניהול - בעלי השליטה באותן חברות מעניקים ניסיון ומוניטין רב אשר מתבטאים בקשרים עסקיים, יצירתיות ויכולת קבלת החלטות. חשוב להדגיש כי פרמיית הניהול עשויה לשמש גם כחרב פיפיות, בסיטואציה אשר שמו של בעל השליטה נקשר בפרשיות מביכות או בחשד לפלילים.
3. אינטרס משותף בין בעל השליטה לבין הציבור - בעקבות המשבר הפיננסי בוול סטריט בשנת 2008, גדלה רמת הסיכון וחוסר האמון בהפקדת גורל החברות בידי מנהלים שאינם מסכנים את הונם האישי ואף נוטלים סיכונים מופרזים לטובת קידום אינטרסים אישיים. הימצאותו של בעל שליטה, מחזקת את אמון ציבור המשקיעים בחברה ויוצרת שותפות עסקית בין בעל השליטה לבין שאר מחזיקי המניות.
4. "בעל-בית אחראי" בתרחיש של קושי תזרימי - אחת ההשלכות המיידיות שנוצרו בעקבות ריבוי הסדרי החוב בתקופה האחרונה, באה לידי ביטוי באמצעות הרחבת האחריות "המוסרית" של בעלי שליטה לחובות החברות הציבוריות שבשליטתם. ספקי האשראי של החברות הציבוריות, קרי הבנקים המסחריים וגופי ההשקעה המוסדיים, מחפשים אחר מבוגר אחראי שישמש ככתובת במקרה של קושי או חשש ליכולת שירות החוב.
מנגד, המצדדים בחברות ללא גרעין שליטה, מביאים חברות דוגמת טבע, , פריגו ואחרות כמודל מוצלח של חברות המתנהלות במשך שנים ללא גרעין שליטה, ואת העובדה, כי מרבית החברות הציבוריות בארה"ב ובבורסות המערביות מתנהלות ללא גרעין שליטה.
לסיכום, קשה לקבוע עד כמה דומיננטית השפעתו של בעל השליטה על מהלך העסקי של התאגיד. אנו סבורים כי יש לייחס לפרמיית הניהול של בעלי השליטה חשיבות גבוהה, אשר לא ניתן להתעלם ממנה בניתוח הפונדמנטלי.
יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד, כי בסיטואציה של "כותרות" שליליות, פעילי השוק נוהגים "להעניש" את החברה בצורה אגרסיבית יותר מאשר ב"כותרות" חיוביות. כמו כן, אנו ממליצים לבצע הבחנה בשווי השוק של החברה ובהימצאותה במדדי המניות המובילים.
ברוב המקרים, חברות השורה הראשונה מושכות אליהן משקיעים מתוחכמים, קרי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אשר מגיבים בצורה מושכלת ומחושבת יותר לכל התפתחות חדשותית אצל בעל השליטה. מנגד, חברות בעלות שווי שוק נמוך, נמוך, אשר לא מוחזקות ע"י הגופים המוסדיים, מגיבות בצורה רגישה יותר לכל התפתחות. בסופו של יום, אין פה נוסחת קסמים, על המשקיע הפשוט, לנתח היטב כל חברה, על פי מאפיינה הפרטניים ולהוסיף את פקטור "פרמיית הניהול" לניתוח הכדאיות בטרם ביצוע ההשקעה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הודעות חשובות
המוסדיים בורחים, הפרטיים מסתערים
התנודות בכסף מספקות שיעור מרתק בפסיכולוגיה של שוק: בזמן שהמחיר התרסק ב-27% ביום אחד והגופים המוסדיים מיהרו לצמצם חשיפה ולהגדיל נזילות, המשקיעים הפרטיים דווקא הסתערו על הנכס והזרימו כמעט חצי מיליארד...
נוקוטו היום, 20:15