בנק ישראל הותיר הערב את ריבית חודש יולי ללא שינוי - 1.5%. באחת החלטות הריבית המסובכות שנראו פה מזה זמן רב, בחר בנק ישראל בדרך הגלובאלית, כלומר, נותן משקל גדול מאד למה שקורה בעולם ופחות להשפעות ולנתונים המקומיים. עכשיו מעניין לראות מה יקרה לציפיות האינפלציוניות.

בנק ישראל הותיר הערב את ריבית חודש יולי ללא שינוי - 1.5%.
באחת החלטות הריבית המסובכות שנראו פה מזה זמן רב, בחר בנק ישראל בדרך הגלובאלית, כלומר, נותן משקל גדול מאד למה שקורה בעולם ופחות להשפעות ולנתונים המקומיים. עכשיו מעניין לראות מה יקרה לציפיות האינפלציוניות.

אומנם, השינוי במדד חודש מאי, שפורסם לפני כשבועיים, הסתכם ב-0.4%. בדומה לקונצנזוס התחזיות ולמגולם בשוק ההון ואומנם האינפלציה מתחילת השנה נמוכה וצפויה להסתכם בשנת 2010 סביב מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל. אך מבין סעיפי המדד, בלט מעלה סעיף הדיור, שממחיש את השפעתה הישירה של הריבית על מדד המחירים ואת הסיכון שלוקח בנק ישראל.
מלבד הגורמים המקומיים- גורמים גלובאליים משפיעים גם הם על רמות המחירים בישראל. אלה לוחצים מכיוונים מנוגדים, מצד אחד עליית מחירי הסחורות בעולם (מתחילת חודש יוני עלו מחירי הסחורות עד היום ב-4.3%, עפ"י מדד – CRB), בלט מחיר הנפט שזינק בחודש וחצי האחרונים בכ-15%. מולם, לחצים להתמתנות מחירים בעולם, כפי שבאים לידי ביטוי באינפלציה המגולמת ל-12 החודשים הבאים בארה"ב, שירדה מ-1.35% בתחילת מאי ל-0.2% היום.
הפעם לבנק ישראל כבר לא יהיו תירוצים – האינפלציה ב-2009 שהסתכמה ב-3.8%, הייתה אומנם גבוהה מיעד בנק ישראל, אך קשה לבוא אל בנק ישראל בטענות לגביה, הוא לא יכול היה לצפות אותה. עדות לכך הן הציפיות הנמוכות גם בשוק ההון לאינפלציה באותה שנה. לעומת הפספוס של 2009, שהתקבל בסלחנות, פספוס ב-12 החודשים הקרובים, גם נמוך יותר, נניח של 3.1%, עשוי להיתפס באופן חמור יותר ואף לגרור ביקורת על הבנק, שנכון להיום נהנה עדיין ממעמד "על". בניגוד לפספוסי האינפלציה הקודמים הפעם השוק מזהיר את בנק ישראל מהצפוי לבוא, ולכן יהיה הרבה פחות סלחן. פספוס יעד האינפלציה, אם יקרה, עשוי לגרום לכן לירידה באמון בבנק ישראל. בנוסף, אם עד כה לבנק ישראל היה את הסבר שער החליפין, כלומר השקל החזק, כדי להסביר את מהלכיו, כעת, לאחר שהשקל נחלש מול הדולר ואף מול כל 17 המטבעות המובילים בעולם מאז ההחלטה הקודמת, גם ה"תירוץ" הזה כבר חסר תוקף ברובו.
הותרת הריבית עשויה לאותת על האטת קצב העלאות הריבית – העלאת הריבית, האיטית עד כה, נבעה בין השאר משיטת ניסוי וטעייה של בנק ישראל, צעד, צעד, כדי להבין את השפעותיה על המחירים ועל הצמיחה, בתקופה ששתיהן לוטות בערפל. עד לאחרונה גילמו השווקים כי קצב ההעלאות יביא את הריבית בסוף השנה ל-2.25%-2.5%. כעת נראה שבנק ישראל העביר את הרגל מהגז לברקס ושהריבית תעלה באופן איטי ממה שהוערך בעבר, ושהריבית תגיע בסוף השנה ל-2%-2.25%.
למרות שלדעתנו היה מקום להעלאת הריבית הערב, ברור שלהותרת הריבית היו סיבות טובות, בניהן:

עיכוב העלאות הריבית בעולם, כפי שבאים לידי ביטוי בחוזים העתידיים עליהן (העלאת ריבית בארה"ב צפויה בהסתברות גבוהה רק מתחילת הרבעון השני של 2011, ובאירופה אף מאוחר יותר). בנק ישראל לא מעוניין לפתוח פערי ריביות בין המטבעות כדי כאמור להמשיך ולתמוך בהתאוששות בישראל. כמו כן, בנק ישראל מבין שהמשק הישראלי חשוף עדיין לאי היציבות העולמית ולא מעוניין להוריד כל כך מהר את חליפת ההגנה של הריבית הנמוכה. מעניין בהקשר הזה לציין את החלטת הריבית בארה"ב, בה שונה נוסח ההודעה בצורה שמאותת כי הריבית תיוותר אפסית לאורך זמן ממושך אף יותר (בשל חששות להאטת קצב הצמיחה שם)
השינוי בכמות הכסף בישראל (M1) המשיך לרדת בתקופה האחרונה ומאותתת לשוק כי לבנק ישראל יש יכולת מסוימת לספוג את הכסף מהשוק, מה שמרסן חלק מהחשש להתפרצות אינפלציונית ומאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בזהירות ובמתינות ולא מאלץ אותו לנקוט בהעלאות חדות.
האטה ריאלית- נתונים שפורסמו לאחרונה כגון מדד מנהלי הרכש ומכירות בכרטיסי אשראי, מאותתים על האטת התרחבות הכלכלית. עם זאת, שיעור האבטלה בישראל המשיך לרדת ומאותת כי כדור השלג החיובי מתגלגל גם הוא.
שווקי ההון, המהווים אינדיקטור למצב הפעילות הכלכלית במשק, רשמו החודש ירידות ואותתו גם הם על הצורך בזהירות בהעלאת הריבית .
השפעות צפויות על שוק האג"ח הממשלתי
הותרת הריבית מפתיעה במידה מסוימת את השווקים, שגילמו בסבירות גבוהה יחסית שבנק ישראל יבחר להעלות את הריבית. מכאן שהשפעתה על השוק צפויה להיות משמעותית.
אגרות החוב אוהבות באופן כללי ריבית נמוכה, ובמיוחד האג"ח הצמודה הארוכה שנהנית פעמיים, הן ישירות מהריבית הנמוכה והן בעקיפין מהשפעותיה על האצת האינפלציה. האג"ח השקליות לעומתן ייהנו אומנם מהריבית הנמוכה, אך זו תורגש כנראה רק בטווחים הקצרים, כיוון שבטווחים הארוכים הן עשויות להיפגע מהחשש להתחממות אינפלציונית. השפעותיה של החלטת הריבית עשויות להתקזז מחר עם התנודתיות הגבוהה בשווקים ביומיים האחרונים, כך שזו עשויה להיבלע.



לסיכום
להותרת הריבית על כנה הפעם עשויה לאותת על סדרי עדיפויות בעייתיים ועל סיכון גדול שלוקח בנק ישראל בכינוס האינפלציה למרכז היעד. מגמת העלאות אומנם צפויה להימשך, אך יתכן בקצב איטי מבעבר. אולי בתחילת שנה הבאה יהיה קצת יותר מעניין, זאת כשגם במקומות אחרים בעולם יתחילו לחשוב על העלאות.
בחודש הבא אנו צופים העלאת ריבית ל-1.75%.