אנחנו בפייסבוק
לפי המחקר שערך הבנק, חלק ניכר מהחברות שנכנסו להסדר נמצאו במצב קשה חודשים לפני כן ■ בין הסימנים: הון עצמי שלילי, ארבעה רבעונים רצופים של רווח נקי שלילי ושל תזרים שלילי, ומרווח גבוה מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ זהה ואג"ח של חברות דומות
במטרה לטפל בכשל החזר החובות של חברות הנסחרות בבורסה, פירסמה בסוף אפריל ועדת אנדורן להסדרי חוב במשק את מסקנות הביניים. אלה יצרו כללים חדשים לטיפול בחברה המצויה במשבר. מסקנות הוועדה התבססו, בין היתר, על מחקר של בנק ישראל, שהצביע על כך שכבר לפני ההודעה על כניסה להסדר, בדו"חות החברות היו רמזים עבים שהעלו ספקות בדבר יכולותיהן לעמוד בהתחייבויותיהן.נדב שטינברג מחטיבת המחקר של בנק ישראל בדק, בין השאר, אם חברות נכנסות באיחור לתהליך של הסדר חוב. שטינברג בחן את הדו"חות הכספיים ואת מרווח התשואה בין האג"ח של החברות שנכנסו להסדר חוב בשנים האחרונות לאג"ח ממשלתיות בעלות מח"מ דומה.
ממצאי המחקר העלו כי חברות שנכנסו להסדר חוב הציגו כמה אינדיקציות לכך שלא ישלמו את החוב - אם בשל נתונים חשבונאיים גרועים במיוחד, ואם בשל מרווחי תשואות גבוהים באופן מוחלט ביחס לחברות בגודל זהה מאותו ענף.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג
צילום: אמיל סלמן
צילום: אמיל סלמן
לדברי שטינברג, ראיות אלה נתנו אינדיקציה סטטיסטית טובה לכך שהחברות יזדקקו להסדר חוב. שטינברג טוען כי חלק ניכר מהחברות שנכנסו להסדר נמצאו במצב קשה בחודשים לפני ההודעה של החברה, שמטרתה היתה להגן על זכויות הנושים ולמנוע את המשך ההפסדים. ואולם, תמריצים מעוותים, שעלולים לעודד לקיחת סיכונים מוגברת של בעלי השליטה והמנהלים, מנעו מהחברה לעשות זאת.
שטינברג מסביר כי חברות במצב פיננסי קשה נתלות ביכולתן לשלם את חובותיהן בטווח הקצר כאמתלה לדחות את הפנייה להסדר. לכן, לדעתו, יש צורך ביצירת תמריצים לבעלי השליטה ולמנהלים של חברות שבקשיים לפנות לדרך של הסדר חוב, וכן עולה צורך במתן כלים לנושים לכפות הסדר חוב גם אם החברה יכולה לשלם את חובותיה השוטפים - אם עתידה בטווח הארוך יותר נמצא בסימן שאלה.
ל־92% מהחברות בהסדר היה רווח שלילי
מסתמן כי המשקיעים באיגרות החוב של החברות שבמשבר יכלו לראות נתונים מאזניים שהצביעו על חולשה. 41% מהחברות שנכנסו להסדר הציגו הון עצמי שלילי - עודף התחייבויות על נכסים - בדו"ח האחרון שפורסם לפני ההודעה על כניסה להסדר חוב. זאת, בהשוואה ל–2%–3% מהחברות הדומות שלא נכנסו להסדר.
עוד העלה המחקר כי 92% מהחברות שנכנסו להסדר הציגו רווח נקי שלילי בארבעת הרבעונים שקדמו לכניסה להסדר, בהשוואה ל–50% מהחברות הדומות שלא נכנסו להסדר, שרשמו הפסד נקי בארבעת הרבעונים שקדמו לכניסה להסדר. עוד העלה המחקר, כי 67% מהחברות שנכנסו להסדר חוב הציגו תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בארבעת הרבעונים שקדמו לכניסה להסדר, לעומת 46% מהחברות הדומות שלא נכנסו להסדר שרשמו תזרים שלילי מפעילות שוטפת. הערת עסק החי הופיעה ב–46% מהחברות שנכנסו להסדר בדו"ח האחרון לפני שפורסמה הכניסה להסדר, לעומת שיעור של 1.2% הערות עסק חי שנמצאו בדו"חות של חברות שלא נכנסו להסדר.
המחקר הצביע כי חברות רבות הסתמכו על תמחור גבוה של נכסים בלתי מוחשיים - לרוב בעלי ערך מועט במצב שבו החברה מפסיקה להתקיים כעסק חי - כדי להציג עודף נכסים על התחייבויות. זאת על אף שמהות העודף היתה חשבונאית ולא כלכלית. לדבריו, יותר מרבע מהחברות שנכנסו להסדר על סמך היחס בין ההתחייבויות לשווי הנכסים המוחשיים חסרו מקורות זמינים לתשלום החובות בשנה הקרובה, והן הציגו מגמה של שריפת מזומנים במהלך עסקיהן השוטף כשבעה חודשים בממוצע לפני הכניסה להסדר.
סיכון מתומחר גבוה
עוד הבחין שטינברג כי שוק ההון תימחר רמת סיכון גבוהה מאוד לאיגרות חוב שנכנסו להסדר, כארבעה ואף שבעה חודשים לפני הכניסה להסדר. 67% מהחברות שנכנסו להסדר נסחרו במרווח גבוה מ–40 נקודות אחוז מעל אג"ח ממשלתית במח"מ זהה, לעומת 17% מהחברות שלא נכנסו להסדר.
לדברי שטינברג, הסיכון המתומחר של החברות שנכנסו להסדר חוב היה גבוה לא רק בצורה מוחלטת, אלא גם ביחס לחברות דומות שלא נכנסו להסדרים.
הודעות חשובות
תודה על השיתוף, האמת שזה שאני עסוק בזה תקופה מצד...
תודה על השיתוף, האמת שזה שאני עסוק בזה תקופה מצד אחד, הנוחות של קופת גמל להשקעה היא מפתה במיוחד הקטע שלא צריך לשבור את הראש על אירועי מס ודוחות כל פעם שרוצים להחליף מסלול
דני55 18.12.2025, 18:23מצד שני, אני תמיד מרגיש...