מאת: ערן כהן, פורסם ב-10 במאי, 2010



נוכח המשבר המחריף באירופה, אדישותו של הבנק המרכזי של גוש היורו הדהימה והכעיסה יותר מתמיד. אבל נראה שעוצמת הזעזוע הצליחה לנער גם את נכבדי הבנק, שסוף סוף החליטו להתערב בנעשה בשווקי האג"ח של אירופה. מה הצליח להעיר אותם מתרדמתם?


סוף השבוע הדרמטי בשווקי העולם הביא עימו הפתעה מרעישה - יש בנק מרכזי באירופה!

לתומי חשבתי שמדובר בכינוס חודשי של חבורת בנקאים קשישים ונכבדים, המתכנסים לצרכים חברתיים: להחליף זכרונות ולפטפט על ענייני דיומא.

כנראה שכך חשבו גם הם, שכן כאשר נשאל השבוע ז'אן קלוד טרישה, נשיא הבנק המרכזי האירופאי, אודות ההתערבות בשווקי האג"ח באירופה תשובתו הייתה - עדיין לא דנו בכך.

השווקים האירופיים זיהו מיד את האבסורד באמירה הזו: איך ייתכן שכמעט שנתיים חלפו מנפילת ליהמן, למעלה משנה מאז ההרחבה המוניטרית האגרסיבית של ברננקי (ע"ע Quantitative Easing) והבנק האירופי עדיין לא דן בכך?

והתוצאה הייתה מכירת חיסול - האג"חים של יוון ניתנות לקנייה בשני שלישים משוויין והאיחוד האירופי יכול להרויח הון תועפות על גבי הספקולנטים ומחרחרי המהומות. ולמרות כל זאת ה-ECB ישן על משמרתו וקוני ה-CDS חוגגים.

אגב, עצם קיומן של ה-CDS, שבאמצעותן ניתן להפיל בנק או מדינה קטנה עם כמה מיליארדים "קטנים", מראה שכלום עדיין לא יושם ולא נלמד ממשבר 2008. הרי גדולי המשקיעים כבר הסכימו כי מדובר במכשיר רעיל והרסני שמקומו לא יכירנו בשווקי ההון ומן הראוי לבטלו, אבל עולם כמנהגו נוהג.

מישהו זוכר מתי הפסיקו אוכלי הנבלות לעוט על CDS של GE? נכון, זה קרה לפני שנה, כאשר ה"פד" לימד אותם פרק במלחמה נגד בנק מרכזי. אומר אף יותר מזה - הרגולטור אינו צד רגיל ושווה ב"מלחמה פיננסית". יש לו יכולת לקבוע את חוקי המשחק ולהנחיל הפסדי ענק לצד שכנגד.

כך גם כדאי לו לעשות, אם אינו מעוניין שגופים פיננסיים פרטיים יקראו עליו תיגר חדשות לבקרים וייאלצו אותו לבצע פעולות שיגרמו נזק למשלמי המסים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חילוצה של AIG, שבה כל הכנופיה חגגה על חשבון משלמי המיסים האמריקנים, ולברננקי נותר רק לחרוק שיניים.

אם כן, נראה שמנהיגי אירופה נתנו "שטיפה הגונה" לחבורת הפנסיונרים הנ"ל בסוף השבוע, שכן הם יצאו מהפגישה מלאי רוח קרב כאריות והכריזו על התערבות מוניטרית חסרת תקדים בשווקי האג"ח באירופה.

יותר מכך - הנגיד האמריקני הידוע בכנויו "ההליקופטר" עוד הוסיף מנגנון תיאום בינו ובין ה-ECB, שיאפשר "לנקז" גם לחצים מטבעיים על היורו. לאור השינויים הללו הייתי מעז ואומר כי בטווח הקצר המערכה הוכרעה לרעת חסידי הדקונסטרוקציה. השורטיסטים ייאלצו להמתין בסבלנות למהומה הבאה.