קרנות הסל הן כלי סחיר המאפשר כניסה ויציאה באופן מיידי ויעיל למדדי אג"ח (אגרות חוב), מדדי מניות ישראלים, מדדי מניות חו"ל, מטבעות (מט"ח), סחורות וכדומה.
קרנות סל הן ניירות ערך הנסחרים בכל שעות המסחר הרציף בבורסה בתל-אביב.
רכישה של קרן סל על מדד מניות, כמוה כרכישה של כל המניות באותו מדד, לפי משקלן היחסי במדד. לכן רכישתה של תעודת הסל יוצרת פיזור, המפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.
עשיית שוק לנייר ערך היא אחד המאפיינים החשובים של קרנות סל אשר בהן קיים עושה שוק לנייר, המספק מחירי קנייה ומכירה באופן רציף. קיומו של עושה שוק הן כקונה והן כמוכר של קרנות סל, הוא המאפשר את הנזילות הגבוהה שלהן.
בפועל, מחזיק עושה השוק מלאי של קרנות סל רדומות, אותן הוא מוכר למשקיע. בעסקה הפוכה, כאשר המשקיע רוצה למכור את קרנות הסל, עושה השוק הוא הקונה אותן ממנו. עסקאות אלה נעשות הן במסגרת המסחר בבורסה והן בעסקאות מחוץ לבורסה.
כתוצאה מקיומו של עושה שוק, היקף המחזורים בקרנות הסל אינו קריטריון רלוונטי (בשונה מניירות ערך אחרים הנסחרים בבורסה): עושה השוק יכול למכור או לקנות מהמשקיע כל כמות של קרנות סל, גם אם אינה מוצגת על המסך, וזאת בשל קיומו של מלאי זמין בכל עת. מכאן, שאיכותו ומקצועיותו של עושה השוק הן פרמטר מרכזי. במקביל, מתבצעות כל הזמן עסקאות בין משקיעים במסגרת המסחר השוטף.
ניתן להמיר קרנות סל למניות הכלולות במדד, למטבע, או לשווי כספי של המדד או הסחורה. ההמרה נעשית בהתאם לאופי הקרן ומנגנון ההמרה, כמתואר בתשקיפים של קרנות הסל.
מנגנון ההמרה כולל בקשת המרה של הלקוח לסניף הבנק בו מתנהל חשבון ניירות הערך שלו, והסניף יוצר קשר עם החברה המנפיקה. ביום העסקים הבא, מזוכה חשבון הלקוח במניות הכלולות במדד או במט"ח, או בשווי כספי של המדד או הסחורה, בהתאם לאופי הקרן.
כאמור, מנגנון ההמרה בכל קרן סל הוא שונה, הן בגובה הסכום המינימלי להמרה והן בשיעור עמלת ההמרה.
עלות רכישת קרן סל מורכבת משני גורמים: עלויות קנייה/מכירה ודמי משמרת: עלויות אלה נקבעות ונגבות על ידי סניף הבנק בו מתנהל חשבון ניירות הערך של המשקיע. דמי ניהול: דמי הניהול נגבים על ידי החברה המנפיקה קרנות סל. הקרנות מתאפיינות בשיעור דמי ניהול נמוכים יחסית או ללא דמי ניהול כלל.
מדיניות הדיבידנדים בקרן סל נבדלת בין מדדי מניות בבורסה המקומית, כגון מדד תל אביב בנקים או מדד תל אביב 25, לבין מדדי מניות בחו"ל (בינלאומיים). הסיבה לכך היא, שתשואת מדדי המניות של הבורסה בתל אביב כוללת את הדיבידנד ברוטו, המחולק על ידי החברות הנכללות במדד (מדדי השקעה או Total Return). לעומת זאת, מחירם של מדדי מניות הנסחרים בבורסות בחו"ל לרוב אינו כולל את הדיבידנד המחולק על ידי החברות (מדדי מחיר או Price Only).
תשואת מדדי מניות בחו"ל אינה כוללת בדרך כלל את הדיבידנד המחולק על ידי החברות הכלולות במדד. הדיבידנדים המחולקים על ידי מניות המדד מהווים חלק ממחיר הקרן, הכל בהתאם לשיעור הדיבידנדים המוחזר על ידי החברה המנפיקה – לרוב הינו שיעור של 100%.
קרנות סל מדדים מניות עוקבות אחר מדדי מניות מקומייםכמו מדד תל-אביב 25 (מדד המעו"ף) ומדדי מניות בחו"ל כמו למשל מדד ניקיי 225 היפני או מדד הבווספה הברזילאי. קיימות גם קרנות סל העוקבות אחר מדדי מניות סקטוריאליים (על אפיקים מסויימים), כגון מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה ומדד נדל"ן 15, או אפילו מדדי מניות גלובליים כמו MSCI AC וה- MSCI EM.
קרנות סל העוקבות אחר מדדים מניות בחו"ל, יכול שיסחרו במונחי המטבע של מדינת המדד (כלומר, מחירה של קרן סל העוקבת אחר מדד יורוסטוקס 50 למשל, יושפע הן משינויים במדד היורוסטוקס 50 והן משינויים בשער האירו-שקל), ויכול שיסחרו במונחי השקל – קרנות אלה נקראות קרנות סל מנוטרלות מטבע, שמשמען ללא חשיפה למטבע המדד.
קרנות סל מט"ח (או בשמן הרשמי "קרנות התחייבות") עוקבות אחר שערי מטבע ונושאות ריבית שבועית המחושבת באופן יומי ומשולמת אחת לרבעון.
לדוגמא: מחירה של קרן סל דולרית משקף שני פרמטרים: האחד הנו שער הדולר הרציף הנסחר בין הבנקים, והשני הנו ריבית המתבססת על שיעור ריבית ה- Libor הדולרית בניכוי מרווח מסוים.
קרנות סל סחורה עוקבות אחר מחיר חוזה הסחורות הקצר ביותר, כגון נפט, כסף, זהב, תירס ואחרות.
מחיר קרנות החסר מתנהג באופן הפוך למדד המניות, שער המטבע או מחירי סחורות.
כלומר, קרן בחסר מאפשרת למשקיע להרוויח כאשר מדד המניות, שער המטבע או מחיר הסחורה יורד.
קיימים שני סוגי קרנות סל בחסר (שורט) עיקריים:
1. קרן סל בחסר בעלת מינוף משתנה (קרן סל שורט בנקודות)
קרן סל העוקבת באופן הפוך אחר המדד, כך שעל כל שינוי של נקודה במדד, מחיר הקרן ישתנה בנקודה בכיוון ההפוך.
2. קרן סל בחסר בעלת מינוף קבוע (קרן סל שורט באחוזים)
מדובר בקרנות סל שורט כפליים יומי, המושקעות באופן הפוך למדד, יוצרות למשקיע חשיפה יומית הפוכה בשיעור של פי 2 לשיעור השינוי היומי של המדד אותו הן מחקות.
קרנות סל מדדים אג"ח עוקבות אחר מדדי אגרות חוב ממשלתיים, למשל מדד שחר 2-5 ומדד גליל 2-5, או של חברות (קונצרניות), למשל מדד תל בונד 20 ומדד תל בונד שקלי.
מדדי אג"ח שונים האחד מהשני בדירוג ובמח"מ שלהם.
קרנות סל מורכבות הן קרנות מסוגים שונים, כגון:
א. קרנות הסל המורכבות הנפוצות ביותר הן קרנות סל הבנויות ממספר מדדים אשר הרכבם ומשקלם לא משתנה לאורך חיי הקרן, כגון מדדי מניות, מדדי אג״ח, סחורות וכולי, והכל בקרן סל אחת לפי משקולות קבועים.
ב. קרנות סל המורכבות ממספר מדדים כגון מדדי מניות, מדדי אג׳׳ח, סחורות וכולי.אולם משקולות המדדים משתנים עם הזמן בהתאם ליעד (Target) הקרן.
ג. קרנות נוסחא לסוגיהן - מתנהלות על פי נוסחא ידועה וקבועה מראש.
הקרן עוקבת באופן הפוך אחר המדד, כך שעל כל שינוי של נקודה במדד, מחיר הקרן ישתנה בנקודה בכיון ההפוך.
מינוף הקרן
לקרן קיים מנגנון מינוף אותו ניתן לחשב בצורה הבאה:
המינוף שווה למחיר נכס הבסיס (מדד) לחלק למחיר הקרן.
דוגמא:
ובדוגמא
כלומר, כאשר המדד יהיה בשער 1000, תזוזה של 1% במדד, תגרום לשינוי של 1.24% במהופך במחיר תעודת הסל. על המשקיע לבדוק את מינוף הקרן טרם רכישתה על מנת להתאים את סכום ההשקעה המבוקש.
להלן דוגמא הממחישה את השינויים במחיר הקרן בהתאם לשינוי במדד:
|
מדד |
קרן סל |
פתיחה יום א' |
1000 |
1000 |
שינוי יום א' |
20%- |
40%+ |
פתיחה יום ב' |
800 |
1400 |
שינוי יום ב' |
10%+ |
20%- |
פתיחה יום ג' |
880 |
1120 |
ניתן לראות כי לאורך התקופה, ירד המדד ב- 12%, לעומת תעודת הסל שעלתה ב- 12%.
קרן סל מורכבת המשתנה בגובה פעמיים שינוי ערך המדד אחריו היא עוקבת, כך שעל כל שינוי של נקודה במדד, מחיר תעודת הסל ישתנה בשתי נקודות.
מינוף הקרן
לקרן קיים מינוף השווה למחיר המדד כפול 2 ולחלק במחיר הקרן.
מנגנון המרה כפויה
לתעודת הסל קיים מנגנון המרה כפויה כאשר המדד הקובע להמרה יהיה מדד הבסיס מחולק ב- 1.6 כפול הריבית הצבורה.
TARGET:
בקרנות מסוג Target 2025 ו- Target 2035 ההשקעה "עוקבת" אחרי צרכי המשקיע, וזאת ללא ניהול אקטיבי. ככל שגיל המשקיע צעיר יותר, שיעור המניות גבוה יותר, ועם חלוף השנים שיעור המניות יורד בהדרגה, לפי נוסחה ידועה המתוארת בתשקיף.
קרנות מסוג ה- Target 2025 ו- Target 2035 מונפקות בהרכב מדדי אג"ח ומניות התחלתי וממועד זה ועד לשנת 2025/2035 משתנה הרכב ומשקלות המדדים באופן בו הרכב ומשקל המניות בקרן משתנה ויורד והרכב ומשקלהאג"ח בקרן משתנה ועולה, באופן לינארי, ככל שגיל המשקיע עולה.
1. משקיעים המעוניינים בהשקעה מנוהלת, ידוע מראש אך ללא ניהול אקטיבי.
2. משקיעי טווח ארוך – המעוניינים בשינוי הרכב בהתאם לצרכי המשקיע.
3. פיזור – קרן סל הכוללת מספר מדדים הן של אג"ח והן של מניות.
למשקיעים רבים, מנוסים ופחות מנוסים, אין את משאב הזמן לניהול ההשקעות/חסכונות שלהם, בין היתר הם נדרשים להתאים את הרכב ההשקעה/חיסכון עם חלוף השנים, לצרכיהם הפיננסיים.
ההנחה העומדת מאחורי קרנות ה- Target הינה שככל שטווח ההשקעה העומד בפני המשקיע ארוך יותר, המשקיע עמיד בפני שינויים קיצוניים במדדי השוק וככל שטווח ההשקעה קצר יותר, מושפע המשקיע מתנודתיות יתר של השווקים.
כיום נוטים לקשר בין גיל המשקיע להרכב ההשקעה בטענה כי משקיע צעיר צריך להחזיק שיעור גבוה יחסית של מניות בתיק ההשקעות שלו וזאת בשל העובדה כי אין לו צורך מיידי בכספים המופנים להשקעה ולכן הוא מסוגל לעמוד בפני תנודתיות גבוהה יותר לעומת משקיע שגילו מבוגר יותר אשר טווח ההשקעה שלו קצר יותר, ולכן הוא פחות חסין לתנודתיות גבוהה יותר הבאה לידי ביטוי בשוק המניות.
משקיע כבן 30 ירצה שיעור גבוה יותר של מניות בתיק ההשקעות שלו ולכן אם ישקיע בתעודת Target 2035, שיעור ההשקעות במניות בקרן במועד ההנפקה הינו 50%, כאשר הוא יגיע לגיל 57, שיעור המניות בקרן ירד ל- 15% ובהתאם גם מח"מ האג"ח בקרן יתקצר עם הזמן, בשל הצורך להקטין תנודתיות.
לעומתו, משקיע כבן 40 ירצה שיעור נמוך יותר של מניות בתיק ההשקעות שלו ולכן אם ישקיע בתעודת Target 2025, שיעור ההשקעה במניות בקרן במועד ההנפקה הינו 38%, וגם הוא, כאשר יגיע לגיל 57, שיעור המניות בקרן ירד ל- 15% ובהתאם גם מח"מ האג"ח בקרן יתקצר כאמור.
ההחלטה על פרסום פרופיל החשיפה הינה תוצאה של מהלך משותף שיזם איגוד קרנות הסל, יחד עם רשות ניירות ערך, שמטרתה הגברת השקיפות למשקיעים בקרנות סל, כפי שמקובל בקרנות הנאמנות. לשם כך, הוציאה הרשות, הוראה לכלל החברות לפרט את פרופיל החשיפה של קרנות הסל על פי שלוש קטגוריות:
סימול הקרן נע בין 0 המבטא אי חשיפה למניות ועד 6 המבטא שיעור חשיפה של מעל 200% למניות.
סימול הקרן נע בין 0 המבטא אי חשיפה למט"ח, ובאותיות לועזיות גדולות בין A המבטא עד 10% חשיפה למט"ח ועד F - מעל 200% חשיפה למט"ח.
סימול הקרן נע בין 0 המבטא שלא קיימת חשיפה מהותית לסיכון אשראי, ובאותיות לועזיות קטנות בין a ל- cהמבטא את דירוג החוב של המוסדות הפיננסים מהגבוה לנמוך בהתאמה, כאשר בנוסף, קיים שוני בין חשיפה למוסדות פיננסים בישראל בלבד, לבין חשיפה למוסדות פיננסים בישראל ובחו"ל הבא לידי ביטוי בסימן אפוסטרופי בצמוד לאות הלועזית.
להלן, טבלת פרופיל החשיפה לקרן סל ספציפית:
פרופיל חשיפה לקרן סל ספציפית |
||
1. חשיפה |
0 |
ללא חשיפה |
1 |
עד 10% |
|
2 |
עד 30% |
|
3 |
עד 50% |
|
4 |
עד 120% |
|
5 |
עד 200% |
|
6 |
מעל 200% |
|
2. חשיפה |
0 |
ללא חשיפה |
A |
עד 10% |
|
B |
עד 30% |
|
C |
עד 50% |
|
D |
עד 120% |
|
E |
עד 200% |
|
F |
מעל 200% |
|
3. החשיפה לסיכון אשראי מוגבלת למוסדות פיננסים |
0 |
אין חשיפה מהותית |
a |
בישראל, בדירוג חוב גבוה בלבד |
|
a' |
בישראל ובחו"ל, בדירוג חוב גבוה בלבד |
|
b |
בישראל, בדירוג חוב בינוני ומעלה בלבד |
|
b' |
בישראל ובחו"ל, בדירוג חוב בינוני ומעלה בלבד |
|
c |
בישראל, שאינם מדורגים או בדירוג חוב נמוך |
|
c' |
בישראל ובחו"ל, שאינם מדורגים או בדירוג חוב נמוך |